כולם מדברים בעקיפין או במישרין על אותה ועדת חקירה שתקום לאחר המלחמה ותבחן את הכשלים שהובילו לטבח בוקר שמחת תורה. רבים מהרהרים על היקף סמכויותיה ובהתאם גם על אופי מסקנותיה, אך איך בכלל ניתן להקים וועדה שאנשיה ומסקנותיהם יהיו מקובלים על הציבור הישראלי ללא חשד להטייה פוליטית כזו או אחרת? על כך שוחחנו עם הפרופ' יובל אלבשן.
בפתח הדברים מבהיר ומחדד פרופ' אלבשן את מהות הבעיה הניצבת בפנינו. "אין לנו אמון בשום גורם מנהיגותי, מהממשלה דרך הכנסת, השופטים או התקשורת. אנחנו במצב קיצוני של חוסר אמון אבל צריך לומר שכל ועדת חקירה הייתה כזו והיא באה על רקע של משבר אמון. אחרי מלחמת יום כיפור היה אותו משבר אמון. נכון שלאגרנט האמינו יותר מאשר לפוגלמן, ממלא מקום נשיאת העליון, אבל בגדול, כל ועדות החקירה יוצאות מנקודת חוסר אמון. לכן מסקנות כל וועדת חקירה התקבלו בחוסר אמון על ידי הצד שנפגע מהן".
משום כך, אומר אלבשן, "ועדת אגרנט, שלטעמי עשתה עוול למקורבים לש.ג. וזיכתה את הדרג המדיני כי זה לא היה במנדט שלה, המסקנות שלה התקבלו בחוסר אמון, ועד היום יש מי שמטילים בה ספק ורק לפני עשרים שנה היה מי שביקש מהועדה דיון חדש כדי לנקות את שמו של דדו. הציבור לא שעה להמלצות הוועדה ולכן ממשלת גולדה התפטרה. חוסר האמון שאנחנו ניצבים בפניו כיום היה תמיד. כך היה גם בוועדה כהן שבחנה את סברא ושתילה שאמרה ששרון לא יוכל להיות שר ביטחון אבל הציבור בחר בו לראש ממשלה, כך שחוסר האמון מובנה. אנחנו אמנם אחרי תקופה שבה היה מי שדאג לכרסם באמון עוד יותר, אבל מצבנו לא גרוע יותר מאשר אחרי מלחמת יום כיפור".
עדות לחוסר האמון האוטומטי שלו זוכות ועדות חקירה קיבלנו אך לפני מספר ימים עם פרסום מסקנות הועדה לחקר האסון במירון, כאשר אותם חברי ועדה שזכו להערכה וכבוד הפכו מיד עם פרסום הדו"ח לפוליטיקאים בעיני המבוקרים על ידה.
אלבשן משוכנע שבוועדה שתכליתה לבחון את אחריות נתניהו, הלוי, כוכבי ואחרים האמון צפוי להיות גדול מלכתחילה, עוד הרבה לפני הצגת המסקנות, וזאת בשל מה שהוא מגדיר כ"החלוקה הבינארית בין הכנסייה הביביסטית לכנסייה הרל"ביסטית שהקיפה רבים מתוך ההנהגה העסקית, הצבאית, הפוליטית והמשפטית, כך שאנחנו בבעיה שונה מכפי שהיינו אחרי מלחמת יום כיפור. אז לא היו שופטים שהתבטאו נגד גולדה מאיר ולא היו קריאות להפסקת התנדבות בצה"ל, כך שיש לנו בעיה".
כשהוא בוחן את סוגיית ועדות החקירה בהיבט רחב יותר מגיע פרופ' אלבשן למסקנה לפיה בשורה התחתונה מתכונת זו של בחינת אירועים אינה מוצלחת מאחר ואינה מביאה לתיקון ליקויים או שינוי דרכי קבלת החלטות, אלא לכל היותר לסגירת חשבון עם אישים ספציפיים, ומי שחפץ בתיקון שימנע מראות נוספים כדוגמת אלה שחווינו בבוקר שמחת תורה, אמור לחפש משהו אחר.
