שאלון שניסח משרד הבריאות עבור מבקשי רישיון נשק כולל בתוכו גם שאלה המתייחסת לנטייה אובדנית אצל המבקש. במשרד לביטחון פנים מתנגדים לשאלון. שוחחנו על כך עם הפסיכולוגית הקלינית ד"ר מאיה יוהן-ברק, חברת הועד המנהל של עמותת 'בשביל החיים' ששמה לה למטרה לסייע ולתמוך במשפחות שחוו התאבדות של יקיריהם וקוראת לחייב את מילוי השאלון כתנאי לקבלת רישיון נשק.
ד"ר יוהן-ברק מבהירה בפתח דבריה כי ברור לה שחשוב להתייחס לבעיה הביטחונית עימה מתמודדת ישראל כיום, אך עם זאת יש לוודא שאנחנו לא מייצרים "בעיה הרבה יותר גדולה שיהיה לנו קשה לטפל בה".
"כלי נשק הם אמצעי קטלני שאנשים במצוקה יכולים לבצע בו התאבדות. האסטרטגיה היעילה ביותר למניעת התאבדות היא הרחקת אמצעים קטלניים והגבלת הנגישות אליהם. לכן אנחנו מבקשים שלנוכח הצורך שיש היום להכניס את השאלה הזו שעוזרת לנו למפות את המצב הנפשי ואת הסיכון האובדני של מבקשי נשק כדי לוודא שאנחנו לא נותנים את הנשק לאנשים שישתמשו בנשק הזה לסיים את חייהם מתוך מצוקה נפשית".
לדבריה אנשים שנמצאים במצוקה רגשית ומחשבות אובדנות עולה בהם, מודעים לסיכון שהם נמצאים בו. גם אמנם לא ניתן לאתר את מי שנמצא בסיכון לטווח של כמה שנים קדימה, ועם זאת, אומרת ד"ר יוהן-ברק "אנחנו רוצים לנטר ולזהות אנשים שנמצאים בטווח הקרוב במצוקה נפשית וחושבים על התאבדות ועל הנשק כשיטה שניתן להשתמש בה על מנת להתאבד. לכן בשאלון הזה, יחד עם המועצה למניעת אבדנות, רצו להרחיב אותו בכמה שאלות שבודקות את המצב הנפשי והסיכון האבדני כדי לוודא שלא נותנים נשק למי שנמצאים במצוקה ובסיכון אבדני".
"אנשים מדווחים אמת כששואלים אותם", היא קובעת ומציינת כי במענה לכלל השאלות ניתן בהחלט לאתר את המצויים בסיכון. אנחנו שואלים על כך אם אכן אזרח מהשורה יסמן שהוא בעל נטייה אבדנית בטופס שמגיע לפקיד שאינו מטפל אישי, עוד סוציאלי, רופא משפחה או כל בעל סמכות רלוונטית. "אני לא חושבת שצריך לחשוב אם אנשים ישקרו. אנחנו צריכים לכתוב את השאלון כדי לסמן את מה שחשוב לנו לנטר לפני שנותנים רישיון. האם יבחרו אנשים להגיד את האמת או לא, זה כבר תלוי בכל אדם והמצפון שלו", היא משיבה וקובעת כי הוספת השאלות הללו לשאלון היא קריטית "כי יש אנשים שיראו את מכלול התגובות ויוכלו לקבל את ההחלטה אם לתת רישיון לאדם כזה או לא. לא בגלל שמישהו עלול לבחור לשקר נוותר על השאלות הללו".
עוד אנחנו שואלים אם מאחר ולא רק אקדח הוא כלי התאבדות, אלא גם כלי רכב יכול להיות מנוצל לכך, נחייב שאלון שכזה גם לפני קבלת רישיון רכב. יוהן-ברק אומרת כי לא ניתן לפרט את כל האמצעים הקטלניים בהם ניתן לעשות שימוש למטרה אבדנית. "עם זאת, אנחנו יודעים שגל אובדני עולה במהירות ובתוכו יש הצרה של החשיבה והאדם נמצא בקבלת החלטות שגויה באותו רגע, ונגישות לאמצעים מגדילה את הסיכון ואקדח הוא אמצעי מאוד קטלני ומיידי. כרגע אני לא עסוקה באמצעים אחרים, אלא בכך שיש היום הקלות במתן רישיון נשק לנוכח המצב ואנחנו אומרים בואו לא נייצר בעיה אחרת כשבידי הרבה אנשים במדינה יהיו כלי נשק ושמצבם הנפשי שם אותם בסיכון להתאבדות".
ומה באשר לצנעת הפרט שתיפגע עם מילוי שאלון שכזה, שכאמור עובר לידיים שאינן בהכרח מקצועיות בתחום בריאות הנפש? "יכול להיות שיש כאן ויתור על צנעת הפרט מצד מי שמבקשים רישיון נשק, וזה כמו ששואלים על מספר המשקפיים ושאלות נוספות. זה חלק מהעניין. אם אדם רוצה נשק נשאל אותו שאלות שיעזרו לנו להבין מה מצבו הנפשי והסיכוי האבדני שלו".
בהתייחס לשאיפה שבבסיס ההקלות, שאיפה לייצר בלימה של פיגועי טרור כפי שראינו בלא מעט אירועים קשים שיכולים היו להסתיים עם תוצאות קשות בהרבה אילולי היה במקום אזרח נושא נשק, אומרת ד"ר יוהן-ברק כי היא "לא אומרת דבר על מתן נשק לאזרחים, אבל בואו לא נפתור את הבעיה הביטחונית הזו על ידי מתן נשק למי שנמצא במצב נפשי קשה בסיכון לאבדנות. אם אנחנו במצב שבו צריך לתת נשק לאזרחים, בואו נעשה את זה נכון, ננטר וניתן את הנשק למי שבמצבם הנפשי מאפשר זאת".