רשויות המס והרשות לאיסור הלבנת הון בישראל ובעולם, בראשם ארה"ב ומדינות אירופה, משקיעות מאמצים רבים בתופעת התחמקות מתשלום מסים, הלבנת הון ומלחמה בהון השחור תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים, שיתופי פעולה וחילופי מידע בין המדינות בכדי לאתר נכסים וכספים של אזרחיהן ובכדי לבחון האם אלה מוחזקים ומדווחים כדין לרשויות של אותה מדינה.
במדינת ישראל בדומה למרבית מדינות העולם, אין איסור על אדם להחזיק חשבונות בנק בחו"ל ובמדינות המשמשות כמקלט מס או להחזיק חשבונות נאמנות ברחבי העולם.
אך בשל אופיים של אותם חשבונות, הרשויות נוטות להאמין, כי בדיקת החשבונות האמורים תביא לגילוי כספים שחמקו מרשויות המס של אותן מדינות.
פקודת מס הכנסה קובעת כי אי דיווח על נכסים, הכנסות והחזקה של חשבונות בנק בחו”ל החייבים בדיווח, מהווה עבירה פלילית שיכולה להוביל לחקירת מס ואף להגשת כתב אישום.
גילוי מרצון מאפשר לכל אזרח לפנות בבקשה מתאימה לרשות המסים, לתקן את הדיווחים שהוגשו ולדווח נתוני אמת ובכך להימנע מחקירה והגשת כתב אישום.
מי יכול להגיש בקשה לגילוי מרצון?
- כל אזרח שעבר עבירה מהותית על חוקי המסים - פקודת מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף, חוק מיסוי מקרקעין, פקודת המכס וחוק מס קנייה.
- מחזיקי דירות בישראל שאינם מדווחים על הכנסות משכר הדירה.
- בעלי נדל"ן בחו"ל הנהנים מהכנסות בגינם, בין אם בשכר דירה ובין ברווחי מכירה.
- בעלי חשבונות בנק בחו"ל שאינם מדווחים על חשבונותיהם, בין אם אזרחים אשר החזיקו בחו"ל ירושות מן העבר או כספים מתקופה בה התגוררו בחו"ל; ובין אם אנשי עסקים המחזיקים בכספים בחו"ל, מתוך הנחה כי רשות המסים לא תדע על כך.
ניתן להגיש בקשה לגילוי מרצון על כל חשבון בנק מחוץ לישראל ולדווח על הכספים שלא נכללו בדיווחים השנתיים או בהצהרות ההון וכן לדווח על רווחי הון שלא דווחו, נכסים, ירושות וכיו"ב.
התנאים להליך גילוי מרצון
תנאי בסיסי הינו שהנישום יפנה לרשות המסים בתום לב, בפניה כנה ומלאה שלא בעקבות חקירה או בדיקה. לרשות המסים או לרשות שלטונית אחרת אין מידע קודם הקשור לגילוי מרצון, קרי, הנישום ימסור את כל המידע ויגלה מידע חדש שלא נמצא בידי רשות המסים. ברשות המסים טרם החלה בדיקה במישור האזרחי של תיקים הקשורים לנישום.
לא ניתן לפנות בבקשה לגילוי מרצון מי שכבר נפתחה נגדו או נגד בן / בת הזוג, או נגד חברות הקשורות אליו - חקירה או בדיקה של רשות המסים או כל רשות שלטונית אחרת ; כספים שמקורם בעבירות ופעילות לא חוקית; המידע שמבקשים לחשוף כבר כלול בכתב תביעה או הגנה של אחר בבית דין או בבית משפט בישראל, או בכתב אישום בהליך פלילי ; המידע שמבקשים לחשוף כבר התפרסם באמצעי התקשורת.
חידוש נוהל גילוי מרצון 2024
על פי פרסומים של רשות המסים, נוהל גילוי מרצון עתיד לחזור בתחילת שנת 2024. למלחמת חרבות ברזל השפעה משמעותית על כלכלת ישראל, בין השאר, לאור הגירעון שנוצר. ברשות המסים התגבשה החלטה להחזיר את נוהל גילוי מרצון כדי לנסות להשיב את הכספים הרבים שהוצאו בעקבות הלחימה הממושכת והמצב הבטחוני השורר בארץ, ובכך ולהקטין את הגירעון העצום הצפוי.
במסגרת ההליך ניתן יהיה לדווח על הכנסות שלא דווחו ולהימנע מתשלום קנסות והעמדה למשפט, אלא אם מדובר בכסף שהושג מעבירה פלילית. לסכום החוב לרשות המסים תתווסף הצמדה וריבית בגין פיגור בתשלום המס. הפעם האחרונה שהנוהל היה בתוקף הייתה בשנת 2019 ולפני כן בשנת 2016. הצפי הוא שחידוש נוהל גילוי מרצון יוביל להכנסה נוספת בשנת 2024 של לפחות מיליארד שקל. מועד תחילה של הנוהל טרם פורסם. משכך, מומלץ להתעדכן בתאריכים מדויקים של פתיחת גילוי מרצון.
הגשת בקשה לגילוי מרצון באמצעות רואי חשבון ויועצי מס או באמצעות עורכי דין ?
מקצועיותם ומומחיותם של רואי חשבון ויועצי מס אינה מוטלת בספק, אך לעורכי הדין יתרון עצום ככל שהדברים נוגעים למידע ומסמכים שמועברים על ידי הנישום למייצג במסגרת הליך גילוי מרצון - החיסיון שיש לעורכי הדין הינו חיסיון מוחלט, ותחולתו מתפרשת על ידיעות, אמרות ומסמכים שהוחלפו בין עו"ד לבין הלקוח שלו במסגרת הטיפול המשפטי.
עו"ד גילוי מרצון יוסי חמצני
אם אתם שוקלים לפנות לרשות המסים בבקשה לגילוי מרצון וזקוקים לייעוץ וליווי משפטי אתם מוזמנים לפנות למשרד עורכי דין יוסי חמצני.
עורך דין מס הכנסה המשרד מתמחה בקשת רחבה של נושאים הנוגעים לתחום המס ומייצג בעבירות כלכליות כמו גם ייעוץ, ייצוג וליווי בהליכים מנהליים כגון: פניות לוועדת כופר, קנס מנהלי, שומות, פסילת ספרים, השגות וערעורי מס לבית המשפט המחוזי.
עו"ד יוסי חמצני יוצא רשות המסים בעל ניסיון רב בהגשת בקשות לגילוי מרצון וטיפל עד היום בבקשות גילוי מרצון בהיקפים כספיים משמעותיים.
עו"ד חמצני התגורר בעברו בשוויץ, שם עסק בפעילות ייחודית בתחום הרגולציה ועורך דין הלבנת הון במסגרת מוסד פיננסי בינלאומי ובעל היכרות אישית עם גורמים במערכת הבנקאית השוויצרית.