שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ונגיד בנק ישראל אמיר ירון
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ונגיד בנק ישראל אמיר ירוןצילום: דוברות משרד האוצר

אופיר אנג'ל, יו"ר פירמת הייעוץ 'Auren ישראל', מסביר בשיחה עם ערוץ 7 את הצעד החריג שנקט הממשל האמריקני כנגד ארבעת המתיישבים בעיקול חשבונם, וטוען כי עם כל הצער, אין לבנקאות הישראלית ברירות למול סנקציות שמגיעות מהכלכלה החזקה בעולם.

"חשוב לומר שזאת לא הפעם הראשונה שזה קורה, לא בארץ ולא בעולם", פותח אנג'ל את דבריו ומסביר "צריך לזכור שהמערכת הבנקאית האמריקאית והכלכלה האמריקאית מעין שולטים בכלכלה העולמית. במילים אחרות, המערכת הבנקאית הבינ"ל 'כפופה' לדרישות הרגולציה בארה"ב. אמנם לאמריקאים אין יכולת לתבוע בתוך מדינת ישראל, אבל יש להם יכולת לדרוש כל מיני דרישות, וכל מערכת הבנקאות המערבית מתיישרת לפי הדרישות האלה".

אנג'ל מסביר כי תהליך זה של עיקול החשבון איננו חדש בעולם שלנו. ארה"ב מטילה סנקציות משמעותיות והטילה בעבר כאשר ראתה לנכון, ויש לקחת זו בחשבון הן ברמת מערכת הבנקאות הישראלית והן ברמת היחסים שלנו עם ארה"ב, "כשהמערכת בארה"ב קובעת סנקציות, כמו שהכילו לדוגמא על אנשי עסקים רוסיים במהלך מלחמת רוסיה-אוקראינה שנמשכת עד עכשיו, האמריקאים לא פותחים באיזה מו"מ מול בנק לאומי או בנק הפועלים או כל בנק ישראלי שהוא. הם קובעים סנקציות ואז כל בנק עושה את השיקולים שלו. ככל שידוע לנו, המערכת הבנקאית הישראלית מתיישרת לפי הסנקציות הבינ"ל, עוד הרבה לפני אירוע ארבעת האזרחים הללו מיו"ש. התשתית היא אותה תשתית. יש הנחיה כמו הוראה רגילה של עיקול חשבון, ואז כל הגופים צריכים להתיישר בהתאם".

אופיר אנג'ל
אופיר אנג'לצילום: אלון סיגוי

"אני מניח שגם הבנקים שלנו יסבלו מזה מאוד בגלל טענות שיופנו כלפיהם וגם אנחנו כאזרחים נסבול מהדבר הזה. בכל מקרה אנחנו כמדינה לא יכולים לעמוד אל מול הסנקציות הללו ולומר לא. אפילו השוויצרים והרוסים כל אחד בצורה שונה התכופפו בפני ארה"ב, ומדובר בשתי מעצמות כלכליות אדירות", אומר אנג'ל.

"אז למעשה הדוגמאות המאוד מובהקות הן שווייץ ורוסיה", והוא מפרט: "עד לפני עשור היית פותח בשוויץ חשבון בנק והחשבון הזה היה דיסקרטי לחלוטין, ללא כל שקיפות ומחויבות כלפי כמעט אף אחד. הגיעו האמריקאים ואמרו שזה כר פורה לסמים והלבנת הון, ולאחר שנה-שנתיים שווייץ התקפלה. הם לא הצליחו להתנגד והיום אנחנו רואים ש- 80% מהמערכת הזו שקופה לאמריקאים. דוגמא שנייה היא הרוסים. המערכת הבנקאית האמריקאית אמרה שאסור לעבוד עם אנשי עסקים ברוסיה ואי אפשר להתעסק איתם. אפילו אוליגרך יהודי לא יוכל לפתוח בישראל חשבון, כמו שהאוליגרך אברמוביץ' רצה לתרום פה כספים לזק"א, ובנק מזרחי כרגע עצר את המהלך הזה".

"בנק לאומי ובנק הפועלים נכוו קשות כשהם לא עמדו בדרישות האמריקאים. הם ניהלו בעבר משפט ארוך מול הבנקאות האמריקאית, והודו לבסוף שהם עשו משהו אסור ונקנסו במאות מליונים. לכן אני אומר, זו מלחמה שגדולה עלינו. לא נוכל להגן על ארבעה או חמישה אזרחים, לא משנה מה הדעות שלהם", כך כלשונו.

אנג'ל נשאל האם אין קפיצת מדרגה כאשר לא מדובר בגופים או אנשי עסקים בכירים, אלא רק באזרחים מן השורה, ואומר: "כשזה הוראה שמית, אתה מרגיש שפלשו לך לטריטוריה, שפגעו ביכולת שלך לשפוט ולחוקק חוקים. כשזה על קבוצת אוכלוסייה אתה מקבל את זה בצורה יותר מובנת, אבל זה נכון שזו תחושה לא נעימה שנכנסים לנו וקובעים לנו. בדרך כלל ארה"ב מסמנים קבוצות ולא אישים, אבל אם נכפה על הבנקים שכן לאפשר לאותם אנשים את הפשרת החשבון, המשמעויות של זה יהיו הרסניות. שוב, אין כלכלה רצינית בעולם שיכולה לתפקד ללא הכלכלה האמריקנית. לא נעים להגיד, מדובר בחוסר אמון של האמריקאים במערכת הבנקאות ובמערכת המשפטית שלנו. אין לי ספק שהעיתוי הוא גם פוליטי. כל כלכלה בעולם מוטית פוליטיקה, אבל עדיין מדובר בהצהרה חזקה מאוד".

לסיום נשאל אנג'ל מה האזרחים יכולים לעשות כעת לאור המצב המורכב, ומשיב: "אני מניח שהאזרחים יכולים לפנות למערכת המשפט הישראלית ולדרוש לחלץ את כספם מהבנק. לכל הפחות הייתי אומר לאותם אנשים לפנות למערכת כדי להוציא את יומם בבית המשפט. ברמת המערכת שלנו, האזרח יכול לבקש סיוע, ויהיה מעניין אם המערכת המשפטית תאכוף את הסנקציה של ארה"ב. אני מעריך שזה יגיע לעליון בדיוק כמו הסיפור של אברמוביץ' עם התרומה שלו לזק"א שעכשיו מגיע לדיון בעליון".