סוכנות דירוג האשראי הבין־לאומית מודי'ס הודיעה השבוע על הורדת הדירוג של ישראל, מציון של A1 לציון A2. הסיבה העיקרית שמציינת הסוכנות היא השלכות המלחמה בעזה. לצד הורדת הדירוג העמידו במודי'ס תחזית דירוג שלילית למדינה, המכוונת להורדת דירוג אפשרית נוספת בעתיד. למעשה נקטה החברה בפעולת הדירוג החריפה ביותר שנמצאת בארסנל שלה ולראשונה בהיסטוריה פעלה באופן כזה מול ישראל.
במוד'יס אומנם ציינו כי הדירוג "מביא בחשבון את החוזקות ארוכות השנים של מדינת ישראל, לרבות חוזקה הכלכלי הגבוה מאוד", אבל מציינים כי "קיימים סיכונים שליליים. באופן ספציפי, בתרחיש של הסלמת העימות עם ארגון חיזבאללה, פוטנציאלית עלולה להיות השפעה שלילית אף יותר על הכלכלה מתרחיש הבסיס של החברה. זאת בנוסף ללחץ נוסף על הנתונים הפיסקליים בתרחיש שכזה. באופן רחב יותר, ההשלכות של העימות הנוכחי בעזה על פרופיל הדירוג של המדינה יתבהרו לאורך תקופה ארוכה. ההשפעה השלילית על מוסדות המדינה או על מצבה הפיסקלי עלולה להתבהר כמהותית מזו שהחברה חוזה".
עוד טענו במודי'ס טענות שאינן כלכליות כלל אלא פוליטיות במהותן. "החברה מדגישה כי אחד הגורמים העיקריים להורדת הדירוג הוא ההערכה שחשיפת מדינת ישראל לסיכונים פוליטיים עלולה, בסבירות גבוהה, להימשך בעתיד הנראה לעין, גם אם תהיה ירידה בעצימות או עצירה של הלחימה בעזה. לדעת החברה, העלייה בסיכונים הביטחוניים קשורה גם לעלייה בסיכונים החברתיים במדינת ישראל, אשר בתורם יחלישו את מוסדות המדינה בדגש על הרשות המבצעת והמחוקקת אשר, בעתיד הנראה לעין, יקדישו את זמנן במאמצים להשבת הביטחון".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' תקף את ההודעה בחריפות ובאופן שכלכלנים רבים לא אהבו. "הודעת מודי'ס על הורדת הדירוג אינה כוללת טיעונים כלכליים רציניים והיא מהווה כל כולה מניפסט פוליטי מבוסס תפיסת עולם גאו־פוליטית פסימית ומופרכת, שמשקפת חוסר אמון בחוסנה הביטחוני והלאומי של ישראל, וככל הנראה גם חוסר אמון בצדקת דרכה מול אויביה. מודי'ס לא מסוגלת אפילו להגדיר בהודעתה את חמאס וחיזבאללה כארגוני טרור, ורומזת כי הייתה נמנעת מהורדת הדירוג לו רק ישראל הייתה מקבלת את מתווה ההתאבדות שמוצע לה על ידי גורמים בקהילה הבין־לאומית לעצור את המלחמה ולהקים מדינת טרור ערבית בעזה וביהודה ושומרון".
"איננו יונקים את עוצמתנו הלאומית, הביטחונית, החברתית והכלכלית מאיך שופטים אותנו בעולם, אלא מאמונה עמוקה בצדקת הדרך, שנשענת על עבר מפואר של אלפי שנים ועל מחויבות לעתיד מפואר עוד יותר. גם הודעת מודי'ס לא תערער זאת ולא תחליש אותנו במלחמה על עצמאותנו וריבונותנו בארץ מולדתנו", הוסיף סמוטריץ'.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ביקר את ההחלטה באופן מתון יותר. "האיתנות של הכלכלה וההתאוששות המהירה שהמשק הפגין בחודשים האחרונים באו לידי ביטוי גם בהתאוששות של השווקים הפיננסיים וביציבותם. יש לציין כי מדינת ישראל חוותה בעבר משברים גאו־פוליטיים בתקופות שבהן יחסי חוב-תוצר היו גבוהים בהרבה ומעולם לא היה פיגור כלשהו בהחזרי החוב של הממשלה. בהקשר זה חשוב גם לזכור את פוטנציאל הצמיחה הגבוה של המשק והעודף המבני בחשבון השוטף", הדגיש הנגיד.
