אומרים שהקונספציה שכולם מדברים עליה בלי סוף הייתה, שבניגוד לידיעות המודיעיניות על מתקפה של חמאס, הצמרת הביטחונית קבעה ש"חמאס מורתע".
אבל זאת לא הקונספציה עצמה. זאת המסקנה שנובעת מתפיסת עולם שלמה (קונספציה), שהכתיבה דפוסי חשיבה ופעולות שמעמידים את ישראל בפני סכנה קיומית ממש עכשיו.
הקונספציה של "חמאס מורתע" היא לא תוצאה של כישלון מודיעיני, כי אנחנו כבר יודעים שהיה בידי המודיעין הישראלי את תכנית חמאס לכיבוש יישובי עוטף עזה, שהוצגה בפני כל הגורמים הצבאיים הרלוונטיים כבר בחודש מאי 2022. מכאן שהשאלה היא לא כיצד נכשל המודיעין אלא, כיצד מודיעין מדויק שנאסף מבעוד מועד מייצר מסקנות הפוכות מהמתבקש.
אפשר לשאול את אותה שאלה גם כך: מדוע צה"ל, שב"כ, מל"ל לא האמינו למראה עיניהם, והתשובה אותה תשובה, בגלל תפיסת עולם, שבהשפעת שלושת הערכים הפרוגרסיבים החשובים של שוויון מהותי, הכללה וגיוון, יצרה מציאות מדומיינת, שהפכה את צה"ל לצבא קטן ולא חכם במיוחד.
תפיסת העולם הזאת שמכונה 'קונספציה', הביאה את מפקדי צבא העם למסקנה המופרכת שהמלחמה הקלאסית התחלפה "בהתמודדות אין סופית אל מול מולקולות קטנות מאיימות מפוזרות, היוצרות רשת קורים מטרידה המאיימת על מרכיבים שונים בתוך המדינות ומחוצה להן" (אל"מ במיל' עתי שלח, "תם עידן המלחמות הקלאסיות", IsraelDefense, פברואר 2015). לא מדובר באיש הזוי אלא בקצין שפיקד על יחידת יהל"ם, שפשוט שיקף את הלכי הרוח במערכות הביטחון, שהפסיקו לדבר על אויב שמתכוון ברצינות להשמיד את ישראל, והתחילו לדבר על איזה "יריב" ערטילאי ש"מטריד" ו"מאיים" על מדינות שונות, בכללן גם ישראל.
קצת לפני המאמר של עתי שלח יצא לאור הספר 'ללחום אחרת' של ידידיה יערי וחיים אסא, השפעתם על צה"ל רבה, שהגישו לצה"ל תורת לחימה פוסט מודרנית חדשה, שתאפשר לו להתמודד בהצלחה עם "פגיעותם של מבנים מדינתיים חדשים לאיום ה'ויראלי' של סוכני הא-סימטריה". השניים הגיעו למסקנה שצריך לפתח תורת לחימה חדשה לגמרי, שתאפשר למדינות לאום להתמודד "עם איומים של מערכת תאית, אמורפית ... שיש לה יכולת אפקטיבית להפיל ממשלות באמצעות מניפולציה רצחנית על המכניזם הדמוקרטי ... כפי שקרה בספרד".
תורת לחימה חדשה זה אומר בין היתר ש"הכרעה צבאית במובן המקובל, כלומר, להכות כמה שיותר חזק כמה שיותר מהר, אין לה משמעות כאן – ונדרשות לנו קונספציה אחרת לניהול הלחימה". "אחרת" זה אומר גם "הימנעות מכיבוש שטח לאורך זמן כעוגן מרכזי. ההתמודדות הינה עם מטרות ספציפיות, עם צורך להפיק אפקטים מבצעיים" וכיו"ב. הרמטכ"ל באותם ימים היה בני גנץ, שאימץ את כל הג'יבריש הזה, שנמסר לו ב-2014 כחוברת, שניתן לה שם רב הרושם "מולקולה דינמית".
