בעוד כל הארץ נכנסת לקדחת בחירות נזכרתי בדבריו של הרב אליהו דסלר, מחבר ספר 'מכתב מאליהו' על הבחירות בחיים שלנו.
במאמרו מסביר הרב דסלר זצ"ל שיש לאדם שני סוגים של בחירה: יש בחירה פרטית ויש בחירה כללית.
בחירה פרטית היא בחירה שלא הולכת להשפיע על כל חייו של האדם מבחינה אסטרטגית. משהו שהוא אמור לשרוד אותו בסופו של דבר: אדם מתבלט באיזה כיסא לשבת באוטובוס לירושלים. זה לא באמת משנה איפה הוא ישב, בסוף הוא יגיע לירושלים.
שונה הדבר כאשר אנחנו עומדים בפני בחירה כללית. בחירה זו, מסביר הרב, היא מסוג ההחלטות שהולכות להשפיע באופן אקוטי וכולל על האדם.
אם לפני כן דיברנו על מקום באוטובוס, בהחלטה כללית אנחנו מדברים על בחירה של מטוס: במקום שאדם ייכנס למטוס שהוא טס לאוסטרליה או בחר בטעות במטוס לניו יורק וכאן הוא כבר עומד בפני בעיה רצינית יותר
כבר לא מדובר במקום נקודתי באוטובוס אלא באוקיינוסים שמפרידים בין המקום שהוא רצה להיות לבין המקום שהוא נמצא בו עכשיו.
העניין הוא איך נוכל לזהות שאנחנו בפני בחירה כללית כזו שתוכל להשפיע לנו על כל החיים?
כולם יודעים שנישואים היא בחירה כללית שמשפיע על כל החיים. אין כאן שאלה בכלל. גם עבודה ולימודים באוניברסיטה.
אולם מה לגבי בחירת אולפנה וישיבה תיכונית? האם זה אמור להשפיע על כל החיים שלנו?
מעיון בדבר נראה שכן. ישיבה תיכונית או אולפנה הם בהחלט חממות שיכולות לתת טוויסט לחיים ולקחת אותם למקומות אחרים ממה שחשבנו:
ההשפעה החברתית והאקלים של הישיבה/אולפנה יכול להשפיע באופן דרסטי ולעצב את המשך החיים של התלמיד/ה.
דווקא בגלל זה כדאי לנו לשקול שוב ולחשוב עוד מיליון פעם:
האם השיקולים שהפעלנו לפני שעשינו את הבחירה הכללית שלנו, באמת נכונים ולא משוחדים?
האם אנחנו מודעים להשלכות ורוצים להגיע לישיבה/אולפנה בגלל הסיבות הנכונות?
נכון שתמיד אפשר לעבור לישיבה אחרת ובכל זאת מי ערב לנו שלא נסיים כמו ניסוי הצפרדע והמים הרותחים ונמשיך להישאר שם עד שכבר לא נזהה את עצמנו?
אז בפעם הבאה שתיתקלו בבחירה כללית פשוט תעצרו רגע ותשאלו את עצמכם:
אתם באמת יודעים לקראת מה שאתם הולכים? בטוחים שאתם עולים על המטוס הנכון?