מראות הזוועה מאירועי השבעה באוקטובר מותירים השלכות לא מבוטלות על נפש כולנו, אך בעיקר על נפשם של ילדים הנחשפים לסרטונים קשים ביותר ברשתות החברתיות מעבר לחשיפה בכלי התקשורת. על בני נוער שמבקשים מהעולם המבוגר לקחת אחריות ולגונן עליהם שוחחנו עם אוהד עזרן, מנכ"ל המרכז הישראלי למוגנות ברשת.
עזרן מספר על המציאות הקשה בתחום זה של רשתות חברתיות עוד קודם לשבעה באוקטובר. נתונים הוצגו בדיון של ועדה מיוחדת לזכויות הילד לנוכח העובדה לפיה מוגנות ילדים ברשת נחשבת לאחד השדות המסוכנים ביותר בכלל ובעיקר כשמדובר בילדים. קריאה מיוחדת הוציא המרכז הישראלי למוגנות ברשת למקבלי ההחלטות אודות החשיפה של ילדים בגילאי בתי ספר יסודי לתכנים קשים. "לצערינו ישראל מובילה בתחום הזה", הוא אומר.
"חשיפה לתכנים פוגעניים היא בעצמה פגיעה אבל מעבר לכך יש נתונים מאוד חמורים בדו"ח מבקר המדינה ובמוקד 105 על הערכות של עשרות אלפי ילדים שנפגעים מדי שנה מפגיעות מיניות ברשת ושיימינג מיני, ילדים מפיצים סרטונים ותמונות של חברים כדי לפגוע בהם. כל זה עוד לפני השבעה באוקטובר".
מאז השבעה באוקטובר הצטרפה החשיפה למראות זוועה מאירועי הטבח, ועזרן מציין מראות של גופות מרוטשות, וידויי הריגה, תיאורים מאונס ועוד ועוד שאליהם נחשפים ילדים בכיתות הנמוכות ביותר. עוד הוא מדגיש כי ילדים מוצאים את עצמם מוכרחים להיחשף למראות הללו שמתגלים לעיניהם תוך כדי גלילה ברשת מיד לאחר הסרטון השני או השלישי וזאת מתוך מגמה מתוכננת היטב של ארגוני טרור וגורמים פרו פלשתינאים שיודעים לזהות שהגולש מגיע מישראל ובהתאם לשלוח לעברו את הסרטונים הקשים הללו. זאת במגמה להטיל מורא באוכלוסייה האזרחית בישראל, ובעיקר אצל ילדים.
עזרן מציין כדוגמא את רשת טיקטוק לשעבר, כיום X, ש"מאז השבעה באוקטובר יש בה 7 מיליארד תיוגים חדשים של אירועי הטבח ותמיכה בתכנים הפרו פלשתיניים, במקביל לצמצום התכנים הפרו ישראליים. מדובר בסדרי גודל חסרי תקדים". בהקשר זה הוא מציין בין השאר את 'אתגר בין לאדן' "שהיה מאוד נפוץ. צעירים ברחבי ארה"ב מקריאים את המכתב של בין לאדן לפני הפיגוע בתאומים כשבמכתב האשמה כלפי ישראל והיהודים והאתגר הוא להקריא מול המצלמות ולהביע הזדהות במעשה".
טיקטוק וטלגרם הן הפלטפורמות הקשות ביותר לחשיפה למראות הזוועה מאירועי השבעה באוקטובר. עזרן מזכיר כי חברי כנסת התמוטטו ממה שראו בסרטון שהוצג בפניהם, בעוד המראות שמופצים בטלגרם קשים הרבה יותר מאחר ושם אין צנזורה או מגבלה כלשהי.
ילדים, אומר עזרן, מוצאים את עצמם בעקבות החשיפה לתכנים הללו, עם תסמיני הלם קרב הבאים לידי ביטוי בהקאות, הסתגרות, פחדים ועוד. הלם קרב, הוא מזכיר, יכול גם להתפרץ כעבור מספר שנים, כך שגם אם נראה שילד שאינו חווה תסמין שכזה נמצא במצב טוב, אין כל ערובה לעתידו בשנים הקרובות.
לנוכח המציאות הזו יוצאת מועצת התלמידים והנוער הארצית לקמפיין משותף עם המרכז הארצי למוגנות ברשת בקריאה למקבלי ההחלטות לקדם הצעות חוק שהוגשו בעבר ונועדו לקדם רגולציה שתגביל את התכנים ברשתות החברתיות. הצעות חוק אלה הועלו בעבר אך הוקפאו בעקבות לחצים מצידם של בעלי אינטרסים כלכליים העלולים להיפגע מהמגבלה. הדרישה לקידום החקיקה המגבילה ומגוננת על הילדים מופנית בראש ובראשונה לשר לביטחון לאומי האחראי על הגנת ילדים ברשת, לשר החינוך ולשר התקשורת.
עזרן מציין כי כשם שאזהרות בזירה הביטחונית זכו להתעלמות והובילו לטרגדיה הלאומית של השבעה באוקטובר, כך גם התעלמות מאזהרות הנוגעות לזירת הרשתות החברתיות יכולה להוביל לתוצאה הרסנית בקנה מידה בלתי צפוי.
במקביל קוראים מובילי הקמפיין לעודד מוגנויות בית ספריות כפי שכבר החל להופיע במקומות שונים ברחבי הארץ, בין השאר גם בתל אביב. בבתי ספר שכאלה החליטו ההורים לדחות יחד את קבלת הסמארטפונים מכיתה א' לכיתה ו'. בכך, אומר עזרן, גורמים ההורים לכך שפגיעה לא עוברת מילד לילד ואין לחץ חברתי להחזיק במכשיר. "התופעה הזו תופסת תאוצה והורים צריכים להכיר אותה", הוא אומר ומספר כי בתום סדנה מיוחדת להורים, הם חותמים על אמנת מוגנות המייצרת את האווירה החדשה בבתי הספר.
"ילד לבד לא יכול לעמוד בלחץ כשלכל הכתה יש ולו אין, אבל כשזה חלק מרגולציה החברות מחויבות לכך וזה פוטר את הילד וההורה מלחץ חברתי", אומר עזרן המספר על היענות של חברי כנסת מכלל סיעות הכנסת לתמיכה בקמפיין הזוכה ל"מיליוני כניסות בקריאה למקבלי ההחלטות להיכנס לזירה ולייצר שכבת הגנה לילדים ברשת".