עיתונאי ערוץ 7 דביר עמר הסביר בתוכנית 'מהצד השני' מה עומד מאחורי הריקודים בכנס השיבה לעזה.
"כולנו ראינו את התמונות מהכנס ליישוב גוש קטיף מחדש, ראינו שרים וחברי כנסת רוקדים עם הקהל, חלקנו לא התחבר ועלו שאלות: האם בזמן מלחמה רוקדים? רוקדים גם שכעצוב, קונספט שלא המצאנו במלחמה הזו", תהה המגיש גיא זוהר בפתח התוכנית.
עמר התייחס בפתח דבריו לאירוע בו נראה שר החינוך יואב קיש רוקד בזירת הפיגוע ברעננה. "בציונות הדתית בכל רגע עוצמתי, בין אם הוא כואב ובין אם הוא שמח, רוקדים", הסביר עמר. "למשל, לפני שנה היה פיגוע בצומת חמרה בבקעה בו נרצחו משפחת די, בוקר אחרי מקיימים תפילת שחרית במקום, ומה עושים? רוקדים.
האם זה אומר ששמחים? חס ושלום. הרי כל האנשים כואבים מאוד את הפיגוע, הוא בדמנו, הם אחים שלנו, אבל בסוף אנחנו רוצים להראות שאנחנו עוצמתיים, שאנחנו כאן, שאנחנו עם ישראל חי ובגלל זה הציונות הדתית שהיא רוצה להגיד חזון היא באה עם העוצמות שלה".
בתוכנית הוצגו תיעודים של ריקודים מהעבר ובהם הריקודים של הרב רפי פרץ בימי הגירוש מעצמונה. "הגירוש מגוש קטיף הוא אירוע מאוד מאוד עצוב בתולדות הציונות הדתית ולמרות זאת רואים את הרב רפי פרץ ביחד האלוף דן הראל שר ורוקד, זה לא האירוע היחיד. גם ברגעי פרידה אחרים שרו ורקדו עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. מגיע רגע עצוב, בציונות הדתית מתמלאים בעוז", אומר דביר עמר.
המגיש גיא זוהר הציג קטעים בהם גם נראים חרדים רוקדים בהפגנות של הפלג הירושלמי. "המפגינים באים להגיד לך: אתה חושב שאתה תדכא אותנו? למרות הכול אנחנו שמחים. גם כשאדם מגיע למקום פיגוע ורוקד, הוא אומר: למרות שאתם המחבלים חושבים שאתם תפילו אותנו, אנחנו נשארים שמחים ועוצמתיים, כואבים את הכאב, אבל עוצמתיים.
רוקדים בכולם, ציונות דתית וציבור חרדי, גם בחתונות, בר מצוות, ל"ג בעומר ועוד אירועים, אבל יש אירועים ציונים ששם בולטת הציונות הדתית. למשל, בסבסטיה יש את התמונה המפורסמת של הרב משה לוינגר והרב לוינגר רוקדים על הכתפיים עם הדגל, ברגעים שיש התקדמות ועוצמות, מה עושים? רוקדים.
זכור לנו שבנט וסמוטריץ' הגיעו לישיבת מרכז הרב ביום ירושלים בימי הקורונה, הישיבה הייתה ריקה, אז מה עושים ביום ירושלים? הם רוקדים. היסטורית הרב צבי יהודה קוק היה הולך עם התלמידים שלו ביום העצמאות ויום ירושלים מישיבת מרכז הרב לכותל, הריקודים האלה זה ב-DNA של הציונות הדתית".
עמר הסביר במענה לשאלתו של זוהר מדוע הריקודים קשורים לתפיסה הגאולית. "לגמרי שם, חלק מהחזון, אנחנו רואים עם העוצמות שלנו לאן עם ישראל דוהר וממילא אנחנו רוקדים כדי להביע: הנה זה קורה, הנה זה עומד לקרות".