לבחור את הטובים ביותר

יותר מחמש שנים חלפו מאז התכנסה לאחרונה הוועדה למינוי דיינים ובחרה ב־24 דיינים חדשים לבתי הדין הרבניים. במהלך השנים הללו, בעיקר בתקופת כהונתו של מתן כהנא כשר הדתות, נעשו ניסיונות לקדם סבב נוסף של בחירת דיינים, אך המאמצים הרבים לא הבשילו לכדי החלטות ונפילתה של ממשלת בנט־לפיד קטעה את המהלך. לפני כשלושה חודשים, קרוב לשנה לאחר הבחירות שהעלו את הקואליציה הנוכחית, פרסם יושב ראש הוועדה החדש, שר הדתות הרב מיכאל מלכיאלי מש"ס, את הרכבה החדש של הוועדה שבה 13 חברים וחברות.

בשנים שחלפו פרשו לא מעט דיינים מתפקידם ונוצר עומס על המערכת, שגם ככה סובלת ממחסור בתקנים. כעת נפתחה הדרך למינוי של 14 דיינים חדשים לפחות כדי למלא את התקנים הפנויים. אבל בקואליציה שואפים להקצות תקנים נוספים ולבחור עוד דיינים, כדי לייעל ולשפר את המענה לציבור.

בוועדה לבחירת דיינים, במשרד הדתות ובמערכת בתי הדין מתאמצים לזרז את ההליכים המקדימים באופן שיאפשר לקיים את בחירת הדיינים החדשים עוד לפני כ"ב באייר (30.5) – התאריך שבו אמורה להסתיים כהונתם של הרבנים הראשיים.

הדיינים החדשים צפויים להיבחר מתוך רשימה של לא פחות מ־370 בעלי הסמכה ("כושר") לדיינות. כדי לאפשר לחברי הוועדה לבחירת דיינים לבחור את המתאימים והראויים ביותר מתקיים הליך מינוי ראשוני בשלוש ועדות משנה שמראיינות את המועמדים. 230 מהם כבר עברו מיון בסבבים קודמים, ובימים אלו מופיעים בפני ועדות המשנה 140 מועמדים חדשים.

ביום חמישי האחרון התכנסה אחת משלוש ועדות המשנה בלשכת הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הגדול הרב דוד לאו. בוועדת המשנה בראשות הרב לאו השתתפו שר הדתות הרב מיכאל מלכיאלי, מנכ"ל בתי הדין הרבניים הרב אלי בן דהן, חבר בית הדין הגדול הרב מיכאל עמוס, חבר הכנסת אליהו ברוכי מיהדות התורה, עורך הדין יצחק גורדון והטוענת הרבנית רחל דותן. שתי ועדות המשנה הנוספות התכנסו לראשונה השבוע, אחת בראשות הראשון לציון הרב יצחק יוסף והשנייה בראשות חבר בית הדין הגדול הרב מיכאל עמוס.

"לכנס את ועדת המשנה זה עניין מורכב", אומר שר הדתות מלכיאלי בשיחה עם 'בשבע', "כי בסוף צריך לסגור מועד עם פוליטיקאים שיש להם ימי כנסת, דיינים שיש להם בתי דין ועורכי דין שעובדים. אנו עושים מאמצים למצוא זמנים שמתאימים לכולם. אני אישית יושב בוועדת המשנה בראשות הרב לאו שמתכנסת פעם בשבוע, כאשר בכל ישיבה נבדקים בערך שמונה או תשעה מועמדים. ביחד עם שתי הוועדות הנוספות מדובר בהספק של כ־25 מועמדים בשבוע. יחד עם זאת, לא פעם יש זמנים שיותר קשה להתכנס בהם, כמו שבוע של בחירות מקומיות, פורים או פסח".

מתואמים עם סמוטריץ'

השר מלכיאלי מציין את שלושת הפרמטרים הרצויים לדמות הדיין שאותו ירצה לראות מכהן בבית הדין: תלמיד חכם, רגיש וייצוגי. "תלמיד חכם – יודע את ההלכה. רגיש - מבין את האחר. ייצוגי – דיין הוא שליח של הקב"ה. הגמרא אומרת שדיין דומה למלאך שרת. הוא צריך לדעת לשמור על ההופעה שלו ועל הרוגע שלו, אמור לכבד את בית הדין".

האם גם הפעם תטילו וטו על מועמדים דתיים־לאומיים מחוגים שנחשבים ליותר ליברליים?