הוא ציין כי "כדי לחזק את אמון השווקים וחברות הדירוג בכלכלה הישראלית חשוב שהממשלה והכנסת יפעלו לטיפול בסוגיות הכלכליות שמועלות בדוח. בנק ישראל הציג כבר מספר דרכי פעולה ברוח זו, ובכללן אישור התקציב של 2024 בכנסת עם כל ההתאמות הנכללות בו".
לצד זאת הדגיש ירון כי "הכלכלה הישראלית מושתתת על יסודות כלכליים חסונים ובריאים, תוך הובלה עולמית בתחומי חדשנות וטכנולוגיה. ידענו להתאושש מתקופות קשות בעבר ולחזור לשגשג במהרה, ויש לכלכלה הישראלית את החוזקות להבטיח שכך יהיה גם הפעם".
"בהתנהלות נכונה הורדת הדירוג הייתה נמנעת"
מייקל אייזנברג, שותף בקרן הון סיכון 'אלף' ומחבר סדרת הספרים 'עץ החיים והכסף', אומר כי החלטת מודי'ס אומנם אינה מעידה על חולשה של הכלכלה הישראלית - אך אי אפשר להקל בה ראש.
"השמיים לא נפלו. מדינת ישראל תהיה מסוגלת לגייס כסף בשווקים. בינתיים זה יהיה קצת יותר יקר ויפגע בכיס של הישראלי הממוצע. מצד שני המותג שנקרא ישראל נפגע בעיני המשקיעים גם בעקבות המלחמה וגם בעקבות הדוח", הוא אומר ומוסיף כי "הדוח עצמו מודה שכלכלת ישראל, בבסיסה, במצב מעולה. ולא רק בבסיסה. הפעילות הכלכלית חוזרת לעצמה תוך כדי המלחמה עם שחרור המילואימניקים. הדוח מודה שלישראל יש מוניטין מצוין בהחזרת חובותיה. אובייקטיבית, גם יחס חוב-תוצר של ישראל נמצא במקום טוב מאוד".
"עם זאת צריך לזכור כי המשמעות של הורדת הדירוג היא עליית מחירים נוספת לצרכנים. המשמעות של הקיפאון בשוק הבנייה היא העלאת מחירים. האזרחים מבינים את זה, ויבינו עוד יותר כשייפגע להם הכיס. לטובת מדינת ישראל צריכים להתייחס לאירוע כבר עכשיו כמו שהתייחסו להיפר־אינפלציה ב־1985 כדי שלא נמשכן את עתיד ילדינו וכדי שנוכל לשלם על הביטחון", מוסיף אייזנברג.
היכן הורדת הדירוג יוצרת בעיה לישראל?
"מי שקורא את הדוח ומדבר עם משקיעים, ואני נמצא בניו יורק ונפגש עם מי שמשקיעים באיגרות החוב של מדינת ישראל, שומע מהם שמה שמטריד אותם הוא חוסר היכולת של הממשלה לקבל החלטות קשות לגבי הכלכלה הישראלית ותחושה שיש העדפה של צרכים פוליטיים קצרי טווח ולא של צורכי המשק והכלכלה".
