מה יאמרו הגויים

ב־20 באוקטובר, שבועיים אחרי הטבח הנורא, בשעה שמטוסים ישראליים מפציצים את עזה מהאוויר וכוחות הקרקע עדיין המתינו לכניסה, פורסם בכתב העת הצבאי האמריקני Millitary Times מאמר שכותרתו "המלחמה בעזה תהיה גיהינום". מומחי לחימה, בעלי ניסיון מקרבות אורבניים במדינות שונות בעולם, ניתחו וקבעו שכניסה קרקעית לעזה תיהפך למרחץ דמים ישראלי.

"ההערכות לגבי העיר מוסול, שדה הקרב הדומה ביותר לעזה על פי מומחים רבים, מדברות על 1,000 לוחמים של הקואליציה בהובלת ארצות הברית לעומת בין 7,000 ל־16,000 לוחמי דעא"ש שנפלו בקרב", נכתב במאמר. "בהתחשב בגודלה של רצועת עזה, בגודל האוכלוסייה ובעוד כמה אינדיקטורים, מבצע בעזה יגרום לצה"ל אבדות גבוהות אפילו יותר". לוחם לשעבר בקרבות בעיראק, שמשמש כיום כיועץ פוליטי, התבטא באותו מאמר במילים אלה: "זהו אחד הקונפליקטים המדממים בהיסטוריה, והוא עומד להיות מדמם אפילו יותר".

באותם ימים ממש הגיעה לישראל משלחת של גנרלים רמי דרג, מומחים ללחימה עירונית, כדי לייעץ לקבינט הביטחוני ולצמרת הצבא. על פי תיאורו של עמית סגל בטור שפרסם לאחרונה, לוטננט גנרל ג'יימס גלין נפגש עם חברי קבינט המלחמה ועם הרמטכ"ל, ובפיו קביעה נחרצת שכניסה קרקעית היא חסרת סיכוי ותוביל להרג המוני של 20 נופלים ביום לכוחותינו. אל האזהרות הללו אפשר לצרף גם מאמרים ונאומים של מומחי הביטחון שלנו מבית, שגם הם הזהירו מפני כניסה לבוץ העזתי.

חלפו מאז יותר מארבעה חודשים, זמן מספיק כדי לבחון את ההערכות הללו. אנשים משכילים ורחבי אופקים נוהגים לחשוב שבעניינים כאלה, כמו ניצחון לאומי במלחמה, אין לסמוך על המדיה המקומית מפני שהיא מוטה. ואכן, התקשורת בישראל מוטה מאוד, אך באופן אבסורדי היא מוטה נגד ביסוס אווירת ניצחון והשמדת האויב. למרבה הצער, כדי לצרוך מידע אמין על התנהלות המלחמה והערכה אובייקטיבית לתפקוד צה"ל אנחנו צריכים לנדוד הרחק אל מדינות שמעבר לים, ולשמוע את ההתפעלות של גנרלים ומומחי הלחימה שלהן מניהול המלחמה שלנו.

והאופן שבו מדברים גנרלים ומכוני מחקר צבאיים מחו"ל הפוך כמעט ב־180 מעלות ממה שנשמע קודם הכניסה הקרקעית. צה"ל, אפשר לומר כבר עכשיו, עשה את הבלתי אפשרי והציג לעולם יכולות לחימה בתנאים קשים שטרם נראו. נכון, אנחנו כישראלים רגילים לניצחונות מובהקים בני שישה ימים, גג שלושה שבועות. אך כפי ששדה הקרב השתנה, גם התודעה שלנו צריכה להשתנות: הניצחון של לוחמינו האמיצים מושג מפיר לפיר ומבניין לבניין, אך הוא עודנו ניצחון מזהיר.

"יצירתיות, יכולת טכנולוגית וטקטית"

המכון למחקרי אסטרטגיה ויחסים בין־לאומיים בארצות הברית היה גם הוא מהסקפטיים בתחילת הדרך. אך כבר באמצע ינואר, בניתוח שפורסם באתר הבית שלו, ההתרשמות הייתה שונה לגמרי. ד"ר אליוט כהן, מומחה לאסטרטגיה במכון ולשעבר יועץ בכיר במחלקת המדינה, דיבר על המלחמה בעזה בפרספקטיבה של ההיסטוריה הצבאית המוכרת לנו. "ישראל נכנסה לאזור צפוף ואורבני, שהתגלה אפילו כיותר מבוצר ממה שחשבה לכתחילה", אמר כהן. "זהו סוג של קרב שחיקה והתשה. ועם כל זאת, מבחינה צבאית, היא עושה שם עבודה מצוינת".

