את המסר הכי חשוב בבחירות המקומיות סבב ב' שנערכו אתמול, השמיע ראש העיר הנבחר של בית שמש, שמוליק גרינברג, בשעות הקטנות של הלילה, במהלך חגיגות הניצחון (שנפתחו באמירת פרקי תהילים לרפואת לוחמי צה"ל שנפצעו במערכה ולשחרור החטופים).
"אהיה ראש העיר של כולם, אני מעוניין להקים קואליציה רחבה ככל האפשר", אמר גרינברג וחזר על המסר גם בראיונות לתקשורת החרדית, כולל ההצהרה הפחות פופולארית עבורם, ולפיה הוא מתכוון לצרף לקואליציה גם את סיעתה של ראשת העיר היוצאת, עליזה בלוך, במידה והיא תיענה להצעתו.
יש כמה דברים שצריך להקדים כשמדברים על בית שמש ועל אירועי החודש האחרון בעיר: ראשית, בית שמש היא עיר חרדית לפי כל הגדרה קיימת, עם כשני שליש תושבים המשתייכים למגזר החרדי. שנית, עצם העובדה שבקדנציה האחרונה כיהנה בתפקיד ראש העיר נציגת המגזר הדתי לאומי רחוקה מלהיות מובנת מאליה, והיא נשענת על סיבות כמו חיכוכים חרדיים פנימיים וקושי להתאחד בפעם הקודמת סביב המועמד דאז, ראש העיר לשעבר משה אבוטבול.
על זאת צריך להוסיף, כי אפשר וצריך להבין את חששו של המיעוט הלא מבוטל בכלל שאינו חרדי בעיר, עשרות אלפי תושבים דתיים לאומיים, מסורתיים וחילונים, מהתחרדות מוחלטת של העיר ומפגיעה אפשרית באורח חייהם. חשש שהתרחב אף יותר עם התאחדותו של המגזר החרדי סביב מועמד אחד, באופן שסיכל מלכתחילה את סיכוייה של בלוך לנצח.
בית שמש היא גם מקרה מבחן וגם אירוע חשוב בפני עצמו. היא גם מקרה מבחן לשאלה כיצד והאם הנציגות החרדית מסוגלת לנהל עיר מעורבת למהדרין מבלי 'להשחיר' אותה, ותוך מתן יחס הוגן ושווה לכל חלקי האוכלוסייה (רק מקרה אחד דומה לזה היה בעבר, בכהונתו של אורי לופוליאנסקי בירושלים, כהונה ממנה אין להקיש למקרה של רוב חרדי מוחלט בעיר). והיא גם אירוע חשוב בפני עצמו משום שבית שמש היא אחת מערי העתיד הגדולות בישראל, עם עתודות בנייה עצומות.
במובן הזה, גרינברג הוא הנציג החרדי האידיאלי לסיטואציה הרגישה, כמי ששירת בצה"ל ומחזיק בשני תארים, וכמי שכבר כיהן בעבר כסגן ראש עיר בבית שמש עצמה וכמנהל מחלקת החינוך בעיר מעורבת ומורכבת נוספת, ירושלים. הניסיון העשיר שהוא מביא לתפקיד, לצד היכולת להלך בין קהלים, עשויים להיות המפתח להתנהלות נכונה בבית שמש, וגם המודל לערים מעורבות נוספות בהן יגיע הציבור החרדי למאסה קריטית.
נכון, גרינברג לא יכול לפעול בחלל ריק, הוא יצטרך להתחשב קודם כל בדרישותיהן של המפלגות החרדיות, גם משום שהן מהוות רוב של שני שליש במועצת העיר וגם משום שהן אלו שתמכו בו והובילו לבחירתו, אבל הוא מתכוון – ומצהיר כבר בשלב המאוד מוקדם הזה – על כוונתו ללכת גם לקראת הציבור הדתי לאומי והחילוני בעיר, וזה מסר חשוב מאוד, שיש לקוות שימצא לו פרטנרים גם בצד השני, בדמותם של עליזה בלוך וחברי מפלגתה, ובדמותה של מפלגת הליכוד המקומית.
אם גם הם יבחרו להרים את הכפפה ולהניח את הבחירות מאחוריהם, בית שמש תוכל לשגשג על שלל גווניה, איש איש ואורח חייו, איש איש ואמונותיו, ושיתוף פעולה כזה יוכל גם להקרין לערים אחרות. אם, חלילה, תהיה בבית שמש קדנציה של פילוג, שנאה וחיכוך בין מגזרים, אזי כולם יפסידו – גם הציבור הכללי שירגיש בדחיקת רגליו מהעיר, וגם הציבור החרדי שיאבד את הקרדיט במקומות אחרים ויצטייר שוב כמי שמוביל 'השתלטות' על ערים.