אחרי שהשתחרר, זה כבר יוצר את הקשר בין תורת לחימה פרוגרסיבית לאידאולוגיה פרוגרסיבית, גנץ השתתף ב"קונצרט ללא גבולות" שהתקיים בקיבוץ כפר עזה ביוני 2015, שבו שולבו קינות בעברית וערבית לזכר הרוגי 'צוק איתן' הישראלים והעזתים. מארגנת הקונצרט אסנת ברתור היא פעילת שמאל שלפחות אז הייתה חברה ב'אגודה לזכויות האזרח' ו'יש דין'. לא יכול להיות שגנץ לא ידע כלום על מטרת הקונצרט הזה. ב-2019, בכנס של ארגון 'שורת הדין', גנץ מצא לנכון לשבח את עצמו על כך שבמבצע 'צוק איתן' "לקחנו סיכון על חשבון חיילי גולני" כדי ש"אזרחים ערבים" לא יפגעו. "אני מרגיש גאה על שאני בצד הנכון מבחינה מוסרית". בשנת 2020 החליט שר הביטחון גנץ להחליף את 'אב' ו'אם' ל'הורה 1' ו'הורה 2' בכל הטפסים של משרד הביטחון.
גנץ הוא הפרט שמעיד על הכלל המטכ"לי בעבר ובהווה, ששועבד לקונספציה שהפכה את צה"ל לצבא שתפקידו גם לשמור על הזכויות של האויב לחיים, בריאות ורווחה. גנץ, זה צריך להיות ברור, פעל בהתאם למה שהבין מ'מסמך רוח צה"ל', ורוח יוהל"ם, שלפי נוה דרומי, הובילה ל"תמונה ברורה, חד-משמעית ומדאיגה, שמראה איך תהליך קידום הנשים בצה"ל הפך לרשת הסוואה לחתירה לפירוק ערכי הלחימה של צה"ל: רוח הלחימה והחתירה לניצחון".
אירועים ערכיים שונים במהלך המלחמה הנוכחית מראים שהרוח הפרוגרסיבית הזאת שבנתה את אותה קונספציה שכולם מדברים עליה, שמפעמת במפקדי צבא העם, היא לא אותה רוח שמפעמת בצבא העם. גרפיטי של לוחמי צבא העם בעזה נמחקו בפקודה. דגלי ישראל שהניפו לוחמי צבא העם בעזה הורדו בפקודה. שני לוחמים שכרזו 'שמע ישראל' במסגד בג'נין נענשו. צה"ל כבר הודיע שיטפל באותו לוחם שאמר 'שמע ישראל' לפני פיצוץ כמה בניינים בעזה.
צה"ל גם הביע את מורת רוחו משירו של רותם כהן "מי ששונא אותך ימות". מזל שרותם, שסירב לבקשת צה"ל, לא גויס למילואים. אחרת הבקשה שימחק את הקליפ שהעלה לרשת החברתית הייתה הופכת לפקודה. התרגיל האוגדתי ביו"ש שארגן אלוף פיקוד מרכז יהודה פוקס, שבו האויב הוא גם מתנחל שחוטף פלסטיני, גם זה נובע מקונספציה מסויימת, שבה יכולה להתקיים בכלל דמות כזאת של יהודי שגר ביו"ש, שאין הבדל בינו לבין הפלסטינאצים שרק רוצים לרצוח אותו.
הדרך שבה מפקדי צבא העם מתייחסים לאירועים כאלה מגלה את הקונספציה, שבין היתר אוסרת על צה"ל לפגוע ברגשות של פלסטינאצים.
לעומת זאת 'קריאת שמע', השיר של רותם וכיו"ב, אלה דברים שמשקפים את הרוח שמפעמת בצבא העם, שכנראה שמצטיירת בעיני מפקדי צבא העם כדמות של איזה שד שצריך להחזיר לבקבוק. עד כדי כך גדול הפער בין רוח מפקדי צבא העם לבין רוח צבא העם.
אי אפשר לגשר על הפער הזה, אסור לגשר עליו, ולכן מישהו יצטרך לוותר, וזה לא יכול להיות צבא העם. מכאן שלצה"ל, מדינת ישראל, יש רק שתי ברירות: או לגרש את הרוח שהשתלטה על מפקדי צבא העם, או להחליף מוקדם ככל האפשר את מפקדי צבא העם במפקדים שבהם מפעמת רוח צבא העם.
מי ששונא אותך ימות
מי שרוצה לך טוב יחייה
מי שעושה איתך טעות
אני מגיע לקצה
ולא נשכח את השבת
שכל העם הפסיק לרקוד
'תם לא תראו עוד יום של חג
חכו עוד לא התחיל לרעוד!