"בצלאל סמוטריץ' הוא אדם ירא שמיים, ברור שהמינויים שחשובים לו הם ראויים ומצוינים. זה לא דומה למה שהיה בימי כהנא ואלקין. נכון, סמוטריץ' מביא דיינים שלמדו בבתי המדרש של הציונות הדתית ולא בפורת יוסף, ושתפיסת העולם שלהם תהיה שונה משלי, אך הבעיות שהיו לי עם מועמדים מארגון צוהר ממש לא יהיו קיימות הפעם. זוהי גם התפיסה של הראשון לציון הרב יצחק יוסף, ובכלל התפיסה הרווחת".

מלכיאלי מדגיש שהוא רוצה לכתחילה גם בדיינים מהציונות הדתית. "בתפיסת עולמי צריך שבתי הדין יהיו עם דיינים מהציונות הדתית, עולם מלא בתורה, לא משנה לי אם הם אומרים הלל ביום העצמאות או מה דעתם על אתחלתא דגאולה. בהכירי את בצלאל סמוטריץ', הוא מתייעץ עם רבותיו כמו שאריה דרעי מתייעץ עם מועצת חכמי התורה שלנו. הרבנים ממליצים בפני הפוליטיקאים על הרבנים המיועדים".

"כלל שחשוב לציין הוא שרב שעבר את המבחנים לדיינות הוא לא קטלא קניא", מדגיש מלכיאלי, "מדובר במבחנים קשים מאוד. הרצון של הפוליטיקאים הוא לייקר את בית הדין ולא להוזיל אותו". שיתוף הפעולה בוועדה פורה, אך טרם דובר על שמות ספציפיים. "הסיבה לכך פשוטה: ישנה הבנה לא כתובה עם סמוטריץ' שהוא מחזק אותי בבית שלי ואני מחזק אותו בבית שלו. פנה אליי רב מהציונות הדתית באופן אישי. אמרתי לו: ידידי היקר, יש לך את בצלאל סמוטריץ', הוא הכתובת".

השר מלכיאלי, מה המדיניות שלך לגבי איך שצריכה להיראות מערכת בתי הדין?

"אני מאוד מאמין בבתי הדין. ההרגשה בבתי הדין צריכה להיות שונה מאשר בבתי המשפט, בית הדין הוא אור לכולם. צריך לקצר את משך הדיונים ולקבוע דיונים הרבה יותר מהר. לא לקחת את הזמן כמו בבתי המשפט. למה? ככה. אנחנו רבנים, לא עוד ארגון. לכן צריך להוסיף דיינים והרכבים. הקריטיות בהוספה היא כדי לגרום כמה שפחות צער למתדיינים. אני נמצא באופן קבוע מול הנהלת בתי הדין, כולל ישיבה כמעט בכל שבוע עם המנכ"ל הרב אלי בן דהן. אני עוקב אחר קצב ההתקדמות הכללי של התיקים, ואף היו לי שיחות לא רשמיות עם כמה מאבות בתי הדין. אני אף פעם לא נותן הוראות לרבנים, אני פקיד של הרבנים, אבל חד־משמעית מדבר על הנושא מול הנהלת בתי הדין ואבות בתי הדין, ומה שההלכה דורשת היא דורשת. יש ילדים, מזונות, עגונות וגיטין, בית הדין צריך לתת אור. אני לא מקבל משפטים כמו 'בבית משפט לוקח שנתיים'. אנחנו בית דין ואנחנו צריכים להיות דוגמה הרבה יותר טובה".

להוסיף תקנים

מנכ"ל בתי הדין הרבניים, הרב אלי בן דהן, מרחיב בעניין הפרוצדורה של הליך בחירת הדיינים: "אנו מקווים שתוך חודש עד חודש וחצי ירואיינו כל 140 המועמדים שאמורים להתראיין בוועדות המשנה. יש כרגע 14 תקני דיינים פנויים". בן דהן משער שהבחירה תתקיים בחודשים הקרובים, עוד לפני הבחירות לרבנות הראשית. "אני מניח שהרבנים הראשיים בוודאי מעוניינים שהבחירה תתקיים עוד בתקופתם. כמנהל אשמח שזה יהיה כמה שיותר מהר. ככל שימונו דיינים מהר זה יקל מאוד על המערכת". בן דהן מוסיף גם שיקול תקציבי: כדי להתגבר על מצוקת המחסור בדיינים, שובצו באופן זמני בבתי הדין "דיינים עמיתים" שכבר עברו את גיל הפרישה. פרט לכך שהפתרון הזמני הזה איננו אידיאלי, תשלום שכרם של הדיינים העמיתים מגיע מהתקציב הלא גדול של הנהלת בתי הדין. לכשימונו דיינים קבועים, שכרם ישולם ממקורות אחרים והתקציב של הנהלת בתי הדין יוכל להיות מופנה לצרכים בוערים אחרים.