"כך לדוגמה, הנדל"ן בישראל הוא חלק מהותי בפעילות הכלכלית של המשק וגם בתקבולים ממיסים. בעצם המדינה נשענת על הייטק ונדל"ן. אבל אנחנו כבר כמה חודשים במצב מלחמה ואין פתרון לכוח האדם הנדרש לאתחול מחדש של ענף הבנייה. חברות רבות בתחום, וחברות במעטפת - קבלני משנה, אדריכלים ומעצבים ועוד - בסכנת פשיטת רגל. אם יפשטו רגל, יהיה קשה מאוד להתחיל שוב לבנות במהירות. הריבית שעלתה לפני המלחמה והקפאת הפרויקטים נוכח המחסור בכוח אדם מהוות סכנה גדולה למשק - חשש לעליית מחירי הדיור ויוקר המחיה, וירידה בהכנסות הממשלה והחרפת הגירעון. בלתי נתפס בעיניי ששר השיכון, שר הכלכלה, שר הפנים ושר האוצר לא פתרו את בעיית העובדים עד עכשיו".
מה ישראל צריכה כעת לעשות לנוכח החלטת מודי'ס?
"צריך להתייחס לדוח של מוד'יס כהזדמנות. מישהו העמיד מראה לממשלה. אם אני שר האוצר הייתי הולך לכל המשרדים ושואל את השרים איך אנחנו מתקנים את סוגיות הליבה שמעיקות על כלכלת ישראל ומזמין אותם לקבל החלטות אמיצות.
"אני מעריך שראש הממשלה דיבר עם מודי'ס לפני הורדת הדירוג, ושיש לו מספיק קרדיט כלכלי מהצלחותיו בעבר, כדי שלפחות יקשיבו לו. היות שבכל זאת ציינו שאין מדיניות שתתמוך בהתאוששות כלכלית ופיננסית, זה רמז כפול: צרכים פוליטיים והרכב הקואליציה משמרים סעיפי הוצאה שאינם מתאימים לסדרי העדיפויות הנדרשים במצב הנוכחי. בתגובה לכך, מודי'ס לא נותנת אמון בשר האוצר בנוגע להובלת אסטרטגיה של השקעות בצמיחה. כעת חייבים השקעות בצמיחה עתידית, כי האוכלוסייה פה גדלה מהר וצורכי הביטחון עולים. חייבים להפוך את ישראל למקום שלא רק מושך השקעות אלא הופך להיות היעד הכי אטרקטיבי בעולם להשקיע בו. זה אפשרי, אבל זה דורש אומץ ויכולת לדברר".
אייזנברג קורא לממשלה להתעורר: "בהתנהלות נכונה, הורדת הדירוג הייתה נמנעת בזכות המצב המצוין של הכלכלה. גם אני חושב שהמלחמה לבדה לא הייתה צריכה להוביל אותנו לנקודה הזאת. לצערי, תגובתו של שר האוצר העצימה את אירוע הורדת הדירוג והגדילה את כדור השלג. גם אני הקטן מאמין בעזרתו של ה', אבל הכלכלנים במודי'ס לא מדברים באותה שפה, ובכל מקרה, עזרת ה' איננה תחליף לאסטרטגיית צמיחה כלכלית לעתיד ילדינו".
"נדרש לקבל פה החלטות תקציביות קשות וגם לעשות רפורמות בסוגיות הליבה כמו ששמעון פרס, מודעי ומיכאל ברונו עם ייעוץ מסטנלי פישר עשו בשנות השמונים. צריך לעשות את זה לפני שנגיע לבעיות. זה חלק מהסיפור. עדיף להקדים תרופה למכה כשמצבנו הכלכלי והתקציבי טוב, בדיוק כפי שכתבו בדוח מודי'ס. אסור לבזבז את ההון והכלכלה הטובה שבנו אזרחי ישראל בשנים האחרונות על ניהול בעייתי ופוליטיקה קואליציונית. אני בטוח שגם ראש הממשלה, גם שר האוצר וגם שאר המפלגות מבינים את זה היטב. אנחנו יכולים לצלוח את הורדת הדירוג, אבל נדרשת פה החלטה פוליטית אמיצה לטובת מדינת ישראל וכלכלת ישראל", הוא מדגיש.
