כשהילה הגיעה אלי היא הייתה כבר אחרי ארבעה חודשים בקשר שנשמע מתקדם, אבל היא לא הרגישה מאושרת. שאלתי אותה שאלות על הבחור ועל טיב מערכות היחסים, ומשהו לא נשמע לי תקין.
כשהוא אסף אותה השבוע להופעה שהחליטו ללכת אליה, היא נכנסה לרכב אחרי שהתעכבה מעט, והוא? הוא הגיב בצעקות.
"אי אפשר לאחר ככה, את לא מכבדת את הזמן שלי ולא את הכסף שהשקעתי בכרטיסים. אנחנו לא נמצא חניה, נהיה אחרונים בתור ולא נתפוס מקום טוב. ואני אפילו לא מדבר על זה שלא נספיק לאכול משהו קטן לפני"
"אבל אמרת שהתעכבת רק בעשר דקות", בררתי שוב
נכון, היא ענתה...
אבל ממש לא בסדר מצידי, שככה זלזלתי בו, כשהוא כל כך משקיע בקשר שלנו"
כאן כבר נדלקה לי נורה אדומה. יחסים זוגיים יכולים להיות רעילים. יחסים רעילים הם לאו דווקא רעילים כל הזמן. יכולים להיות בהם רגעים טובים לכאורה (אחרת אף אחד לא היה נשאר במערכת זוגית כזו), אבל הרגעים הפחות טובים, מספיק גרועים כדי להטיל ספק על כל הקשר כולו. אבל איך נזהה אותם? כיצד נדע להבדיל בין מריבה שאפשר להתגבר עליה לכזו שאמורה לסיים קשר? בין משפט שאפשר להחליק ולסלוח כשהוא נאמר, לכזה שמהווה דיל ברייקר?
הנה שלושה סימנים לכך שמשהו לא תקין בקשר וכדאי לשקול אם להמשיך בו:
1. הקטנה ותגובות לאפרופורציונליות: אם בן/בת הזוג מגיבים בכעס וזעם מוגזמים לטעויות קטנות, אם אתם מרגישים באופן עקבי שמנסים להקטין אתכם ולהשפיל אתכם, אם הצד השני מסית אתכם נגד עצמכם, אם אתם כל הזמן "הולכים על ביצים" ומנסים לא להכעיס זהו סימן מדאיג. יש דרך לדבר ולהעיר. ביקורת צריכה להינתן בצורה בונה ומכובדת, לא בצעקות או זלזול. בצורה שתתקבל על לב השומע, ובמינון מדויק – ורק כשהיא נחוצה.
2. יחסים לא מאוזנים: אם בן/בת הזוג לא מקשיבים לכם, מתעלמים מהצרכים שלכם, ותמיד מונעים מכם לבטא את עצמכם. אם אתם מרגישים שאתם שם כדי לספק את הצרכים שלהם, אבל הם אף פעם לא "כאן" כדי לספק את הצרכים שלכם, זהו סימן ליחסים לא מאוזנים. זוגיות בריאה צריכה להיות הדדית, עם מקום ותשומת לב לכל אחד מבני הזוג. לכל אחד צריך להיות SAY בקשר, והצרכים של שני הצדדים צריכים להילקח בחשבון בבואכם לקבל החלטות. קשר שבו רק צד אחד מקבל ביטוי הוא קשר בעייתי.
3. חוסר כנות: שקרים ופגיעה באמינות הם סימנים ברורים לקשר רעוע. אם בן/בת הזוג מרמים אתכם, מסתירים דברים, מתחמקים משאלות לגיטימיות או נותנים לכם תשובות לא סבירות ומעוררות חשד, זהו סימן לכך שהקשר אינו בריא. נכון, בתחילת הקשר לא צריך תמיד לספר הכל. לוקח זמן לייצר אינטימיות, לחשוף מקומות פגיעים ורגישים, אבל יש מרחק גדול בין לשמור דברים לעצמנו לבין לשקר לבן או בת הזוג. ועובדות שיש להם משמעות ברמה הזוגיות, צריכות להיאמר גם אם המשמעות שהצד השני יחליט שזה לא מתאים לו ויסיים את הקשר.
הקשיבו לאינטואיציה שלכם: אם אתם מרגישים לא בנוח בקשר, אם בן/בת הזוג גורמים לכם להרגיש קטנים, לא מוערכים, או לא אהובים, אם לא אומרים לכם את האמת, זהו סימן שכדאי לשקול מחדש את המשך הקשר. זכרו, אתם ראויים ליחסים בריאים, מכבדים ואוהבים. זוגיות וקשר מתקדם הם מקום להתפתחות ושמחה גם בעצמי וגם במי שאני עם בן או בת הזוג, וברגע שקשר גורם יותר סבל וחרדות מאשר הנאה, הגיע הזמן לבחון אותו..
בהצלחה,
חיה ממן - מאמנת מנטלית למציאת זוגיות וחתונה ובעלת בית ספר להכשרת מאמנות - פרויקט 252