כהן מתייחס בריאיון למספר האבדות משני הצדדים, כולל היחס בין אבדות אזרחיות לצבאיות בקרב תושבי עזה, כנתון חריג לעומת מה שאנחנו מכירים ממלחמות אחרות. "גם אם נקבל את הדיווחים של משרד הבריאות הפלשתיני, ואני לא בטוח שזה מדויק, ואת ההערכות של צה"ל לגבי מספר המחבלים מתוכם, אלה מספרים נמוכים יחסית של אבדות אזרחיות".

כהן, שמתגלה בריאיון כחובב ישראל קטן מאוד שמלא בביקורת על המדיניות הכללית של ישראל והדירקטיבה ליום שאחרי, נאלץ להודות תוך גילויי קושי רבים שהצבא הישראלי אכן עומד בחוקי המלחמה הבין־לאומיים ומגלה יכולות מגוונות בשדה הקרב. "אני חושב שהישראלים מגלים את התכונות המוכרות של יצירתיות, יכולת טכנולוגית ויכולת טקטית. השאלה היא לאן זה מוביל? כלומר, השאלה הישנה והמוכרת של האסטרטגיה".

מי שמרבה להתראיין ולדבר בשבח צה"ל במלחמה האחרונה הוא ג'ון ספנסר, מומחה אמריקני שעומד בראש המכון לחקר הלחימה האורבנית בווסט פוינט, האקדמיה הצבאית של ארצות הברית. אחד מהראיונות שהעניק היה לערוץ 14, כאן בארץ. "צה"ל מתקדם באופן היסטורי", אמר לכתב תמיר מורג. "הופתעתי מאוד מקצב ההתקדמות שלו. אין צבא שאני מכיר, מאז מלחמת העולם השנייה ואולי אפילו אי פעם, שהתמודד עם ארגון טרור כמו חמאס שמנסה להביא לכמה שיותר אבדות, גם אזרחיות. אם היית שואל אותי לפני כן, הייתי חושב שצה"ל יספוג הרבה יותר אבדות ולא ישיג שליטה בשטח גדול כל כך".

מספר האבדות הוא אכן מדד אובייקטיבי שיכול להוות אינדיקציה להצלחה צבאית. אם נחזור להערכות שהשמיעו מומחים אמריקנים, וכנראה שספנסר נמנה עליהם לפי עדותו, 1,000 חיילים הרוגים זו ההערכה השמרנית. לפי החשבון של הגנרל גלין, היינו צריכים לחצות בימים אלה את רף 3,000 הנופלים. צריך גם לציין שההערכות הללו נאמרו עוד לפני שהתגלו ממדיו האמיתיים של המערך התת־קרקעי שבנה חמאס, נתון שהיה עשוי להפוך את ההערכות לפסימיות אפילו יותר. נתוני האמת, עם כל הצער הגדול שהם מסיבים לנו, עומדים על 240 נופלים מתחילת הלחימה בתוך רצועת עזה, שכל אחד מהם הוא כמובן עולם מלא והבשורה על מותו קרעה את ליבנו.

"מה שכוחות צה"ל למדו מתוך הלחימה בעזה שווה יותר מכל טכנולוגיה מפותחת", טען ספנסר בריאיון. "היכולת לסגור על האויב ולהשמיד אותו בתנאים הקשים ביותר צריכה להפחיד את חיזבאללה. אם יש זמן שלא כדאי להתעסק בו עם ישראל, זה עכשיו".

מבחינה מקצועית הוא מציין את יכולת שיתוף האש, שמודגשת גם בתדריכי דובר צה"ל, כהישג ייחודי של ישראל. "היכולת לחבר בין כוחות היבשה לכוחות האוויר היא יכולת ייחודית של ישראל בכך שהיא מגיעה עד לרמת המפקדים בשטח", דברי ראש המכון לחקר לחימה אורבנית בווסט פוינט.

ההכרה ביכולתו המבריקה של צה"ל בעזה הגיעה גם לעיתונים בארצות הברית. בתחילת פברואר התפרסם בוול סטריט ג'ורנל מאמר מערכת שכותרתו "ההתקדמות הבלתי מסופרת של ישראל בעזה", ותחתיה הקביעה: "צה"ל מנצח את חמאס, אך זקוק לעוד זמן". בתוך המאמר מתוארת ההתקדמות הצה"לית בחאן יונס באותו זמן, וההשוואה העדכנית למוסול: "מוסול היה קרב בעיר שבה מסתתרים בין 3,000 ל־5,000 מחבלים, כשיכולות ההגנה שלהם מוגבלות. הוא ארך תשעה חודשים. ברצועת עזה יש שבע ערים שבהן מסתתרים בתוך מנהרות ומוצבים תת־קרקעיים 30 אלף מחבלים".

