מנכ"ל מפלגת הציונות הדתית יהודה ולד ויאיר בוכניק, יועץ שר העלייה והקליטה אופיר סופר, שלחמו שניהם בעזה, שיתפו בשיחה עם ערוץ 7 על החזרה לשגרה אחרי חודשים של לחימה.
ולד סיפר, "באחד הימים אחרי שיצאנו מעזה דיברנו בין החבר'ה על החזרה לאזרחות וגם לעבודה, אמרתי להם: אחד המקצועות עם הפערים הגדולים בין איפה שהיינו לבין איפה שאני חוזר זו העבודה שלי".
הוא שיתף באחדות ששררה בין הלוחמים בשטח, "מצד המצב הנפשי, בסופו של יום בעזה ובמילואים אתה עסוק בעיקר למצוא את המשותף, אתה נמצא עם אנשים, ישן איתם בלילה ואוכל איתם בבוקר, אתה לא יכול לחדד את השוני, אלא מה שמאפשר את החיים המשותפים, לא משנה מאיפה הגיעו, מחר בבוקר נצא למשימה ביחד וכולם הסתערו אחרי ובזמנים אחרים יושבים כולם בכיף ביחד. הנקודה המהותית היא המשותפת".
הוא הדגיש כי "לעומת זאת, בפוליטיקה, בגלל שיש גוונים שונים ומפלגות שונות, כל מפלגה עסוקה בשונה, מה שמייחד אותו ביחס לשאר חלקי העם, זה יפה ונהדר, זה מה שאמורים לעשות בפוליטיקה אבל בנפש אתה עוסק בשוני ולפעמים גם צריך להקצין ולצעוק כמה אתה שונה מאחר כדי שהקול שלך יישמע, זה מצבים נפשיים מאוד שונים, חוזר למקום שכל היום מוצא את הבידול".
המשימה שוולד רואה היא להביא את הרוח של רחובות חאן יונס למסדרונות הכנסת. "איך אפשר לשמור על הקול המיוחד בתוך עם ישראל מתוך אחדות ואהבה גדולה, הכרה שאחים אנחנו לא בתור סיסמא, הנקודה האמיתית שיש פה מדינה וטוב, לפני 5 דקות הייתי מוכן למות בשבילו והוא בשבילי, גם במסדרונות הכנסת לא נשכח את הנקודה הזו, אלו ואלו דברי אלוקים חיים".
בוכניק שיתף גם הוא, "אחרי מעל 100 ימי לחימה ברצועת עזה חזרתי היישר אל העבודה במשרד העלייה. אני חושב שאין מישהו בציבור שלא הבין את הכאפה שקיבלנו מהקב"ה שצועקת לנו תפסיקו לריב ותחזקו את היחד".
הוא ציין כי "בצבא האחדות בין החיילים הורגשה מאוד חזק. אני זוכר יום אחד שחבר חזר מהבית לצבא וסיפר שהיה בערב הקודם בהפגנה בקפלן. באותו לילה הוא עלה לשמירה וידעתי שאני יכול לסמוך עליו בעיניים עצומות שהוא ישמור עליי ועל כל החבר'ה. גם אם ערב קודם הוא הפגין כדי שאנשים שחושבים כמוני ירדו מההנהגה הפוליטית".
בוכניק הרחיב על האתגרים בחזרה לעבודה, "החזרה לעבודה לוותה בהלם מסוים, לקח לי זמן לעכל שהעולם המשיך וממשיך להתנהל, בזמן שעדיין יש מלחמה ברקע. הרגשתי שאנשים שחזרו מהלחימה לעבודה הגיעו עם רוח אחרת של שותפות גורל ורצון לפעול באחריות לאחדות. ועם זאת, היו גם אנשי ציבור שההרגשה הייתה שההתנהלות לא השתנתה ודומה לזאת של ה-6 באוקטובר".
"כללי אני מאמין ששינויים גדולים ואיכותיים לוקחים זמן, כמו שלא כבשנו את זייתון או רימאל ביום אחד. זה לוקח כמה ימים ושבועות. גם בין הקצינים יש מחלוקות איך לכבוש, אבל כולם מסכימים שהמטרה אחידה והיא שיש לכבוש", הוסיף בהתייחסות לאתגרי המלחמה.
הוא סיפר כי "במהלך עבודתי יוצא לי לפגוש הרבה אנשים לקראת הבחירות המוניציפאליות. יש הרגשה של משהו אחר באוויר, אנשים היום בעיקר מחפשים את הקירבה, החיבור, לא סיסמאות וכוחניות. אלא משהו כולל ומקבל יותר. אנחנו חלק מתהליך גדול של גאולה, החזרה שלנו לארץ ישראל אחרי אלפי שנות גלות היא לא מובנת מאליה וצריך לזכור זאת. ישנם קולות מעטים וקולניים אך במבחן המציאות הם לא הרוב".
"עם ישראל מחפש היום את הקשר בין האחים, רוצים לאהוב ורוצים להסכים", סיכם בוכניק, שזמן קצר לאחר הריאיון גויס כבר בשנית והוא שוב לוחם כעת בעזה.