עד כמה הורדת דירוג האשראי של ישראל בידי סוכנות הדירוג מודי'ס מצדיקה את מה שנראה לכאורה כבהלה תקשורתית של ממש? הכלכלן ארז צדוק, מנכ"ל אביב בית השקעות, מנסה להרגיע ומציין נתונים שמוכיחים מרחק של ממש בין הבהלה לבין המציאות.
"אם נבדוק את שוק ההון כרגע נראה שמדד תל אביב 35 יורד ב-0.51 אחוז, מדד תל אביב 125 יורד ב-0.6 אחוז. כלומר שהשוק לא מבוהל בכלל. אפשר לומר שהשוק לא מגיב לזה כי גם בימים האחרונים הוא ירד. השוק לא מבוהל", אומר צדוק ואנחנו שואלים אם יתכן והתגובה של השוק תבוא רק בהמשך, והוא משיב וקובע כי במידה והודעות שכאלה אכן מצדיקות את הדרמטיות שבהם, הירידות מתרחשות מיידית ובחדות.
לדבריו השוק הישראלי נערך להודעה שהייתה צפויה ובציפייה להודעה אגרות החוב של מדינת ישראל התאימו את עצמן להודעה הזו. עם זאת, הוא מציין, "לא היה צפי שהתחזית תהיה גם היא שלילית. כאן היה ממד מסוים של הפתעה".
האם ההפתעה הזו דרמטית? "ברור שזה לא חיובי. יש לזה שתי השפעות. יש השפעה על גיוס כסף, אבל כאן אין דרמה מיוחדת כי השוק כבר גילם את זה בציפיות, ויש השפעה נוספת שנוגעת להשקעות הפנסיה שלנו בקופות גמל וקרנות השתלמות, כשמחירי אגרות החוב יורדים בגלל הורדת הדרוג אנחנו כאילו חווים הפסדים בפנסיות שלנו, אבל מי שלא צריך לפדות את הקרנות היום זה יהיה חסר משמעות כי המחירים יעלו אחרי המלחמה. לכן מדובר בהשפעה זמנית. רק מי שיצטרך לפדות את הכספים ירגיש את זה קצת. מי שיחכה לטווח ארוך יגלה שזה חסר משמעות".
לסיכומם של דברים תהיה לתחזית השפעה "אבל פחותה מאוד ממה שמציירים בתקשורת", אומר צדוק שמוסיף ומבקר את תגובת שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' לפרסום. "זו הייתה תגובה לא חכמה ולא ראויה וגם לא לחלוטין נכונה. יש בה מהאמת, אבל לא לגמרי", הוא אומר ומסביר: "כשמסתכלים על הדו"ח ורואים שהם נותנים לביטול עילת הסבירות על ידי בג"ץ משקל כלכלי חיובי, לא ברור איך הם קושרים בין השניים. הרי לאורך כל הדרך מפברואר 23' כשהתחילה הרפורמה, לא שמענו כלכלן אחד שיסביר איך הרפורמה תשפיע על הכלכלה. וכעת באים כלכלני מודי'ס וקובעים שביטול עילת הסבירות על ידי בג"ץ היא סממן חיובי אני לא מבין מה הקשר. כלומר שברור שיש כאן ממד פוליטי".
"יש בדו"ח הזה הרבה צביעות ופוליטיקה, ויש גם כלכלה ואני מצפה משר אוצר שיגיב כלכלית ובצורה מכובדת ולא ידבר לבייס שלו אלא לעולם ולסוכנות הדירוג", אומר צדוק המעלה חשש שתגובה שכזו מצידו של שר האוצר יכולה להניב תגובת אנטי של מודי'ס שעוד צפויים להעריך את הדירוג הישראלי בעתיד. "אפשר היה להגיד שיש בדו"ח פרמטרים ודעות אישיות שלא צריכות היו להיכנס אליו, אבל להאשים את כל הדו"ח כפוליטי לא היה ראוי".
צדוק מציין בדבריו כי הפרמטרים השונים מלמדים ש"הכלכלה הישראלית מאוד חזקה. בדו"ח הם מציינים לחיוב את יכולת ההתאוששות המהירה של המשק בשלושת החודשים האחרונים, הם מציינים גם את האבטלה שחזרה כמעט למצבה לפני המלחמה, שאז היא הייתה בשיעור הנמוך ביותר בישראל. כלומר שהם מציינים את האיתנות הפיננסית של ישראל, את יכולת ההתאוששות המהירה שלנו, מה שהם יכולים ללמוד גם מההתאוששות שלנו בתקופת הקורונה, אז אם הכול בסדר ויש לנו יכולת התאוששות ויש יחס חוב תוצר של 7 אחוזים שזו עליה מ-60 אחוזים אבל עדיין נמוך ממדינות שמדורגות יותר מאיתנו, והם מציינים מדיניות מקרו כלכלית ומוניטארית חיובית ואת השקיפות והבקרה על תקציב הביטחון ומציינים גם שנכונות הממשלה להטיל מיסים מלמדת על החוזק שלה, כל הדברים האלה מלמדים שהורדת תחזית הדרוג נובעת מחששות עתידיות של דברים שעדיין לא קיימים כאן בעוד המציאות העכשווית מוכיחה איתנות כלכלית, אז מה קורה כאן?".
עוד מציין צדוק כי לאופן הדיווח התקשורתי יש השלכה והשפעה לא מעטה על הכלכלה. "בכלכלה יש הרבה פסיכולוגיה. כשמדכאים את בעלי העסקים ואת המילואימניקים ואומרים להם שהכול רע, נורא וקורס הם יישארו בבית וזה מה שיקרה, אבל כשמעודדים אותם ואומרים שאנחנו במצב טוב ושהכלכלה שלנו חזקה ויש לנו יכולת התאוששות גדולה, אז הם יתאוששו מהר. לכן אני רוצה לעודד את בעלי העסקים, את מחפשי העבודה ואת המילואימניקים כי הם צריכים לדעת שהמדינה שלנו חזקה ואז הם ילכו ויילחמו את המלחמה הכלכלית וינצחו בה".