לפני שבוע הלך לעולמו הרב דוד יחיאל בנו של הרב שמואל ברוך ורנר אב"ד תל אביב.
במהלך השנים הרבות בהן ליקטנו סיפורי אמת לספר שירת הי"ם אודות הרב יעקב משה חרל"פ ראיינו גם את נכדו הרב ורנר, רבה של חדרה. נביא כאן חלק מהדברים והסיפורים ששמענו מפיו.
הקב"ה משתעשע
שח הרב דוד ורנר: סיפר לי זלמן שז"ר, נשיאה השלישי של מדינת ישראל: בכל שבת בעת סעודה שלישית, היו מתאספים בבית הרב חרל”פ שומעי לקחו להתבשם משיחותיו, ופעמים רבות הייתי אף אני בין הבאים. פעם, לאחר סעודה שבה זכיתי להיות במחיצתו שאלתיו:
“הלא דיברת ארוכות ונפלאות, אך האם לא חבל שישב כאן בבית הרב רק ציבור מצומצם? הרי דברי תורה גדולים ונשגבים שכאלה מוטב שהיו נאמרים בפני עם רב. לו היית רבה של עיר גדולה היו דברי תורה נפלאים אלו מאירים את העיר כולה!"
ענה לי הרב חרל”פ: “אם דברי התורה הללו הם אמת, הרי הקב”ה משתעשע בכל מילה ומילה. ואם אינם אמת – מוטב שאיש לא ישמעם".
בהקשר לנשיא שז"ר, סיפר עוד הרב ורנר:
יצא שז”ר בעיניים אדומות
היה זה יום חול, רכב עצר לפני הבית וממנו יצא שז”ר שכיהן באותם ימים כשר החינוך. שז”ר והסבא הרב חרל”פ נכנסו יחד לחדר הלימוד הקטן. היה זה החדר, שאני כילד, ידעתי שבו מדברים “דברים סודיים".
הדלת נסגרה אחריהם למשך זמן ארוך, שלאחריו יצא שז”ר בעיניים אדומות מבכי, ועזב את המקום. בהכירי את הוויית החיים בארץ ישראל של אותם ימים, ואת דעותיו הנחרצות של הסבא, שערתי כי סבא דיבר עימו על חינוך ילדיהם של עולי תימן, וגזיזת פאות ראשם, ודברים אלה הם ששברו את ליבו של שר החינוך עד כדי בכי".
אך אין בכך כדי ללמד על אופיו של הרב חרל"פ, שדרכו היתה לרדוף כל ימיו אחדות ושלום. פעל רבות להקמת החזית הדתית המאוחדת, בבחירות הראשונות, ושמח מאוד כשראה שקמה לבסוף. נלחם במסירות להשכין שלום בירושלים בפרט ובארץ ישראל בכלל.
אך לא רק עם מדינאים היה הרב חרל"פ בקשר אלא בעיקר עם גדולי ישראל מכל החוגים:
קבורת הרבי מגור
בעיצומו של חג השבועות, של שנת התש”ח, נפטר האדמו”ר מגור בעל ה”אמרי אמת". היה זה בעת מלחמת העצמאות, והר הזיתים לא היה בידינו, ולכן לא יכלו החסידים לקבור את רבם בחלקת הקבר שבהר. לבית הרב חרל”פ הגיעו נציגים מחסידות גור, ובהם הרב הלל ליברמן, מזקני החסידות המפורסמים, ובפיהם שאלה: האם לקבור את ה’אמרי אמת’ מייד במוצאי שבועות, כי בירושלים לא מלינים את המת, או שמא מחשש הירי וההפגזות הרבות עדיף להמתין עד אור הבוקר.
הרב חרל”פ פסק שהקבורה תתקיים מייד במוצאי החג, אבל ביקש מהנציגים ללכת גם לרב הראשי, הרב הרצוג, וגם לרב מטשיבין, ובסוף לנהוג על פי הרוב. שמעו נציגי גור והלכו לרבנים שהזכיר. מכיוון ששני הרבנים, הרב הרצוג, והרב מטשיבין הסכימו לדעתו של הרב חרל”פ נערכה הלוויה של הרב’ה מגור מייד באותו ערב.
עד היום מקום קבורתו של האדמו"ר מגור, בעל ה’אמרי אמת', בחצר ישיבת גור בירושלים
הוסיף על כך הרב דוד ורנר ומספר: תמיד היה נוהג האדמו”ר מגור, בעל ה’בית ישראל', לומר לאבי הרב שמואל ברוך: "אם אתם תעבירו את חותנך הרב חרל”פ שגם הוא נקבר זמנית מ’סנהדריה’ ל’הר הזיתים', נעביר גם אנו את ה’אמרי אמת’ להר הזיתים.
