פרשת תצווה עוסקת בבגדי הכהן הגדול שהמרכזי שבהם הוא "מעיל תכלת". גם נביא כדוגמת שמואל הלך עם "מעיל קטֺן שעשתה לו אמו" וסימן ההיכר שלו היה "איש זקן והוא עוטה מעיל".
מעיל הוא סוג של גלימה, בגד שעוטף את הגוף באופן מלא, מלמעלה ועד למטה ומשדר חיבור של כל איברי הגוף הפרטיים תחת מעטה אחד (ולכן באופן תת הכרתי התקבל ברוב תרבויות העולם שמלכים ושליטים הולכים עם גלימה).
צבע מעילו של הכהן הגדול היה "תכלת", צבע שמיימי ש"דומה לים, שדומה לרקיע ודומה לכיסא הכבוד". תפקידו של מעיל התכלת היה להיות "מעיל רוח" שמחבר את כל חיינו לתכלית אחת, לשם שמים. שלא במקרה, פיתוח מערכות הגנה מתקדמות כדוגמת "מעיל רוח", מאפיין את הישראליות. הרצון להגן באופן על כל פרט במערכת טבוע בדנ"א היהודי.
זוהי העמדה הנפשית שנדרשת כעת בזמן מלחמה: ברגעי הקושי הפרטיים; בימים ובלילות המתארכים; בזמן פיגועים; בעיסוק האינטנסיבי בפרטי המלחמה – לעטוף את הכל בתכלית; לזכור את המטרה עבורה אנו נלחמים – לשם שמים!