המלחמה נמשכת, נתברכנו בדור חדש של לוחמים מסורים שהפתיעו את האויב וגם אותנו, אחרי הכשל הקולוסאלי של הפיקוד הבכיר בשנים האחרונות ובמיוחד בשמחת תורה.
נקלענו למצב מסובך שבו צריך לחדש את מבנה הצבא וכוחותיו במקביל להמשך לחימה ללא הפסקה.
מתרבים הקולות שדורשים להחליף את ההנהגה הצבאית והמדינית כבר עכשיו. אינני מתייחס למפגינים חסרי אחריות ציבורית שממשיכים את ההשתוללות ברחובות שיש לה חלק בהבאתנו לבוקר שמחת תורה. אני מתייחס להצעות של אנשים אחראיים ומנוסים הדורשים החלפה עכשיו לנוכח האתגר העצום שעומד בפני הציבור, הצבא והמדינה.
צריך לחלק את הסוגייה לשני מישורים. במישור הצבאי, ניתן להעביר את שרביט המנהיגות לקצינים שלא היו שותפים לכשלים. יש לנו מספיק מפקדים מעולים, מנוסים, שהוכיחו יכולת בשדה הקרב ולא קודמו בתוך הצמרת הצבאית הצפופה. חלקם כבר אזרחים וחלקם עדיין לובשי מדים. יש קצינים מאוד מוכשרים שלא קודמו או שהוזזו בגלל דברים זניחים שבשעת מבחן זו, כישרונותיהם נחוצים ועל הצבא לקרוא להם אל הדגל.
אולם במישור ההנהגה המדינית השיטה הדמוקרטית לא מאפשרת חילוף מידי. ולכך ארבע סיבות עיקריות.
1. מערכת בחירות היא תהליך ארוך, ועיסוקי הפוליטיקאים במאבק פוליטי באמצע מלחמה פוגע בכושר ניהול המערכה. זה בלתי אפשרי בלי קשר למשך מערכת הבחירות.
2. הפניה לאזרחים, לבחור את המנהיגות העתידית בטרם התבררו הכשלים שהובילו לאסון של שמחת תורה, מונעת מהם יכולת להפעיל שיקול דעת לצורך בחירת המועמד המתאים ביותר. בדצמבר 1973 נערכו בחירות חדשיים לאחר סבב הקרבות והתוצאות הראו שהציבור עדיין לא קלט את הגורמים להפתעה ולא היה שום שינוי בהרכב הכנסת. שלש וחצי שנים לאחר מכן, ראינו שינוי עצום בעמדות הציבור אשר הספיק להפנים את המציאות החדשה. השיטה הדמוקרטית מבוססת על חכמת ההמונים וחובה לאפשר לכל אחד להפעיל שיקול דעת מבוסס מידע.
3. אנחנו במצב חירום. במקום בחירות תוך כדי מלחמה, יואילו הפוליטיקאים ליצור שותפות מלאה באחריות לניהול המלחמה שבה ישותפו כל הסיעות הציוניות בכנסת בלי תנאים ובלי פסילה. כך ייוצג כל הציבור בקבינט המנהל את המערכה וכולם יהיו שותפים לאחריות של הניהול מכאן והלאה. לאחר סיום הלחימה, וכעבור שנה או שנתיים, לאחר שנוכל להבין את מקור הכשלים שהביאו אותנו לאסון כבד מאוד, יוכל הציבור לקיים את ההליך הדמוקרטי של בחירת המנהיגות העתידית.
4. הקבינט יכול להיעזר במומחים לעניינים שונים הקשורים לניהול המערכה. נציגות מקיר לקיר וסיוע של מומחים לענייני כלכלה, צבא, טכנולוגיה וכו' תקבל אמון מלא של הציבור משום שלכל אחד יהיה נציג נבחר בניהול המלחמה.
לפנינו מערכה ארוכה, ואתגר גדול מאוד של חידוש הצבא שהתגלה בחוסר מוכנותו, זה לא זמן למאבקים של פוליטיקאים. בשלב זה צריך להתגבר על השנאות והחרמות וליצור שותפות אמיתית אד-הוק, לצורך ניהול המלחמה. אין אנו יודעים כיצד תתפתח המלחמה ואיזה חזיתות נוספות ייפתחו.
המפעל הציוני נמצא במשבר הקיומי העמוק ביותר בתולדותיו, הקואליציה האיסלמיסטית עשויה להסתער עלינו בכמה חזיתות כדי לחסל את הסיפור הציוני כפי שחיסלו את המדינה הצלבנית. אסור לזלזל בסכנה זו. ביום 7.10 נפתחה מערכה להשמדת הישות היהודית בארץ ישראל בשותפות שמשתרעת מטהרן ועד הים, עלינו להפנים עובדה זו ולקיים שותפות מלאה באחריות לגורל המפעל הציוני.
כאן לא מדובר על שטחים ושליטה, מדובר על תרבות שמבקשת לחסל את התרבות שלנו, בזה אין פשרות אלא רק בניית עוצמה ונכונות להפעלתה.
הכותב הוא חבר בהנהלת חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי