יש לא מעט אנשים, כנראה, שמאמינים ש"גנבו להם את המדינה". רבים מהם השתתפו ב"הפגנות קפלן".
אילן שילוח, בן קיבוץ מעוז חיים, אחד מהמובילים שלהן, אף הודה בריאיון, לאחרונה, לא במפורש, אולי, אבל במשתמע, שגם הוא סבור כך. גיא רולניק, עורך הריאיון, לא טרח לשאול את שילוח למי הוא מתכוון כיוון שהוא, להערכתי, הסכים עימו.
אבל אני בכל זאת רוצה לדעת למי מתכוונים כל אלה שבוכים על ש"גנבו להם את המדינה". כלום ייתכן שהם מתכוונים, לדוגמה, לתושבי שדרות או לתושבי בית שאן ?
ניתן להניח, שכאשר שילוח אמר " אט-לאט, בשיטת הסלאמי, לקחו לנו את המדינה", לא אל האנשים האלה הוא התכוון. שהרי את תושבי עיירות הפיתוח, בני חוגו של שילוח אף פעם לא ספרו. בקיבוצים, תמיד ראו בהם כוח עבודה זמין. שמחו להעסיק אותם – אבל לא מעבר לכך. לא לנחלים ולא לבריכות, לא הרשו להם להגיע. חשוב לזכור גם את זה.
מנחם בגין דיבר על כך כבר לאחר המהפך הידוע. ראשי מחנהו של שילוח כבר אז לא אהבו את תוצאות הבחירות. ליצחק בן אהרון אף ייחסו את האמירה ש"אם זה רצון העם אז צריך להחליף את העם".
נדמה לי, שלזה בדיוק התכוון שילוח כאשר הוא אומר "הכול הולך לאבדון אם אנחנו לא עוצרים מה שקורה פה". לדבריו, מאז הבחירות האחרונות הוא איננו יודע מנוח. מחנה הימין אינו כשיר, כנראה, בעיניו לנהל את המדינה. ההפגנות שהוא עמד מאחוריהן, ביחד עם אלה שמרגישים כמוהו, סביר להניח, לא היו באמת מה שהן התחזו להיות. בעיניי, הייתה להן תכלית אחת: החזרת השליטה לידי בניו של השבט המועדף; זה שנהנה במשך שנים רבות ממשמני הארץ.
מחיקת חובות במיליארדים. קבלת קרקעות בשווי עתק בחינם - ועוד כיוצא באלה תופינים. כל זה לא יקרה עוד; מה שמכעיס, לדעתי, את כל אלה שטוענים ש"גנבו להם את המדינה". מוקדי הכוח יעברו שינוי. למשל, בוועדות שמחלקות פרסים או מענקים מפנקים. שם, יצטרכו להסתכל, לראשונה, גם ימינה – ולא רק שמאלה.
הטבח שהתרחש בשמחת תורה ישנה, בלי ספק, את פניה של המדינה לתמיד. איש לא רצה בו – אבל משהוא קרה, הכול ייראה שונה ב"יום שאחרי". מאות אלפי המגויסים שהשתתפו בלחימה יודעים את האמת. בתי הקברות מלאים באלה ש"גנבו", כביכול, את המדינה.
אינני יודע איך זה יקרה – אבל זה חייב לקרות. הבחירות תתקיימנה במועדן -- ועד אז יהיה מקום לברר את העובדות לאשורן. הרבה אנשים יצטרכו להכות על חטא. המדינה היהודית צריכה לחזור אל המסלול שאותו ייעדו לה האבות המייסדים. המקל יצטרך לעבור לידי אלה שרואים בחזון הציוני משאת הנפש.
בבית אל ובשילה ובעפרה גדל הדור שיקבל את המפתחות כדי להגשים את חלומו של העם היהודי.