האלוף (במיל') עוזי דיין, יו"ר "מבטחי - פורום מפקדים לאומי" ולשעבר סגן הרמטכ"ל וראש המל"ל, התייחס בכנס ירושלים ה-21 של עיתון 'בשבע' וערוץ 7 לתרומתן של ישיבות ההסדר לצה"ל ולחברה בישראל לאורך השנים.
דיין אמר את הדברים במסגרת מושב בנושא 'שעתן הגדולה של ישיבות ההסדר' בו השתתפו גם ראש ישיבת ההסדר הגולן הרב יואל מנוביץ' וצוף אשחר אלמנתו של הרב נערן אשחר.
"לאורך השנים נפגשתי עם רעיון לימוד בבית המדרש בשלוש תחנות משמעותיות מהן למדתי כבכל פעם חלק קטן שהתחבר לתמונה גדולה ושלמה", ציין דיין. "הפעם הראשונה הייתה בגיל שבע-שמונה כשהרהרתי במשמעות המשפט "במותם ציוו לנו את החיים" שכילד שמעתי אותו פעמים רבות. העסיקה אותי השאלה מה אבא שלי, שנהרג כשהייתי בן 100 ימים, ציווה? הלכתי לבדוק מהיכן מגיע הפסוק הזה ומצאתי שהוא לקוח משירו של ביאליק "אם יש את נפשך לדעת" שבו הוא משבח את בית המדרש הישן והנושן ככור מחצבתנו".
דיין תאר כיצד ראה את תרומתם הגדולה של שני הישיבות כששימש כראש אגף התכנון בצה"ל בראשית שנות ה-90. "באותם ימים האמרה "יחד בבנק-יחד בטנק" הייתה מאוד פופולארית שבאה להמחיש את השאיפה והתחושה שכולם צריכים לשרת יחד. בהתחלה תהיתי האם המכינות הקדם צבאיות, שרק התחילו לקום אז, לא עדיפות על ישיבות ההסדר בגלל אורך השירות, אך מצד שני חייבים להודות שממילא גם בתוך הצבא לא באמת קיים שוויון בנטל כשיש מי שלוחץ על ההדק ויש מי שלוחץ על כפתור במקלדת. ראיתי את התרומה הגדולה והמסירות של בני ישיבות ההסדר לכוח הלוחם ובכלל לצבא".
"אני פוגש המון את המכינות הקדם צבאיות ובחודשי המלחמה הם שואלים אותי מה עליהם לעשות", הוסיף דיין. "אני עונה להם שהם צריכים לעזוב עכשיו את העיסוק בשאלות הזהות החשובות ופשוט להתגייס לצבא, כמו ישיבות ההסדר. הוא צריך אותם. אני חושב שמודל ישיבות ההסדר יכול לשמש דוגמה לאוכלוסיות נוספות הן למכינות הקדם צבאיות, הן לחניכי שנות השירות וגם לחרדים, בבחינת 'מהם תראו וכן תעשו'".
הוא שיתף את הקהל בכך שלפני מספר שנים הוא החל ללמוד בקביעות את הדף היומי, שחיברה אצלו את כל נקודות הממשק של עולם התורה עם החברה בישראל. "בעקבות הלימוד הגעתי לשתי מסקנות. האחת שזה קשה ודורש מאמץ גדול, והשנייה היא שיש בזה ערך גדול מאוד לא פחות מסדרות החינוך שיש בצה"ל.
בהמשך, דיין התייחס גם לשאלת גיוס החרדים לצה"ל וציין כי יש למצוא פתרונות יצירתיים בתווך שבין הצימאון שקיים בקרב רבים ברחוב החרדי לבין שמירה על אורח החיים החרדי. "יש מגוון דרכים ובשנים האחרונות אני עוסק בכך. למשל, יש כבר חמש ישיבות הסדר חרדיות ובהחלט ניתן להקים עוד כאלה. אני מאמין שבעניין הזה יש ללכת בצעדים מדודים ולא לנקוט בגישת "ייקוב הדין את ההר". אפשר לבחון דרכים שבהם השירות לחרדים יהיה פרוס על פני עשרים או שלושים שנה, באופן שלצד שגרת חייהם הם יוכלו לתרום דרך עשייה צבאית או סמי צבאית".
מוקדם יותר, הוענק לאיגוד ישיבות ההסדר, ראשי, רבני, תלמידי ובוגרי הישיבות פרס ירושלים של קבוצת 'בשבע' לשנת 2024-תשפ"ד. בהסבר על זכייתם בפרס נכתב: "על פועלכם המבורך למען ארץ ישראל, וכהוקרה על 60 שנות הצמחת החיל והרוח של עם ישראל. ישיבות ההסדר יוצרות שילוב מוצלח במיוחד של ספרא וסייפא ומהוות את עמוד השדרה של עולם התורה הלאומי עם כ-12,000 תלמידים בכ-70 ישיבות הפזורות בכל רחבי הארץ. בישיבות אלה גדלים אנשי תורה מובילים, אנשים שמחויבים גם בהמשך חייהם תורה ולחינוך התורני, להתיישבות, לעשייה חברתית, לקליטת עלייה ועוד".
רמ"ט איגוד ישיבות ההסדר אורי פינסקי בירך על קבלת הפרס וציין: "ישיבות ההסדר, המשלבות עשרות שנים בהצלחה גדולה לימוד תורה מעמיק ומשמעותי עם שירות איכותי בצה"ל, ניכרות היום יותר מתמיד בתרומתן הגדולה לצה"ל ובחיזוק החוסן והרוח הלאומית. מסירות הנפש של תלמידי הישיבות והלוחמים היא גדולה לאין ערוך. נמשיך כתף אל כתף עם אחינו בית ישראל לתרום לעם ישראל עם כל הלב והנשמה".