
בכיר השב"כ לשעבר יוסי אמרוסי מספר בראיון לערוץ 7 על ההיערכות הנדרשת לקראת מבצע כדוגמת זה שהביא לחילוצם של שני החטופים ומתייחס גם לפער הבלתי מובן בין היכולות שגילו גורמי המודיעין בהכנה למבצע זה לבין הכשל המודיעיני שהוביל לטרגדיית טבח השבעה באוקטובר.
לאורך תקופה לא מבוטלת נמשך איסוף המודיעין לקראת מבצע שכזה, אומר אמרוסי ומציין כי גם לגבי המבצע הנוכחי פורסם כי הייתה כוונה לבצעו לפני כשבועיים, אך הוא נדחה בשל אילוצים מבצעיים. פרטי המודיעין הנאספים כוללים דרמת דיוק שיורדת עד רמת כיוון פתיחת הדלת בחדר שבו מוחזקים החטופים, הידיעה הברורה באיזו קומה הם נמצאים ובוודאי באיזה בית. זאת לבד ממספר השומרים החמושים שבמקום ומיקומם.
"אחרי שנאסף המודיעין מתחילה סדרת אימונים של הכוחות, עושים מודלים ומתאמנים, ולאחר מכן נקבע תאריך שיכול להשתנות בגלל אינספור תנאים, כולל תנאי מזג אוויר", אומר אמרוסי ומציין את השלב הבא שעוסק באופן ההגעה החשאית עד סמוך ביותר למקום המחבוא בו מוחזקים החטופים. היות המקום רווי מחבלים חמושים הופכת את האתגר הזה לקשה בפני עצמו.
"המבצע עצמו נעשה עם הרבה אומץ, גבורה, נחישות ומקצועיות. בתוך שניות ספורות מפיצוץ הדלת נכנסים ויודעים שיש סיכון לא קטן שהמחבלים יפגעו בחטופים", אומר אמרוסי. השלב הבא שגם אותו יש לתכנן בקפידה עם בחינת תרחישים ותרחישי שיבוש רבים הוא שלב החילוץ. כל אלה מנוהלים ומאושרים אך ורק בדרגים הגבוהים ביותר שיש מתוך חמ"ל השב"כ, בו נכחו כל הצמרת הביטחונית, רמטכ"ל, ראש שב"כ, ראש ממשלה ועוד.
על איסוף המודיעין הראשוני מדגיש אמרוסי כי חקירות מחבלים שנלכדו הן רק מקור מודיעיני אחד מתוך עוד מקורות איסוף רבים, חלקם טכנולוגיים, ובאמצעותם נאספים פרטי המודיעין. "אזכיר שהוקם חפ"ק מיוחד שכל תכליתו היא איתור החטופים והנעדרים. בחמ"ל הזה אוספים כל פיסת מידע וביחד מנסים לבנות תמונה. לפעמים יש מודיעין אבל אין יכולת מבצעית לממש אותו. לפעמים יודעים שחטוף נמצא בנקודה מסוימת, אבל אין את האפשרות לצאת למבצע".
מבצע חילוץ שכזה מטמיע אצל החמאס את ההבנה שלישראל מודיעין אינטימי ביותר ממקומות רבים בארגון. "בשבעה באוקטובר כשלנו כישלון חרוץ כאשר לא שב"כ ולא אמ"ן סיפקו את ההתראה הנדרשת כדי להבטיח ביטחון לתושבי ישראל, אבל איסוף המודיעין הוא תמידי. חמאס מבין שיש כאן מרדף של חתול ועכבר. היו לנו הרבה הצלחות שהביאו לסיכול פעולות טרור רבות, והמבצע הזה הוא דוגמא ליכולת איסוף של המערכת הביטחונית בישראל".
לנוכח היכולות הללו אנחנו שואלים את מרוסי איך קורה שאותו שב"כ שפספס את ההיערכות החמאסית לטבח השבעה באוקטובר, הוא אותו שב"כ שהוכיח מקצועיות מודיעינית חסרת תקדים במבצע החילוץ. "ההיערכות של חמאס לא פוספסה", קובע אמרוסי ומדגיש כי "הפעילות של חמאס לאורך השנים הייתה גלויה. ראינו את ההכנות שלהם ואת ההיערכות שלהם, ולצערי בשבעה באוקטובר לא עמדנו במשימה ואת הסיבה לכך אני משאיר לוועדות החקירה לברר".
לטעמו של אמרוסי לא מדובר רק בקונספציה אחת אלא במספר קונספציות שהביאו לכישלון הצורב. "ישנה גם קונספציה מדינית של 15 השנה האחרונות שבה ראשי המדינה בחרו לפעול במתכונת של סבבים. יהיו לנו שבועיים של סבל אחת לארבע או חמש שנים, ובשאר הזמן נחיה בשקט. ידענו שאנחנו משלמים על כך במחיר ההתעצמות שראינו אותה עם הטילים שהגיעו ל-10 ק"מ ובהמשך ל-15 ק"מ".
ובכל זאת, איך קרה שאת ההיערכות הספציפית של מחבלי החמאס לטבח לא זיהו בשב"כ ולא התריעו על כך. "את זה נשאיר לוועדת החקירה", אומר אמרוסי ומוסיף כי מה שידוע ופורסם הוא שגם הרמטכ"ל וגם ראש השב"כ עשו דיונים בלילה שבין שישי לשבת עם האנשים הרלוונטיים, אבל לא התקבלה ההחלטה הנכונה. למה? מה היו הסימנים המעידים? מה הייתה עצמתם? אין לי מושג. נשאיר את זה לוועדת החקירה".