המספר של 14 תקנים שבו נוקב בן דהן הוא נכון לרגע זה, אך במערכת הפוליטית ישנה הסכמה על מינוי של 15 דיינים, והדיון על הקצאת תקן נוסף כבר סגור מול שר האוצר סמוטריץ'. הוספת התקן תאפשר למנות דיינים לפי המפתח של חלוקה שווה לשלושה – שליש מהציונות הדתית, שליש חרדים ספרדים ושליש חרדים אשכנזים. יחד עם זאת, מתקיימים דיונים עם האוצר בימים אלו בנוגע להוספת שישה תקנים נוספים, כ־21 בסך הכול. אם מספר הדיינים החדשים אכן יעלה ל־21 ימונו מטעם הציונות הדתית שבעה מתוכם.

"הוועדה תצטרך להתכנס ולראות את מי מתוך כל המרואיינים בוועדות המשנה מעלים בפניה כמועמדים, ואז נתקדם הלאה בעזרת השם", מסביר הרב בן דהן את השלב הבא בפרוצדורה. "השלב הראשון כאמור הוא לסיים את הראיונות בוועדות משנה, וברגע שיסתיימו הראיונות כל בעלי הסמכות יציגו לוועדה מועמדים. כל אחד מהרבנים הראשיים יכול להציג מועמדים. כמו כן, גם שר הדתות יכול להציג מועמדים, וגם שלושה חברי ועדה יכולים ביחד להציג מועמדים במידה ויתאגדו. לבסוף יהיו כמה עשרות מועמדים, נניח 50, שמותיהם יתפרסמו ברשומות, ואחרי 21 יום שיינתנו להערות הציבור - הוועדה מתכנסת ובוחרת. מועמדים נבחרים על ידי רוב חברי הוועדה, וכל אחד ינסה לשכנע את השני לתמוך במועמד שהוא מציע. באופן טבעי זה כך. בסוף מתכנסים לרשימה שמקובלת על רוב חברי הוועדה".

לצד הדברים חשוב להדגיש: כל אחד מחברי הוועדה נותן למועמדים לבחירה ציון בין 1 ל־5, וכך נקבע ציון משוקלל לכל מועמד. הציון חסוי, כולל למועמד עצמו. על פי כלל שקבע הרב דוד לאו בעבר ייקבע רף ניקוד שרק מועמדים שעברו אותו יוכלו להיבחר, כדי שייבחרו הדיינים הכי טובים ומוצלחים.

עד עתה הוצגה הפוליטיקה שבין ש"ס לציונות הדתית, אך מבדיקת 'בשבע' עולה כי גם חבר הוועדה מהליכוד השר דודי אמסלם מתכוון להיות מעורב בהחלטות. "הוא בהחלט מנסה להשפיע, יש כל הזמן דיבורים סביב זה", אומר גורם פוליטי בכיר המעורה בפרטים.

להתעלות מעל הסקטוריאליות

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק, חברת הוועדה למינוי דיינים, מספרת בשיחה עם 'בשבע' על היערכותה לקראת סבב מינוי הדיינים הצפוי: "אני חברה בוועדה כנציגת ממשלה, ואנחנו אמורים למנות לכל הפחות 14 או 15 דיינים חדשים. אני מקווה מאוד שיהיו יותר, מפני שהצורך גדול מאוד, חסרים הרבה תקנים. יש את דוח פלוס המפורסם המתאר את הפערים בין בתי הדין לבתי המשפט, פערים עצומים. מאז שנכנסתי לוועדה התוודעתי לחוסרים המאוד גדולים בכל בתי הדין כמעט, שמשפיעים על טיב השירות. צריך להוסיף גם תקנים של כוח עזר בבתי הדין", אומרת השרה סטרוק.