מודי'ס מאיימים בהורדת דירוג נוספת ויש עוד שתי סוכנויות שעלולות לשנות את הדירוג. איך מונעים זאת?
"לדעתי, אם נפעל בנחישות ובזריזות ניתן יהיה למנוע את ההורדה הנוספת, אפילו אם תיפתח חזית צפונית. כאמור, זה גם תלוי בכך שנגייס את השחקנים הכלכליים בעולם לסיפור שלנו. אבל העבודה הזאת לא נעשית כרגע. להחזיר דירוג יכול לקחת שנים. אנחנו צריכים לדעת לספר לסוכנויות האחרות ולמשקיעים בעולם מדוע אנחנו יעד ההשקעה הטוב ביותר בעולם כיום. אני לא בטוח שהפוליטיקאים ובכירי משרד האוצר יודעים כיצד לעשות זאת היום".
השוק מאמין
הכלכלן ארז צדוק, מנכ"ל אביב בית השקעות, חושב דווקא שתגובת השוק להורדת הדירוג הוכיחה שהוא אינו מאמין להערכת מודי'ס. סימן לכך, לדעתו, ניתן לראות בביקושים הגבוהים שנרשמו השבוע בהנפקת איגרות חוב של משרד האוצר. הביקושים היו בהיקף של פי 6.2 מההיקף שהוצע בהנפקה - חלקם הגדול ממשקיעים זרים. הוא מציין שבתחילת השבוע השוק רשם עלייה גם בכל הקשור למניות, איגרות החוב הממשלתיות וגם איגרות החוב של החברות.
"הורדת הדירוג עצמה הייתה צפויה, ידעו שזו הכוונה של מודי'ס. מה שלא היה צפוי היה שלצד הורדת הדירוג התחזית הפכה שלילית. לכן הדו"ח היה הפתעה לרעה. ברגע שיש מצב כזה אנשים חשבו שזה יפיל את השוק ואת השקל ויחזק את הדולר. לאחר שזה פורסם השוק היה מנומנם מעט. בדרך כלל כשיש דרמות מסוג זה המסחר ער יותר. אלא שהשוק הגיב לדוח של מודי'ס בפיהוק. השוק בעצם אמר לסוכנות הדירוג 'לא התרשמנו מהדוח הזה. אנחנו מאמינים בעוצמתה של כלכלת ישראל'. זו אמירה מאוד משמעותית", אומר צדוק.
כדוגמה הוא מביא את הנפקת איגרות החוב. "היית מצפה שאחרי דוח של מודי'ס עם תחזית שלילית השוק יקנה את האג"חים אבל לא בהתלהבות. אבל להנפקה הזאת נרשמו ביקושי שיא. זה מעיד על חוסר אמון מוחלט של השוק בדוח של מודי'ס ואמון גבוה מאוד בכלכלה הישראלית".
ובכל זאת, יש משמעות למהלך כזה של אחת משלוש חברות הדירוג המובילות.
"הדוח הזה אומר שני דברים עיקריים: מבחינה כלכלית הוא אומר שהכלכלה הישראלית מצוינת. הם מציינים שאחרי הירידה בפעילות הכלכלית שהייתה בפתיחת המלחמה, השוק התאושש, הכלכלה התאוששה, האבטלה ירדה והציבור חזר לקנות. נכתב בו שמבחינה מקרו־כלכלית ופיסקלית הכלכלה שלנו חזקה ויש לה את היכולות להתאושש מהר ממשברים".
"לצד זאת הם אומרים שמבחינה חברתית המצב רגיש ומבחינה פוליטית המצב בעייתי וכמובן מבחינה ביטחונית, ולכן הם צופים שאולי תהיה הרעה ולכן הדירוג יורד. אבל אם אתה צופה הרעה - בדרך כלל התחזית יורדת ולא הדירוג הנוכחי. אני שואל למה הדירוג ירד, אם הדוח כולל כל כך הרבה שבחים על הכלכלה?'"
הסיבות המוזכרות בהסברים הנלווים להחלטה אינן כלכליות נטו.
