ההכנות לבחירות ברשויות המקומיות
ההכנות לבחירות ברשויות המקומיותצילום: יונתן זינדל, פלאש 90

ביום שלישי, אחרי דחיות חוזרות ונשנות, עימותים פוליטיים מתוקשרים ופיהוק אחד גדול ומתמשך - יתקיימו הבחירות המוניציפאליות ברוב חלקי ישראל, למעט אזורי המלחמה והסמוכים להם.

לכאורה, למי יש ראש לנושאים קטנוניים כמו ניהול הארנונה והביוב כשמדינת ישראל נתונה במאבק קיומי? כשרבבות מלוחמנו עסוקים בציד מחבלים ובניסיונות נועזים לשחרר חטופים? למי יש כוח להתעסק בקטטות שוליות בימים של אחדות לאומית וכובד ראש?

באופן מסורתי, גם בבחירות הארציות, השמאל מצביע באחוזים בלתי נתפסים, ומגיע כמעט מיצוי מוחלט של קולותיו, ואילו הימין מצביע באחוזים סבירים בקושי. כשמדובר בימי מלחמה ובבחירות שנתפסות כפחות חיוניות, לא נתפלא אם הפערים יגדלו אפילו, וזה עשוי להתנקם בימין ביום שאחרי.

כי המלחמה תסתיים בסופו של דבר, וכולנו מקווים שזה יקרה בשנה הקרובה ולכל היותר בזו שאחריה, אבל ראשי הערים הנבחרים וחברי המועצות העירוניות איתנו כאן לחמש השנים הבאות, ומי שלא הצביע בערב שבת, יאכל לקרדה במוצאי שבת, וגם ילקה ויגורש מהעיר, כפשוטו.

יש לנו נטייה לזלזל בבחירות האלו כי הן נראות לנו חסרות השפעה או משמעות של ממש, אבל רשימת המקרים בהם יצא הקצף (ובצדק) בימין על פעילותם של ראשי ערים בהיבטים כמו עידוד חילולי שבת פומביים, מעורבות אגרסיבית בהנחלת תכני חינוך בעייתיים לילדים, פעילות תרבות מוכוונת רעיונות פרוגרסיביים, ועוד כהנה וכהנה, עשויה לגלות לנו את השפעתם האמיתית ואת כוחם של ראשי ערים.

ובכלל, גם במשבר הקורונה וגם במשבר האחרון, בפרוץ אירועי שמחת תורה, נוכחנו בכוח העודף שמחזיקים ראשי ערים ובהשפעה העצומה שלהם על הנעשה, גם באופן אישי וגם באמצעות מרכז השלטון המקומי. למי ששכח, נזכיר גם שהגוף הזה ניסה את כוחו בטרפוד הרפורמה המשפטית, בניגוד לעמדתם של כמחצית מתושבי מדינת ישראל, לפחות.

אז כן, במקומות כמו קרית ארבע או בית א-ל, מן הסתם כל מועמד שייבחר יענה לקריטריונים ה'נכונים' מבחינת שיוך פוליטי ארצי, וההשלכות הן אכן יותר ברמת הסוגיות המקומיות (שגם בהן אין לזלזל, כמובן), אבל בערים מעורבות, ובפרט בכאלו בהם מתנהל מאבק צמוד על ראשות העיר או על הנוכחות במועצת העיר, המשמעות עצומה וההשלכות עשויות להיות כאלו שנבכה עליהן בעתיד הלא רחוק.

ובסופו של דבר, כדאי גם לזכור משהו נוסף: אנחנו נלחמים בימים אלו על קיומנו כאן כמדינה יהודית ודמוקרטית, בניגוד לניסיונות לצייר את שני המרכיבים האלו כסותרים זה לזה, אנחנו סבורים כי הם הולכים יד ביד ושניהם חיוניים לשגשוגה והצלחתה של מדינת ישראל. דמוקרטיה, במקרה הזה, פירושה השתתפות פעילה בבחירות כדי להשפיע על החיים של כולנו. לפיכך, הצבעה בבחירות היא גם מימוש של אחד מהמטרות העמוקות יותר של המלחמה הזו – חיזוק החוסן הלאומי והעוצמה הדמוקרטית של מדינת ישראל.

צאו להצביע, בבקשה.