סטרוק מדגישה כי הדיינים ייבחרו במתכונת הקבועה - שליש מהציונות דתית, שליש חרדים ספרדים ושליש חרדים אשכנזים. "אני לא יודעת אם המפתח הזה היה נכון לכתחילה, אבל כך מקובל כבר הרבה שנים ואני לא מעריכה שתהיה סטייה מהעיקרון המקובל של השליש. יש פלוס גדול בכך שמתאפשר לנו למנות בוודאות חמישה דיינים שמייצגים את הציבור שלנו ואת השקפת עולמו. הם מבטאים את התורה הגדולה של בתי המדרש שלנו, שיש הרבה מה להשתבח בה".

סטרוק נפגשה, גם לאחרונה, עם מועמדים לדיינות מהציונות הדתית. "אם יש מועמד לדיינות שמבקש להיפגש, אני נפגשת איתו. אין סיבה שלא ניפגש. אני קמה בפניהם מיראת כבוד, אלה אנשים משכמם ומעלה. לא רק שלמדו תורה, הם באים ממקום של אהבת ישראל ושליחות. מדובר על מפגשים של היכרות, לימוד וחשיבה. אני חדשה בתחום. צריך להשקיע הרבה חשיבה כי זו אחריות גדולה ואני לא מתכוונת לזלזל בכך. אחרי שלוש פגישות ראשונות אמרתי לעוזרת שלי שאני רואה שהפגישות מאוד חשובות ותורמות לי, לכן ביקשתי להתקשר לכל מי שפנה - ורבים שלחו קורות חיים, מסמכים וחומרים שהם כתבו - ואמרתי להם: למען ההוגנות, אפגש עם כל מי שמעוניין. זה עוזר לי ללמוד על הגישה והשיטה של כל אחד, וכך ההיכרות יותר מעמיקה".

על שמות ספציפיים אין מה לדבר כעת. "מאפשרים לכולם פגישה מקדימה כדי שלא תהיה שום אפליה משום סוג. נכון לעכשיו זהו השלב. אין שום גמירות דעת על שום דבר, שומעים את כולם בנפש חפצה", אומרת סטרוק. "זכות גדולה וגם סיטואציה קצת מוזרה להיפגש עם אנשים שהם כולם תלמידי חכמים, כמה קומות מעליי, שאני שואלת אותם שאלות ובמובן מסוים מראיינת אותם. אני משתדלת מאוד לכבד".

סטרוק היא נציגת הממשלה ונציגת מפלגתה בוועדה, אך הדברים נעשים בשיתוף עם יושב ראש המפלגה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. "אין שום ספק שאם החוק לא היה מחייב שתהיה דווקא אישה, בצלאל היה יושב מטעמנו בוועדה. זה יותר הגיוני, סביר ומובן. אני יושבת שם בעיקר משום שאני אישה, אבל זה לא אומר שאין לי קשר לבתי הדין ולהלכה. אני מביאה ערך מוסף של היותי אישה, ובוודאי שתהיה התייעצות משותפת שלנו לגבי הבחירה".

יחד עם זאת, סטרוק מדגישה שהיא לא בוחנת את המועמדים בעין סקטוריאלית. "בתוך המחנה שלנו מאוד מאוד אשתדל לא להיות פוליטית, כלומר לא לבחור לפי בית המדרש או התנועה הרבנית שהמועמד מגיע מהם, אלא ממוקדת בשירות שהציבור צריך לקבל. אני משתדלת מבחינתי לא להסתכל בעין סקטוריאלית בכלל, אלא לבחון התאמה של אדם להיות דיין מבחינת היקף הידע, הניסיון, האישיות שנדרשת לדיין, תפיסת העולם מה זה התפקיד הזה, למה הוא חשוב ועל אילו דגשים להקפיד. לבחור באנשים שיהיו הכי טובים לציבור, מתחשבים".

"בסופו של יום" אומרת סטרוק, "לא מספיק שדיין יהיה בקיא בהלכה. הוא צריך להיות בעל יכולות, אכפתיות גבוהה, מזג שיפוטי, יכולת להתנהל מול אנשים שנמצאים בקונפליקטים ולהביא אותם להסכמות. במציאות שבה יש קונפליקטים בין בתי המשפט לבתי הדין, הדיין צריך להיות עם אומץ, שיוכל לאמץ את האמרה 'לא תגורו', בעל כוח דהיתרא ובעל תודעת שליחות גבוהה. מחמם את הלב לראות כל כך הרבה תלמידי חכמים שהתורה היא עולמם, מושקעים בה וחיים אותה, מדברים עליה ממש מתוך אהבה. תענוג לראות אהבת תורה וחיבור גדול לתורה. אני מקווה שהקב"ה יהיה בעזרי ובעזרנו".

***