ההתכתבות לכאורה בין האמהות אודות גובה עלות מתנת יום ההולדת עוררה סערה אך התבררה ככל הנראה כהונאה, פייק ניוז, התכתבות שלא הייתה.
האם יש דרך כזו לגלות ולזהות הונאות ברשת שוחחנו עם אסף הנעמן-הלל, מומחה להונאות ברשת, מוביל מיזם 'כנפיים' המשלב בינה מלאכותית.
"הרשת מלאה בהונאות כפי שידוע לא מהיום", אומר הנעמן-הלל ומציין את השאיפה של רבים ללכוד תשומת לב, משימה שהופכת לקלה ביותר דרך החשאיות שמעניקה המקלדת, בוודאי למי שיודע לעשות זאת טוב ולספר סיפורים בדרך טובה. במציאות שכזו חייבים לפתח מנגנוני זהירות, הוא אומר ומציין כי "בשנה שנתיים האחרונות הבעיה החריפה בגלל מה שקורה עם הבינה המלאכותית".
הבינה המלאכותית אינה אלה כלי עבודה שמאפשר לנו לעשות דברים, אך ניתן גם לנצל אותו באפיקים אחרים. "היום ניתן לייצר אדם שנראה אמיתי לגמרי, שמדבר בקול אמיתי ולבנות סביבו דמות פיקטיבית. היום הרבה עושים את זה, וזה הופך למקובל כי אפשר להשתמש אחר כך בדמויות הללו לטובת פרסום וקמפיינים", אומר אסף ומעיר כי כיום "חלק ניכר ממי שמסתובבים ברשת הם לא אמיתיים. הקו היטשטש וקשה לזהות".
האם אנחנו קרובים לרגע בו נראה סרט שלם שאין בו ולו דמות אנושית אחת, על אף שנראה בו בני אדם? אסף קובע שאנחנו קרובים לרגע הזה הרבה יותר מכפי שנדמה. "כבר היום בנטפליקס מי שכותב את רוב התסריטים הוא בינה מלאכותית. מאחוריה אמנם ישנם בני אדם שמנתבים את הדברים, אבל מי שכותב את התסריט הוא בינה מלאכותית". הדברים לא נשארים רק בידי האולפנים הגדולים, ולמעשה "כל אדם עם מחשב יכול לעשות זאת, מה שלא היה לפני כמה שנים".
אז איך ניתן להיזהר ולאתר מתי מישהו מוכר לנו סיפור בדיוני ומתי מי שמולנו אכן קיים? "מומלץ מאוד שעם כל מי שלא מכירים אותו כפיגורה אנושית, לא ללכת צעד אחד קדימה. לקרוא דברים, אבל לא ללחוץ על קישורים ולא להעביר כספים, לא לבן אדם ולא לעמותה. אם לא מכירים את מי שנמצא מולנו אנחנו נזהרים, וגם כשמכירים צריכה להיות מודעות וזהירות כי ניתן לגנוב זהות. לכן מומלץ לפנות למי ששלח לנו חומר ולברר אם אכן הוא ששלח את הדברים ולמה".
בדיקה נוספת שנכון וכדאי לבצע היא מול פניות של עמותות המבקשות תרומות. "אם עמותה פונה אליי, אני לוקח את השם שלה ובודק אותו בגוגל, חוקר את הפעילות שלה ואת ההיסטוריה שלה לפני שאני נותן את כרטיס האשראי. 98 אחוז מהחקיינים עושים את זה לא טוב, ולכן אפשר לזהות על ידי בדיקה. ברוב המקרים אפשר לוודא את הדברים".
בהתכתבות אישית יש לוודא מי כתב את ההודעה וכאשר מדובר בהודעה שמגיעה מאדם שאינו מוכר ואינו נמצא בין אנשי הקשר שלנו, להיזהר ולא ללחוץ על שום קישור שנשלח אלינו. זו יכולה להיות הונאה ובמקרה חמור יותר גם דרך להחדיר לנו וירוסים.
אז איך קרה שהתקשורת ככל הנראה נפלה בפח בסיפור האימהות המתכתבות? מדוע לא ביצעו את הבדיקה הבסיסית הזו לפני שהסיפור יצא לרשת? "לתקשורת יש אינטרס להביא סיפורים חמים ומרגשים שתופסים את הקוראים. רוצים להביא את הסיפור ולכן הם מדלגים על בדיקה פשוטה", אומר אסף. הדברים מתחדדים כאשר מדובר בכלי תקשורת שמבקשים להגיע עם הסיפור מהר ככל הניתן על מנת שהסיפור לא ייצא לעולם דרך כלי תקשורת מתחרה, והמהירות באה על חשבון בדיקה רצינית ווידוא שאכן מדובר בסיפור אמתי.
בהקשר זה של הסיפור האחרון מציין אסף כי הנטייה לפרסם את הסיפור נובעת מכך שבני אדם מונעים מהרגש, "וזה אולי היתרון שלנו כבני אדם. עם כל הכבוד לבינה המלאכותית אין תחליף לקשר בין אדם לחברו, היכולת לחוש את מי שמדבר".
ומה באשר לעתיד שנראה כעת די מבהיל? אסף משוכנע שכפי שהאנושות התגברה על אתגר האינטרנט שגם הוא עורר לא מעט חששות כשפרץ לחיינו, כך יהיה גם עם הבינה המלאכותית שאינה אלא התרחבות האינטרנט לאפיקים שבעבר לא חשבנו עליהם.