הרב ניר אביב ראש בית הדין 'לכתחילה' והרב אריה כץ, אב בית הדין 'לכתחילה' בתל אביב, מספרים בשיחה עם ערוץ 7 על בית הדין לדיני ממונות המהווה פתרון תורני, יעיל וצודק עבור המוני בית ישראל המבקשים לפתור מחלוקות ממוניות בדרך תורנית שפסיקתה מוכרת על ידי המדינה כבוררות מוסכמת.

הרב אביב משתף על המגמות שהוא מזהה בפניות הרבות לבית הדין ואומר, "הביקוש עולה והציבור מתחיל להבין לאט לאט שבמערכת של בתי הדין לממונות יש יותר צדק, זה יותר תורני כמובן, יותר זול ויותר מהיר. לאור הביקוש הגברנו את הפעילות שלנו ואנחנו מספקים גם גישור, גם עריכה של צוואות בבתי הדין, וגם שיתוף פעולה עם הרב שמואל אליהו בבתי דין למוגנות כאשר המטרה שלנו היא שמעל 20 בתי דין ברחבי הארץ יהיה אפשר לפנות ברמה הקהילתית ולקבל מענה".

בהמשך השיחה נשאל הרב כץ על ההבדלים בין בית הדין לדיני ממונות לבית המשפט האזרחי ומסביר, "אני אתן שתי דוגמאות שממחישות את ההבדל בין דין תורה למערכת המשפט האזרחית. בבתי המשפט בעיקר עורכי הדין הם אלו שמנהלים את ההצגה. בבתי הדין עורך הדין הוא לא לב הדיון. בתי הדין שומעים את הצדדים עצמם לפני שהם שומעים את עורך הדין. הם אלו שחוקרים את הצדדים ולא עורך הדין, ולפיכך אם השופט, הדיין, חושב שיש משהו שנראה לו נכון, הוא יגיד אותו גם אם זה לא טענה שעורך דין העלה".

"דבר נוסף זה הוצאות משפט. בניגוד למקובל בעולם המשפטי הרגיל שבו אם מישהו מנצח במשפט אז אקבל את כל הוצאות המשפט שלי, בבית הדין אם ניצחת והצד השני היה לא בסדר אתה תקבל את ההוצאות, אבל אם הצד השני היה בסדר אתה לא תמיד תקבל את כל הוצאות המשפט, וזה גם כן נועד לגרום לאנשים שהם לא צריכים להפריז בהוצאות שלהם לצורך המשפט".

הרב אביב מתייחס בהמשך השיחה לשאלות שעלו לאחר מתקפת החמאס בשבעה באוקטובר, ומתאר את סוג הפניות המגיעות באחרונה, "הרבה שאלות ממוניות שמגיעות אלינו למוקד כמו פניות של אזרחים שפונו מעוטף לבתי מלון, מה מותר להם לקחת מה אסור, בעניינים של תרומות אזרחים, כל מיני שאלות על גבול המוסר והממון שמגיעות אלינו".

בהמשך נשאל הרב אביב האם אין בעצם קיום בתי הדין לדיני ממונות מעין קריאת תיגר על מערכת המשפט הממלכתית ולכך משיב: "תראה, כרגע זה אינטרס של המערכת כי יש עומס גדול על בתי המשפט, לכן המחוקק ראה לנכון לחוקק את חוק הבוררות. אנחנו בבתי הדין משתמשים בחוק הזה על מנת לעשות דיני תורה, לכן הם נעזרים בזה מאוד. אנשים הרבה פעמים חושבים שלא שווה להם לתבוע דרך בתי הדין כי מי יתייחס, אבל תמיד משתלם ותמיד כדאי לפנות לדין תורה לכתחילה. אם הצד השני לא מוכן לבוא אז נותנים את הרשות לתבוע בבית משפט רגיל".

הרב אריאל בראלי, אב בית דין ברשת 'לכתחילה' וחבר צוות ההיגוי להקמת בתי דין קהילתיים, מתייחס גם הוא למהפכה שהרשת מקדמת. "פרשת משפטים היא הסמוכה ביותר למתן תורה", הוא מסביר, "והמסר ברור - תיקון החברה הוא המפתח לחזון הגדול של ממלכת כהנים וגוי קדוש".

"נאבקנו מאבק צודק למען הרפורמה המשפטית בשלטון ולא עלה בידינו", מוסיף הרב בראלי, "הגיע הזמן להפנות את אותם אנרגיות – פנימה, ולהתחיל במהפכה של צדק מלמטה - מתוך הקהילות. רפורמה בתפיסת הצדק הקהילתי - הבעת אמון ציבורי בבתי הדין הקהילתיים אשר ישמשו כמגדלור של רדיפת צדק".

"אחד הלקחים החשובים שעלו מתוך ההתמודדות עם התקפת חמאס בשמחת תורה הוא שדווקא הכוחות המקומיים הם שנתנו את המענה הראשוני ומנעו אסון כבד יותר", הוא קובע, "בהתאמה לכך מקימים היום כיתות כוננות במקומות רבים בארץ ומשדרגים את מערך החירום המקומי. כדאי ליישם תובנה זו גם בתחום המשפט ולהקים עוד ועוד בתי דין קהילתיים".

"המודל של רשת 'לכתחילה' הוא בית דין אשר משמש ככתובת לעמידה בפרץ בפני נוכלים למיניהם - בעלי מקצוע או מתחזים האוספים תרומות וכדומה, וכן כנגד מעשים מטרידים בתחום המוגנות - אשר אין בהם עברה פלילית. הדיינים הם מהשטח - רבני קהילות אשר רכשו את אמון הציבור ומכוחו הם יכולים לפעול ולרומם את הצדק התורני בקהילות השונות בכל רחבי הארץ", אומר הרב בראלי לסיכום.