הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי הפיץ היום (חמישי) למפקדי צה"ל את פקודת התחקירים הפנימיים ופירט את אופי התחקיר למלחמה ואת החשיבות.
התחקיר יבוצע במשך שלושה חודשים כאשר חודשיים לתחקור, וחודש נוסף לעיבוד - אז יוצגו המסקנות בפני המטה הכללי של צה"ל.
התחקיר יתמקד ב-7 החל מאירועי מבצע "שומרי הסף" ב-2018 ועד שלושת הימים הראשונים של המלחמה.
ארבעת מוקדי התחקיר:
- התפתחות התפיסה מול עזה בדגש על הגבול החל מ-2018: חלק זה יכלול תחקור של התפתחות המודיעין והתפיסה מול חמאס, בחינת מרכיבי תפיסת ההגנה ומנעד התכניות האופרטיביות כנגד האיום ברצועת עזה.
- המודיעין ותפיסת האויב משנת 2018 ועד לפרוץ המלחמה - מוקד תחקיר זה יכלול מספר נושאים כמו הערכת המצב לרבות האסטרטגית והמודיעינית, תרחישי הייחוס, התפתחות יכולות האיסוף, מנגנון הבקרה המודיעיני ו"איפכא מסתברא" בכל הדרגים.
- המודיעין והליך קבלת ההחלטות בליל השבעה באוקטובר ובימים שקדמו לו - מוקד זה יכלול בחינה של כלל ההחלטות שהתקבלו בכלל הדרגים ואופן בירור ושיקוף תמונת המצב.
- פרק הזמן שבין 7 באוקטובר לשלושת הימים שאחריו: חלק זה יכלול תחקור של הפעלת הכוח בכלל הגופים בצה"ל, ניתוח קרבות ההגנה בעוטף ובחינה של כוננויות, סד"כ, פקודות ופו"ש.
בנוסף נקבעו 5 נושאים נוספים לתחקור: קרבות ואירועים מרכזיים שקרו במהלך הלחימה, גיוס אנשי מילואים ובתפקוד המערך הלוגיסטי, תכנון אורך נשימה בדגש על רציפות התפקוד לצד חימושים וחלפים; איסוף ופינוי חללים ורציפות התפקוד.
"לתחקיר יש מקום של כבוד בעולם הערכים הצבאיים שלנו", אמר הלוי למפקדים. "הוא המנוף המאפשר להשתפר בעקבות כישלון, הוא הדרך להיות טובים יותר לאחר הצלחה, זה הכלי באמצעותו יחידה יכולה לבנות לעצמה מסלול טיפוס שכל הזמן ייקח אותה מעלה".
הוא הדגיש כי "מטרת התחקיר היא אחת: למידה! חווינו אירועים קשים בתחילת הלחימה, כשלנו בהגנה על אזרחים – משימה עליונה. אם לא ננתח באומץ את שעשינו, נתקשה ללמוד ולהשתפר, נתקשה להתייצב מול אזרחי ישראל ולומר שבדקנו ולמדנו ונדע להגן עליהם טוב יותר".
התחקיר יעסוק בשלב ההגנה בפתיחת הלחימה ולנסיבות שקדמו לו. הלוי ציין כי את התחקירים על שלב ההתקפה והתמרון תערוך כל יחידה שתצא מהלחימה, מוקדם ככל האפשר. "תחקירים מטכ"ליים בתחום זה נקיים בשלב מאוחר יותר, לאחר שנסיים את תחקירי ההגנה".
הוא הוסיף כי "את התחקירים נקיים תוך כדי מלחמה רב זירתית. כוחות צה"ל ממוקדים בהשגת מטרות המלחמה ופועלים בכל החזיתות. קיומם של התחקירים המבצעיים תוך כדי הלחימה הכרחי לשיפור יכולות הלחימה של צה"ל. הדבר דורש איזון וחלוקת קשב איכותית מהמפקדים, והקדימות היא כמובן ללחימה".
"נושאי התחקיר נקבעו בפקודת התחקירים המטכ"לית, בקרוב אאשר לכל גוף את מפת התחקירים איתה נצא לדרך. תחקיר איכותי חייב להתחיל מבסיס עובדתי יציב ומוסכם ומאיסוף חומרים ובירורם בשיתוף הגורמים המעורבים. הבסיס העובדתי המשותף יאפשר דיון על המסקנות, על הלקחים ועל התובנות להמשך. יש להתאמץ ככל האפשר להגיע לבסיס עובדתי מוסכם, פערים של נקודת מבט תמיד יכולים להיות, ואין לחשוש ממסקנות ומלקחים שבמחלוקת, באלה נדון לעומק במעלה שרשרת הפיקוד, מהדעות ומהמחלוקות נלמד", כתב הלוי.
בהמשך כתב עוד, "האירועים רבים ובכל אחד מהם פרטים רבים, לא נוכל לבחון לעומק כל מהלך, כל כדור שנורה. לצערנו חלק מהאנשים לא איתנו ולא נוכל לקבל את נקודת מבטם. לכן על כל מפקד לקבוע בכל תחקיר – מה יהיו הסוגיות החשובות להעמקה, בין אם בגלל פוטנציאל הלמידה, חומרת התוצאה או כל מורכבות אחרת. בסוגיות מורכבות חשוב שנתחקר ונגיע לבחירות שיאפשרו אבחון ולמידה. כל מסגרת תערוך את תחקיריה ותעלה לרמה מעליה, עד שנסכם את כלל התחקירים במטה הכללי".
הלוי ציין כי מדובר בהליך מורכב, "זה תהליך מורכב, קשה ונוקב, ואני מחויב להוביל אותו לאור חמישה ערכים: אמת – כי בין שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד. שקיפות – כי בצלילות לומדים טוב יותר. ענייניות– המיקוד בעניין הכרחי ורעשי הרקע רבים. אחריות– כי אנו נושאים בה תמיד. רעות – גם היכן שקרו דברים קשים וגם בתהליך המורכב הזה, נעמוד ביחד ונחזק זה את זה".
לסיום כתב, "כפי שאני בוטח ביכולתו של צה"ל להילחם היטב, אני בוטח ביכולת של כל אחד ואחת מאיתנו לתחקר בצורה נוקבת, אך בונה. כך נדע, כך נלמד כך נלמד, כך נגן על אזרחי ישראל טוב יותר בעתיד".