עו"ד ניצנה דרשן לייטנר, נשיאת ארגון 'שורת הדין' שבעברו התמודדויות רבות בזירה המשפטית-בינלאומית נגד ארגוני טרור, סבורה כי תביעת בני משפחות החטופים בהאג נגד החמאס היא צעד שיכול להניב תוצאות של ממש, אם כי הדבר תלוי ברצונו של התובע בבית הדין שם.
בראיון לערוץ 7 מסבירה עו"ד דרשן לייטנר את המהלכים שהובילו לתביעה המדוברת ומתארת את הרקע לסוגיה: "יש חקירה שמתנהלת נגד ישראל ונגד חמאס בבית הדין הבינלאומי בהאג. החקירה הזו מוגדרת ככזו שבוחנת את הסיטואציה בפלשתין. החקירה נפתחה בשלהי כהונתה של התובעת הקודמת ובה הרש"פ לא נחקרת אלא רק ישראל והחמאס. מדובר בחקירה שלמעשה נכפתה על התובע החדש, כרים חאן, מוסלמי מאירלנד, שלא בטוח שהיה פותח בה אם זה היה תלוי בו".
דרשן לייטנר מציינת כי עד כה לא עסק התובע החדש בסוגיית המאבק בין ישראל לחמאס אלא בחר להתמקד בנושא רוסיה ואוקראינה. עם זאת לאחר הטבח בשבעה באוקטובר בחר להגיע לביקור לא רשמי בישראל, ביקר בישובי העוטף, פגש משפחות חטופים ונרצחים והביע אמפתיה. הביקור, מסבירה דרשן לייטנר, לא היה רשמי מאחר וישראל אינה מכירה בבית המשפט ובזכותו לדון בסוגיה.
העמדה הישראלית נובעת מכך שאמנת רומא שמתוקפה פועל בית הדין אינה חלה על גורם שאינו מדינה, ומאחר והרש"פ אינה מדינה אין לה סמכות לטעון נגד ישראל וגם על המתרחש בשטחה לא ניתן לדון מאותה סיבה. למרות זאת בית הדין בהאג החליט להשתמש בהגדרתה של הרש"פ כמדינה משקיפה באו"ם, לראות בכך עילה להחיל על הרש"פ את אמנת רומא, ומתוך כך לפתוח בחקירה נגד ישראל.
על כרים חאן, התובע החדש, ידוע "שבניגוד לכל הציפיות, כשאוקראינה התלוננה נגד רוסיה על פשעים נגד האנושות שמבצעת רוסיה, על מעשי אונס ורצח ילדים, הוא פתח בחקירה נגד רוסיה. לכן נראה שמדובר באדם שיתכן ודרכו ישרה והוא פועל נגד פושעי מלחמה אמתיים".
באשר למשמעות הגשת התביעה היום היא אומרת כי למעשה מדובר ב"הגשת ראיות המגבות פשעי מלחמה שהחמאס ביצע. כלומר שאם כרים חאן אכן ינהל חקירה נגד ישראל ונגד החמאס, יהיו בידיו ראיות נגד החמאס. עד כה יש די ארגוני שמאל שחוברים לרש"פ ולארגוני זכויות כאלה ואחרים שמזרימים לו ראיות נגד ישראל". למעשה, אומרת דרשן לייטנר, ללא התלונה שלהם לא היו בפני בית הדין נתונים נגד חמאס, כי ישראל הרשמית לא הגיבה לתלונה של דרום אפריקה, מאחר וחמאס אינו מדינה. ולכן גם לא הוא שתבע את ישראל אלא דרום אפריקה, ומנגד ישראל לא יכולה לתבוע אותו".
לעומת זאת, במידה ואיראן או קטאר חתומות על האמנה למניעת רצח עם, ניתן לתבוע אותן בבית הדין בהאג על מעורבות ומימון החמאס.
עוד שאלנו את דרשן לייטנר מה יהיו סמכויותיו של בית הדין במידה ואכן יוחלט על קבלת התביעה נגד חמאס. "התובע יכול להוציא צווי מעצר נגד ראשי החמאס. הצווים הללו יהפכו לבינלאומיים באמצעות האינטרפול, ובכל מקום שאליו יגיעו מנהיגי החמאס הם ייעצרו. ולא רק ראשי החמאס, אלא גם כל מי ידוע שהיה שותף לביצוע פשעי מלחמה", אם כי הוכחה מדויקת על מחבל פלוני שביצע רצח מסוים תהיה קשה להוכחה, אך נגד מי שנתן את הפקודות הדבר בהחלט אפשרי כפי שקרה עם מילושוביץ' בקוסובו.
האם ישנו סד זמנים שבית הדין אמור להתייחס לתלונה? "אין תקנות לבית הדין. אין לו סד זמנים. יש בפניו כעת כ-50 תיקים פתוחים ולכן הוא זה שבוחר את סדר העדיפויות שלו. במקרה של אוקראינה הוא לא היסס. יתכן ויחליט גם כאן להיכנס לעובי הקורה מייד".
דרשן לייטנר מעירה כי עם פרוץ המלחמה הגיש הארגון שלה, 'שורת הדין' בקשה לצווי מעצר נגד משעל הנייה וסינוו'אר "אבל ארבעה חודשים חלפו וזה לא קרה".
באשר לעצם ההגעה של בני משפחות חטופים להאג והיכולת של האלמנט הרגשי להשפיע, היא אומרת כי אכן "חשוב שהמשפחות יגיעו, כי העולם שכח וסלח וכעת זה מחזיר למודעות. כל מה שיוכל להעלות את הנושא שוב למודעות יהיה חשוב להמשך הלגיטימציה הישראלית".