ברקע חודש הרמדאן והדיונים על ההגבלות הצפויות על ערביי ישראל בהר הבית בתקופה זו, פעיל הר הבית ארנון סגל טוען בשיחה עם ערוץ 7 כי הגיע הזמן להפסיק להתנצל בזכותו של העם היהודי להתפלל בהר וצריך להחיל חוק שווה על כל באי ההר, לצד טיפול משמעותי למתפרעים.
בתחילת הריאיון נשאל סגל האם הוא עמדת השר בן גביר והמשטרה בנוגע להגבלות השנה על ההר נכונה, וכך משיב: "לדעתי הלכו על ברירת המחדל הלא טובה. ממה שפורסם היו שתי סוגיות: אחד זו הגבלת הגיל שזה דבר לא חדש, עשו זאת קודם, והדבר השני שהוא החידוש, זה שבן גביר דרש והמשטרה יישרה קו על כך שתהיה נוכחות משטרתית קבועה בהר. לצורך העניין בימי שישי עד השבעה באוקטובר לא הייתה משטרה בהר והיה חופש מוחלט להציב לדוגמא שלטי חמאס על ההר. הדבר הזה לא קרה מאז המלחמה כי בן גביר דאג שהמשטרה נמצאת שם כל הזמן".
"נוכחות משטרתית זה א' ב', בעיקר במקום כמו הר הבית", מסביר סגל "אבל בוא נגיד את האמת - הפתרון האחד והיחיד שאף פעם לא נוסה זה שיהיה דגל ישראל על ההר, שתהיה כניסה חופשית בלי אפליה של יהודים על ההר ויהיה חופש פולחן מוחלט", כך כלשונו.
סגל מסביר כי החשש של הדרג המדיני והמקצועי במשטרה ובקרב כוחות ביטחון ממוקד יחסית כלפי גורם אחד: "מדברים על פגיעה בחופש הגישה של אנשי ראאד סאלח, מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, שהם אלו שעושים את כל המהומות בהר. על זה עושים את כל הרעש, אבל אזרחים יהודים נרמסים שם יום יום.
ההר בקושי פתוח להם ועם הרבה מאוד הגבלות וגזרות שקמות חדשות לבקרים, כמו פתאום הנחייה על כך שאסור לשבת במתחם ההר. מתייחסים אלינו כמו לאויב, מצלמים אותנו כל הזמן, אז שלא ידברו איתנו בבקשה על חופש הפולחן ושהיועמ"שית לא תיזכר פתאום בתירוץ הזה, כשהמציאות היא אפלייה תמידית של יהודים בהר הבית".
בהמשך הריאיון נשאל סגל האם הגבלות אלו פוטנציאליות ליצירת התקוממות כלל ערבית, ואולי כדאי לבלוע את הגלולה המרה ולא להסיט את הקשב מהלחימה בעזה: "אני אומר בדיוק הפוך. היו לנו ארבעה חודשים שבהם הר הבית היה שקט בזכות ההגבלות האלו של השר בן גביר, כי המשטרה לא נתנה לערבים להרים ראש במתחם ההר, וזה עובד. אם יש גורם אלים מגבילים אותו, לא מגבילים את קורבן האלימות. זה הדבר הכי צודק ומתבקש".
סגל מתייחס לעמדה של ערביי ישראל בנוגע לאי ההגבלות הרצויות מבחינתם על ההר ומסביר: "מה שהם מציעים גם בפעם הזאת, ויהיה להם חוצפה להאשים את בן גביר, זה לאפשר חופש מוחלט לערבים מכל הגילאים לעלות להר הבית. זה מתכון שכך שההר יהפוך שוב לשגרירות חמאס בלב בירת ישראל. מה יותר חזק מזה שיום לפני הטבח היה שלט של חמאס 'הדרך לירושלים ספוגה בדם'? ברור לכל בר דעת שמדובר בכר תמיכה משמעותי ומוקד מאוד רציני ומרכזי לליבוי טרור".
"הדבר המתבקש שאף פעם לא נוסה זה להשליט חוק כמו שצריך בהר הבית", טוען סגל. "שיהיה חופש פולחן לכולם. אם יהיו יהודים בהר הבית, לא יהיה טרור בהר הבית, וודאי לא ברמות הטרור והעידוד לטרור שקיימות כשההר סגור ליהודים. כל ההתייחסות להר כמוקד שבו אנחנו חוזרים 100 שנים אחורה בזמן לגלות, וזה אקס טריטוריה לכל הגורמים הכי מופרעים, נובע מכך שאנחנו מתייחסים אליו כמו תפוח אדמה לוהט שאף אחד לא רוצה להתעסק איתו. אז פלא שבו צומח כל הטרור? הרב יוסף אלבוים, ותיק פעילי ההר, אמר פעם שאחרי 57 שנים שמכרנו את נשמתנו כדי להשיג שקט בהר, זה היה אמור להיות המקום הכי שקט במזרח התיכון, אבל המציאות מראה לנו שאולי טעינו בדרך להשגת היעד או בהגדרת השקט בכלל כיעד בשבילנו".
לסיום נשאל סגל האם לא ראוי להתפשר בעמדתנו על הר הבית ברקע הדיבורים על נורמליזציה עם סעודיה, שהיא באיסלאם מגינת המקומות הקדושים, בתוכם הר הבית, וכך משיב: "ואם סעודיה תבקש גם חלק ממדינת ישראל, גם זה ניתן לה? זה המקום הכי קדוש לעם היהודי ובגללו חזרנו לפה אחרי 2000 שנות גלות. אחרי שמחת תורה ואחרי שכל חייל בעזה מעיד שאין שם בית בלי תמונה כיפת הסלע, והם קראו למתקפה 'מבול אל אקצא', אז למה אנחנו מתכחשים? גם דובר הזרוע הצבאית של חמאס וגם חאלד משעל אמרו שהסיבה לפרוץ המלחמה זה הפרות האדומות שהביאו לארץ. זה נראה לנו מגוחך אבל זו הטענה שלהם. הם לא מבולבלים. הם יודעים על מה הם נלחמים. כרגע הערך הכי גדול שבשבילו אנחנו נלחמים זה שקט, ומחיר השקט הזה כל הזמן עולה. אז גם אנחנו צריכים לעשות חשבון נפש עם עצמנו עבור מה אנחנו נלחמים".