"בדוח של מודי'ס מדברים על מערכת המשפט הישראלית וביטול הרפורמה המשפטית שזה מעיד על חוסן הכלכלה. איך הרפורמה המשפטית קשורה לכלכלה? מאז פברואר 2023 ועד היום עברה שנה, ולא מצאתי כלכלן אחד שיסביר איך הדברים קשורים. אם זה לא קשור, אז הדוח הוא על כלכלה או על פוליטיקה? האלמנטים הפוליטיים בדוח הזה מעידים על כך שהוא מוטה ונושא אג'נדה מאוד מסוימת. זה גם חלק מהסיבה שהציבור, ברמה הפרקטית, מתייחס לדוח הזה קצת בביטול".
"הרי בשנת 2008, שהיה בה משבר כלכלי גדול בעולם וגם בישראל התפטר אהוד אולמרט מתפקידו, מודי'ס העלו את הדירוג שלנו ופרסמו תחזית חיובית. אם נסתכל על כלכלת ישראל אז ועכשיו, ברור שהיום הכלכלה חזקה וטובה הרבה יותר בכל פרמטר, כולל ביחס חוב-תוצר. לכן קשה מאוד להבין את הורדת הדירוג".
אנחנו לא צריכים לחשוש שהסוכנויות האחרות, S&P ופיץ', ילכו בעקבות מוד'יס ויורידו את הדירוג האשראי שלנו?
"צריך לדבר איתן ולהסביר להן את המצב. השווקים מאוד דינמיים. אנחנו צריכים לבוא לסוכנויות האחרות ולומר להן: אתם רואים שהשוק אינו מגיב לדוח של מודי'ס בטלטלה אלא בסקפטיות? קחו את זה בחשבון בבקשה. תתייחסו בבקשה לאמון של השוק בכלכלת ישראל. יש פה בעצם איתות לשתי סוכנויות הדירוג האחרות".
לדעתך המצב הפיך? נוכל להביא להעלאת הדירוג בחזרה?
"אחרי הקורונה היו רואי שחורות שאמרו שייקח המון זמן לכלכלה להתאושש, ובסוף הגירעון ירד מהר מאוד וחזרנו לאבטלה נמוכה. אם החוזק של הכלכלה יופגן היטב וסוכנות הדירוג תהיה הוגנת איתנו, מהלך החזרה לדירוג שמשקף אמיתית את המצב בישראל יהיה מהיר יותר".
הבעיה העיקרית של הדוח היא האזכורים הפוליטיים שבו. זו לא הפעם הראשונה שסוכנות דירוג מביעה דאגה מאקלים פוליטי, אבל אין ספק שהמסמך הזה כולל הליכה של צעד אחד קדימה. חלק ניכר מהכלכלנים מפרשים את המהלך כולו כאיתות לממשלה לשנות את סדרי העדיפויות בתקציב. יש שיאמרו שאותו חלק גם הוא מסתכל על המצב ממניעים פוליטיים, מאי אהדת הממשלה וממחלוקות קשות עם משנתה הכלכלית.
ראש הממשלה בנימין נתניהו קשוב לקולות. לגבי מה שמוגדר "כספים קואליציוניים" הוא יתקשה לבצע שינויים משמעותיים. הוא כן יכול לעשות שינויים במשרדי הממשלה ובצמצום מספר השרים והוא חותר לכך. השר אופיר אקוניס צפוי לעזוב את משרדו לטובת תפקיד קונסול ישראל בניו יורק, ואם יצליח נתניהו הוא יפנה משרדים נוספים כשהוא מאותת גם לשותפות הקואליציוניות שעליהן להצטרף ולוותר על שר אחד לפחות. האם זה יקרה? עוד חזון למועד. נתניהו, שהתהדר תמיד בהצלחותיו בקידום כלכלת ישראל, זקוק נואשות לחיזוק בתחום הזה וכנראה שיעשה מהלך משמעותי בתחום כבר בקרוב.
***