הרב יעקב ידידיה לוי, רב היישוב דולב, כתב הבוקר (ב') תשובה הלכתית על חילוץ החטופים ובה נטען כי מעיקר הדין כל אחד ואחד מישראל צריך לברך ברכת שהחיינו בעקבות הבשורה הגדולה וניתן גם לברך הטוב והמטיב.
"ראשית, לא ניתן שלא להודות לקב"ה מקרב לב על המבצע הנועז והמושלם הזה שעבר ב"ה בשלום, לחיילים ולחטופים. הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. כעת יש לברר מה הברכה או הדרך הנכונה", כתב הרב בראשית דבריו.
לדבריו, "לגבי ברכת הטוב והמטיב, בגמ' בברכות נד. נאמר על גשמים ועל בשורות הטובות אומר הטוב והמטיב. כל טובה שבאה לאדם ואינה טובה רק שלו אלא גם של אחרים מברך הטוב והמטיב. טובה שבאה רק לו מברך שהחיינו. ברכה זו יש לברך רק כשאדם בשמחה מהטובה שנעשתה לו".
מוסיף הרב: "יש מחלוקת בין הראשונים והאחרונים האם מברכים ברכת הטוב והמטיב במידה והטובה לא נעשתה לאדם עצמו כטובה שיש לו בה הנאה ספציפית אלא רק שמחה האם גם על כך צריך הוא לברך הטוב והמטיב. השולחן ערוך (סימן רכג סעיף ה) פסק שאדם שקיבל מתנה ושמח בה יברך הטוב והמטיב טוב לו שקיבל וטוב לנותן. המשנה ברורה שם סעיף קטן כא אומר שאם המקבל עני אז טובה לנותן שזכה לקיים מצוות הצדקה ואם המקבל עשיר אז יש לו זכות שאדם עשיר הסכים לקבל ממנו מתנה.
ובהמשך דבריו אומר כך - והנה יש מאחרונים שחולקים על פסק זה וס"ל דלפי מסקנת גמרא דידן לא נתקנה ברכה זו כ"א בדאית להו לאחריני ג"כ טובה גשמית ולפי זה כשניתן לו כלים במתנה צריך המקבל לברך ברכת שהחיינו ולא ברכת הטוב ויש דנקטי לדינא כפסק השולחן ערוך ויברך ברכת הטוב ולא שהחיינו ולמעשה נראה דטוב יותר לנהוג בזה לברך ברכת שהחיינו ולא ברכת הטוב.
כלומר לדעתו ברכת הטוב והמטיב נתקנה דווקא על טובה גשמית שיש לאדם אך לא על שמחה שאינה טובה גשמית. ולכן נראה שעל אף שלדעת השולחן ערוך מברכים גם על כך הטוב והמטיב לשיטת המשנה ברורה יש לברך על כך ברכת שהחיינו ולא הטוב והמטיב כי ברכת שהחיינו היא על עצם השמחה אפילו אם אין לאדם טובה גשמית שבאה לו".
מסכם הרב: "לכן נראה שמעיקר הדין יש לברך ברכת שהחיינו בכדי לצאת ידי כל הדעות ולשיטת השולחן ערוך ניתן גם לברך הטוב והמטיב".
לסיום מוסיף הרב: "אמנם הרבה אחרונים הביאו שכיום ממעטים בברכות אלו, ולכן מי שלא נוהג לברך על כך לא צריך לברך על כך. לעניות דעתי למי ששמח אכן ראוי לברך, כיוון שהברכה דבר גדול הוא לפני ה' וראוי לאדם לברך את ה' שעשה עמנו חסד. וכך יוצר האדם את הקשר והחיבור בין השמים לארץ. ומי שלא רוצה לברך בהחלט ראוי שיודה לה' יאמר מזמור לתודה (פרק ק בתהילים) או הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו או בדרך אחרת. אביא גם את דבריו היפים של הפסקי תשובות אורח חיים סימן רכב אות א -
וכבר כתב במשנה ברורה (סק"א) בשם הפרי מגדים שכהיום ממעטין בברכות אלו, ומ"מ הסומך לברך ברכות אלו כשהשמחה גואה בלבו יש לו על מי לסמוך ושפיר עביד, ואפילו אם אינו מברך מ"מ יהא זהיר מיד כשבא לו בשורה טובה להודות להשם יתברך ויאמר הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, ויבקש שכן יעזרהו השי"ת על העתיד.
ראוי לברך את הברכה ברגע שהאדם שומע ושמח, אך ניתן גם לברך כל עוד האדם לא התרגל לשמועה ועדיין שמח ממנה", סיכם הרב.