הכרה נוספת, בעלת חשיבות מיוחדת, לתנאים חסרי התקדים שבהם צה"ל מצליח להילחם ולנצח, הגיעה בתחילת החודש מדיוויד פטראוס – לשעבר ראש ה־CIA ומפקד פיקוד המרכז של ארצות הברית, ה־CENTCOM. בריאיון לאתר חדשות אמריקני ערב הפלישה לחאן יונס הוא טען שהכניסה אליה הכרחית מפני שראשי חמאס והחטופים ככל הנראה מסתתרים שם. "זה הקושי הצבאי הכי גדול שקיים", העריך בפני המראיינת. "זה הרבה יותר מורכב מהקרבות ברמאדי, בפלוג'ה ובבאקובה (ערים בעיראק שבהן נלחם הצבא האמריקני – י"ר). זה תא שטח גדול יותר, אוכלוסייה גדולה יותר, בניינים גבוהים יותר, ובנוסף לכך מאות קילומטרים של מנהרות ותשתיות מתחת לאדמה שנמצאים מתחת למוסדות ציבוריים אזרחיים כמו בתי חולים, בתי ספר ומסגדים. זה מאוד מאוד מאתגר, אבל אני מאמין שזה חייב להיעשות".

וזה אכן נעשה, ובגבורה גדולה, ולמרבה הפלא גם במספר אבדות נמוך יותר מקצב האבדות בתחילת הלחימה. כנראה שגנרל ספנסר, שטען כי צה"ל למד שיעור ששווה זהב תוך כדי הלחימה, צדק, ואכן נסראללה צריך לשנן ש"אם יש זמן שלא כדאי להתעסק בו עם ישראל, זה עכשיו".

"שדה הקרב המסובך בהיסטוריה"

גם קולונל ריצ'רד קמפ, בכיר בצבא בריטניה שפיקד על הכוחות הלוחמים של המדינה באפגניסטן, מרבה לטעון בראיונות ובחשבון שלו ברשת החברתית X (טוויטר) שישראל עושה פלאות בעזה. השבוע פרסם סרטון הומוריסטי, מומלץ לצפייה, שעוקץ את ה"מומחים" שמייעצים לצה"ל כיצד להתנהל בעזה. "אני מזמין את כל הקולונלים, הגנרלים, המומחים ושחקנים במשחקי מלחמה במחשב לשלוח תוכנית תקיפה מפורטת בתוך 48 שעות לכתובת המייל שלי", עקץ בסרטון.

לפני כחודש, בריאיון לאתר חדשות אמריקני, התייחס קמפ במעט יותר רצינות למערכה בעזה. "המלחמה מתקדמת מהר יותר, עם יותר אבדות של חמאס, ממה שההנהגה הישראלית ציפתה", הוא קבע. "זה לא אומר שזה ייגמר מהר, כי זה שדה הקרב המסובך ביותר שהתנהלה בו מלחמה בהיסטוריה. קרב אורבני הוא המורכב ביותר, וחמאס השקיע שנים כדי להכין את הקרקע ואת התת־קרקע למלחמה. היו אומנם שדות קרב עם מנהרות בעבר, אבל לא בהיקף וברמה כזאת. צה"ל נאלץ להתמודד עם מציאות שטרם נראתה בשדה הקרב. ונוסף על כל זה יש את הנושא של החטופים שצריך להילקח בחשבון. ועם כל זאת, שוחחתי עם גורמים בצה"ל ובחנתי את הפעילות שלו, והתרשמתי מאוד. הם פועלים ומתקדמים בצורה אפקטיבית מאוד".

בעולם מתוקן אמונתנו בצדקת הדרך ובבורא עולם, לצד הסיפורים שנשמעים מהמילואימניקים ולוחמי הסדיר שמסתובבים בינינו, היו אמורים לספק לנו את תחושת הניצחון והנקמה בחמאס. אבל, לצערנו, משהו השתבש. כל ידיעה עוברת בתקשורת סיווג ראשוני בצומת "בעד ביבי" או "נגד ביבי", והמסגור שלה נקבע על פי זה. דוק של ציניות מפוכחת כביכול מכסה על כל גילוי גבורה של לוחמינו, ויוצר תמונה מעוותת של דשדוש וחוסר הכרעה. לעיתים, כמו אדם ששומע על בת זוגו שבחים מן החוץ ונזכר כמה יקרת ערך היא בעיניו, גם אנחנו נזקקים לשמוע מפי מומחים זרים על הגבורה שמתגלה בעם ישראל ועל הסייעתא דשמיא שעומדת לזכותו. בין אם בדרכים עקלקלות ובין אם בדרך הישר, מהמסקנה הברורה אי אפשר להתחמק: צה"ל עושה שמות באויב העזתי האכזר, ובעזרת ה' ימשיך כך.

לתגובות: [email protected]

***