הרב ד"ר כתריאל ברנדר
הרב ד"ר כתריאל ברנדרצילום: גרשון אלינסון

ימים ספורים לאחר שחוו את שיא ההתגלות האלוקית, בני ישראל חוטאים. הם מסתחררים במערבולת של עבודת אלילים, וחוברים יחד ליצירת עגל הזהב, שלו הם סוגדים למרגלות הר סיני.

ברדתו מן ההר, מגלה משה את שאירע, מורה להוציא להורג את מי שהשתתף בעבודת העגל ומתחנן לקב"ה שלא ישמיד את העם כליל.

אל מול הטרגדיה והכאוס, תגובתו של ה' לפי פירוש רש"י (שמות, ל"א:י"ח) ופירושים אחרים, היא לצוות על עם ישראל להקים את המשכן, בית המקדש הנייד, שבו שוכנת השכינה במהלך מסעם של בני ישראל במדבר בדרכם לארץ ישראל. אף שישנה דעה מנוגדת שאותה מאמץ הרמב"ן, לפיה המשכן היה חלק מהתוכנית האלוקית מאז ומעולם, רש"י וחז"ל רואים בציווי להקים את המשכן תגובה מתקנת למעשה עגל הזהב. מה אמורה התגובה הזו לשקף?

ר' יהודה הלוי (הכוזרי, מאמר ראשון:צ"ז) מציין, כי בני ישראל לא התכוונו לזנוח את ה' כשעבדו את עגל הזהב, אלא שבעקבות מעמד הר סיני, השתוקק העם לביטוי גשמי של האלוקות, בדיוק כפי שחוו אותה בזמן מתן תורה. אפיזודת עגל הזהב נועדה להדגיש, שלעם ישראל היה צורך רוחני שנותר ללא מענה, צורך בתיווך פיזי בעת עבודת ה'. על כן, המשכן איננו רק אמצעי לכפרה על החטא הקולקטיבי של העם, אלא ההכרה של הקב"ה בכך שרגע המשבר סלל את הדרך למענה חדש ונדרש לשמירת מצוות התורה, כזה שמשקף את עמדתם הרוחנית של בני ישראל עצמם.

הציווי להקים את המשכן בלתי-נפרד מעצם הרעיון של התורה שבע"פ, טוען הרב יוסף דב סולובייצ'יק, הידוע בכינויו בית הלוי. בשאלות ותשובות בית הלוי (דרשה י"ח), הוא מביא מספר מובאות מן הגמרא וממדרש תנחומא (כי תשא ל"ד), שלפיהן התורה שבע"פ החלה להימסר רק כשניתנו הלוחות השניים בפרשתנו. לדברי בית הלוי, כשקיבלנו את הלוחות הראשונים הייתה אמורה התורה כולה להיכתב על מנת להבטיח ששום חלק בה לא יישכח. תפקידנו היה רק לשמש כשומרי הטקסט הקדוש האמונים על הגנתו וקיומו. אך עם קבלת הלוחות השניים, התפתח רעיון התורה שבעל פה (תושבע"פ), ועם ישראל הפך באופן מטאפורי, לקלף שעליו כתובים קטעים מתוך תושבע"פ.

הפכנו לחלק מהתורה שבעל פה שאינה חדלה לגדול ולהתרחב, ולמחברי התורה שבצו אלוקי שימשה כתגובה לשינויים בנסיבות שלנו, תורה בעלת עקרונות אלוקיים נצחיים המכירה בחיוניותם של הצרכים העכשוויים בעצם היווצרותה. מהפך עגל הזהב היה "נפילה מבורכת" שיצרה מציאות חדשה שבה התורה עצמה, על שורשיה האלוקיים, התפתחה והתגבשה מחדש.

גם אנו התמודדנו עם מהפך שטלטל אותנו עד היסוד ושטרם גילינו עד אנה תגענה השפעותיו. המציאות שבה אנו חיים מאז השבעה באוקטובר, המלחמה שבאה בעקבות האירועים ומשבר החטופים מציבים אתגרים חדשים. עלינו למצוא את האומץ ולנצל את ההזדמנות שאמנם נכפתה עלינו, אך היא קריטית, לבנייה מחדש של החברה הישראלית באחדות, ולמציאת המכנה המשותף בין החלקים השונים בעמנו על מנת להבטיח שהחוסן והערבות ההדדית יוסיפו להתקיים גם בעתיד.

כמו במעשה עגל הזהב, עלינו לנצל את הרגע הזה ולקבל על עצמנו את המחויבות להצמיח ולהעמיק את תורת האחדות, תוך יצירת פרדיגמות חדשות של מעורבות. ברוח מילותיו הנוקבות של הרב אלחנן ניר מישיבת שיח יצחק שכתב שיר מרגש אחרי השבעה באוקטובר: "עכשיו אנחנו צריכים תורה חדשה". בפרפראזה על מילותיו של הרב ניר - ברגע של משבר, אנחנו צריכים תורה חדשה, משנה חדשה, גמרא חדשה, חסידות חדשה, ציונות חדשה ורב קוק חדש. אהבה חדשה מתוך היגון הנורא. בדיוק כמו הלוחות השניים, התחדשות זו של התורה תישאר מושרשת במילות העבר הקדומות בעודה לובשת צורה חדשה בהווה.

אם אנשים בעלי דעות מנוגדות הבאים מרקע שונה יכולים לחלוק את אותו נגמ"ש בחזית, גם אנחנו ודאי יכולים לחיות יחד. בדיוק כמו שקרה בעקבות מעשה העגל, יש להצמיח מתוך האסון הזה שינוי אבולוציוני בין אדם למקום ובין אדם לחברו. צמיחה משותפת ועולם טוב יותר מוכרחים להיות הפועל היוצא מן ההקרבה העצומה שהקרבנו.

הכותב הוא נשיא וראש מוסדות 'אור תורה סטון'