עם הרב מבריסק
סיפר הרב ורנר גם על הקשר עם הרב מבריסק. בזמן מלחמת העולם השניה הצליח הגרי"ז סולובייצ'יק להמלט בניסי נסים מצפרני הנאצים ימ"ש והגיע ארצה. יום אחד הגיע הרב חרל"פ לבקרו ובהביטו לעבר רחובות ירושלים כפי שנשקפו מהמרפסת הפטיר הרב מבריסק ואמר: "כך היתה נראית ורשה לפני שפלשו אליה הגרמנים ימ"ש". וכוונתו היתה שסכנת המלחמה מאיימת גם על ירושלים, כפי שקרה בוורשה. הרב חרל"פ ענה בהתרגשות אך בוודאות: כאן זה לא יקרה.
עוד ציין הרב ורנר: בזמן מלחמת העצמאות, עת הפגיזו הירדנים את ירושלים לא ירד למקלט אלא המשיך ללמוד. פעם בעת הפגזה קשה ירד הרב למקלט כדי לוודא שכולם בסדר וחזר ללימודו.
חג סוכות
הרב חרל"פ היה ידוע במצוות הסוכה שקיים בהידור רב. מספר הרב ורנר: בצאתו בתום החג מן הסוכה היה נוהג סבי הרב חרל”פ לתת לחולים מהעלים של הסכך, על מנת שיערבבו את העלים במים וישתו אותם לרפואה למען יתרפאו ממחלותיהם".
רבים זוכרים את הרב חרל”פ כשהוא אוחז בידיו הקדושות את ארבעת המינים בשעות שונות של היום, מקיים בהידור את מצוות “ולקחתם לכם". לעיתים נדמה היה כי מתפילת השחרית ועד הערב היום היה מחזיקם בידו.
מדייק הנכד, הרב דוד ורנר, בדברים ואומר כי משעות הבוקר המוקדמות, ולעיתים גם כשעה או שעתיים אחר תפילת המוסף, היה נוטלם בידיו, אולם משהתפנה אל ארוחתו היה מניחם בסוכה, ולא נוטלם עוד באותו היום. מספרים, כי מנהגו זה להאריך בנטילת המינים נעוץ במסורת משפחתית עתיקה, אותה המשיכו אחריו חלק מצאצאיו.
מנהג אחר של הרב חרל"פ, תאר גם הרב ורנר:
בצעירותו הניח הרב חרל"פ תפילין כל היום. אך בכהונתו כרב היה הולך בבוקר עטור בתפילין לבית הכנסת הגר"א וכשחזר לביתו הניח תפילין של ר"ת.
כך במשך השנים אספנו עוד ועוד חומרים. עד שיצא לאור הספר "שירת הי"ם". הי"ם ראשי תיבות: הרב יעקב משה ובכך נרמז המעמד המפורסם שערך הרב חרל"פ בביתו בליל שביעי של פסח מדי שנה. במעמד זה היה שר את שירת הים.
שירת הי"ם
סח לי הסבא הרב חרל”פ, אמר הרב ורנר, שאת ניגון ‘שירת הים’ שלו הוא הרכיב ממספר ניגונים - ביניהם גם ניגונו של הרב’ה ר’ צבי הרש משרת והרב’ה ר’ מנחם מנדל מרימינוב".
סיפור אחרון, מאביו של הרב דוד ורנר יש בו כדי ללמד עליו בעצמו:
אילן במה אברכך
סיפר הרב שמואל ברוך ורנר: כאשר נכנס בני לעול מצוות כבדנו גם הרב איסר זלמן מלצר וטרח ובא
למסיבת בר המצווה. כל הרבנים והאורחים ברכו בברכת ‘מזל טוב’ את חותני רבי יעקב משה חרל”פ, אותי ואת הנער חתן השמחה. לפתע שאל הרב מלצר: היכן אמו של החתן? מיד מהרו וקראו לרעייתי.
אמר לה הרב מלצר: “אינני יודע כמו מי יהיה בנך בשעה שיגדל בע”ה, אם ידמה לסבא או לאבא, בשני המקרים זה יהיה טוב בע”ה.
ואכן הרב דוד ורנר זצ"ל זכה וצמח לתלמיד חכם בעל שיעור קומה, שכיהן עשרות שנים כרבה של חדרה ועמד על משמר הכשרות באומץ רב.