נפתח בהנחה שתושבי הצפון יצטרכו לחזור לבתיהם בקרוב. מדינת ישראל לא תמשיך ותקיים מערך של כמעט 100,000 פליטים בארצה לאורך זמן רב.
מערך כזה יוצר עול כלכלי כבד, ומהווה מסר שמשדר חולשה, בשל חוסר היכולת לאפשר חיים תקינים במדינה, גם אם הציונות הכירה בערך הלאומי והביטחוני של חיים אזרחיים הכרוכים בסיכונים.
על כן, ישנם כמה תנאים שמערכת הביטחון צריכה לקיים בטווח הזמן המיידי, כדי לאפשר לפחות ביטחון סביר לתושבי האזור, ותחושת ביטחון שתשכנע אותם לחזור לשגרת חיים אזרחית בישובים אלו.
תחילה, אדגיש כי בראייתי ישראל יכולה לאפשר לתושבי הצפון לחזור גם ללא מערכה צבאית רחבה, לפחות כרגע. מתישהו ישראל תצטרך להסיר את איום חזבאללה, אך ישנם שיקולים רבים לא לעשות זאת כרגע, ועל כן יש למצוא פתרון ראוי לתושבי האזור לתקופה הקרובה.
ראשית, ישראל צריכה לעבות באופן מסיבי את הנוכחות הצבאית לאורך כל קו הגבול ולקבוע מעתה והלאה סד"כ אחר לשגרה, זאת כמובן, תוך התחשבות באזורים המורכבים יותר בגבול אשר דורשים קשב רב יותר ונקיטת משנה זהירות.
בנוסף לכוחות הצבא, ישראל חייבת להסדיר במהלך מתואם עם יישובי הצפון, בניית כיתות כוננות משמעותיות וכוחות הגנה אזרחיים, בצורה שתתאים לצורך. ישראל אינה יכולה עוד לקיים תלות בהתרעה מודיעינית בכל זמן נתון. זהו הלקח הראשון והחשוב ביותר מאירועי ה-7 באוקטובר. על ישראל להיות ערוכה למצב של פלישה מסיבית מצד חזבאללה, בכוחות גדולים ואיכותיים יותר מאלו של חמאס.
מעבר לכך, ישראל חייבת לטפל טיפול מתמשך ועצים בנושא המנהור ההתקפי של חזבאללה. מאז מבצע "מגן צפוני" שטיפל בשש מנהרות חוצות גדר, יתכן שנחפרו מנהרות נוספות שדורשות טיפול. זוהי נקודת זמן אידיאלית לטיפול בנושא – הגיבוי הבינ"ל אינו בסימן שאלה, הגבול ערוך לכך, וחזבאללה נזהר ממלחמה בעצימות מלאה. טיפול במנהרות בשטחנו לא יקרב אותנו למלחמה, שכן ביצענו הליך זה בעבר, חיזבאללה לא יראה בזה "שבירת מוסכמה" וישראל יודעת כיצד לבצעו.
דבר נוסף שיש לבצע הוא הכנת העורף וסגירת פערים סביב המיגון בגבול. יש לוודא כי כל האזורים אשר הם החשופים ביותר לירי טילים ורקטות מלבנון, מחזיקים בתנאי מיגון בסיסיים – ממ"דים תקינים, מקלטים, מערכות התרעה תקינות וכיוצא בזה.
יש לומר בשקיפות, כי היכולת הטילאית והרקטית של חזבאללה תאתגר את מדינת ישראל גם לאחר תמרון ארוך. חיזבאללה יוכל לירות על יישובי הצפון גם כשהתמרון יהיה בעיצומו, וגם אם יכולתו תיפגע. נטרול מלא של מערך זה ידרוש זמן, ויש להכין את העורף לכך בצורה הטובה ביותר כדי למנוע אבידות בחיי אדם.
אלו הם בעיניי ארבעת התנאים שיש לבצע במהירות המתבקשת, כדי להחזיר את תושבי הצפון לבתיהם בהקדם, ולא לגרור את סוגית חזרתם מעבר לזמן הארוך שנדרש עד כה.
תנאי מדובר ביותר, ואולי המורכב ביותר, הוא הסגת חזבאללה צפונה, מעבר לנהר הליטאני, אז לכל הפחות מספר קילומטרים. זה יקרה או במהלך מדיני מורכב, בשיתוף בינ"ל ותוך קבלת ביטחונות מידידינו, או במלחמת הכרעה שתוביל להרס תשתיות והשמדת פעילי חזבאללה בכל דרום לבנון.
חזבאללה והאיראנים נמצאים כעת במצב מורכב, מכיוון שהם רוצים לשדר תמיכה בנושא הפלסטיני, אבל נזהרים שלא להיכנס למלחמה כוללת. ישראל צריכה להבהיר לחזבאללה שזהו תנאי שישראל מוכנה לצאת למלחמה עליו, גם במחיר של מחירים קשים לעורף.
בנוסף בהקשר זה, לגישתי נכון תעשה ישראל אם תמשיך בחיסולים ממוקדים, בזהירות המתבקשת, במסגרת ימי הלחימה בדרום לבנון. זאת באופן שיפגע ביכולות הארגון אך לא יחצו את רף המלחמה הכוללת.
נקיטת פעולות אלה ייצבו את מצבה הביטחוני של ישראל בגבול הצפון, ותבטיח תנאי מינימום שיאפשרו חזרה של תושבי הצפון לבתיהם. זהו אינטרס של מדינת ישראל להחזיר את החיים בצפון לשגרה, תוך עיבוי חגורת האבטחה וחיזוק האינטרסים הביטחוניים שלה. כל זאת יושג ויהיה בר קיימא, רק על בסיס השגת מטרות המלחמה בעזה, ובהן הכרעת החמאס ונטרול יכולותיו הטרוריסטיות והשלטוניות.
הכותב הוא סרן במיל’ וחבר במחלקת המחקר של הביטחוניסטים