האם משום כך יש לוותר על כל עניין ועדת החקירה? אלבשן משיב בשלילה ומציע מתכונת אחרת אותה הוא מכנה 'ועדות האמת והתיקון'. "אלו ועדות שיעבדו ברציונל הפוך לרציונל של וועדות החקירה. ועדות החקירה הן ועדות מעין פליליות בלי זכויות פליליות והן יכולות לעולל מה שהן רוצות ללא פרוצדורה, מה שגורם לאנשים מעדיפים לשתוק כדי שלא להיכנס למסדרון הפלילי, מה שגורם לכיסוי הליקויים ולא לתיקון הטעויות. אנחנו מציעים ועדה הפוכה שתיתן חסינות למי שיודה בכל הטעויות שלו ויחשוף את כל הידוע לו וזה יעזור לנו שהאסון הזה לא יחזור אלינו שוב".
מהלך שכזה יצריך חקיקה מיוחדת והמודל אותו רואה אלבשן לנגד עיניו את מודל דרום אפריקה של אחרי האפרטהייד שהוקמו ועדות האמת והפיוס. "אני לא רוצה ועדות פומביות אלא ועדות שישמרו על חיסיון כי מדובר בביטחון המדינה, אבל מי שהוועדה תתרשם שאמר את כל שידוע לו כולל אשמתו שלו וטעויותיו שלו ובזה עזר לתיקון בעתיד היא תהיה מוסמכת לתת לו חסינות. אגב, היא תהיה מוסמכת לתת סנקציה אחת של הרחקה מהחיים הציבוריים לפרק זמן שהיא קובעת".
על רעיון זה אנחנו שואלים את פרופ' אלבשן את שאלת המקור, מי ימונה לוועדה חשובה כל כך שבכוחה להרחיק את ההנהגה מתפקידה? מי הם האנשים שלא ייחשדו בפוליטיזציה ובהטיה כלשהי? "זו בעיה, אבל אפשר להתמודד איתה. יש עדיין אנשים שלא שייכים לקבוצות הקנאיות ושנמצאים באמצע. יש הרבה אנשים טובים שלא הלכו לקפלן התל אביבי או הירושלמי. ישנו גם דור הביניים שלחם במלחמה ושילם, הוא יוכל למלא את זה אבל אנחנו צריכים מומחים ללא הטיות. יש הרבה אלופים שלא לקחו חלק במשחקי האלופים, לא חלוץ מכאן ולא גלנט משם, יש גם אנשים בעולם המשפט, גם אם הם לא שופטי עליון ויש גם שופטי עליון".
אלבשן מוסיף ומציין כי ועדה שכזו תצטרך לקבל ככוח עזר מאות חוקרים מומחים שיעשו את מלאכת האיסוף והלמידה של הפרטים על מנת לאפשר לוועדה להגיע לחקר האמת. לשם כך, הוא אומר, ניתן לצרף את כל 300 חוקרי מבקר המדינה וחוקרים נוספים. כאשר המידע ייאסף ממספר רב כזה של חוקרים לא תהיה משמעות דרמטית להטיה פוליטית כזו או אחרת של היושבים בראש.
בדבריו מספר פרופ' אלבשן על שיחה עם גורם בכיר ששמע על הרעיון והעריך שהסנקציות שייקבעו בסוף התחקיר ישמשו לסגירת חשבונות. אלבשן מצידו השיב לו כי לטעמו "מי שהיה מעורב במחדל הנוכחי מכל צד שהוא, ולו בפרומיל, חייב לזוז הצידה, ואם הוא לא זז הצידה הוא לא ציוני".
האם המשמעות היא שישראל תישאר ללא אנשים טובים בהנהגתה לאחר סילוק כל המעורבים בכל דרך ובכל צורה במחדל? אלבשן מבהיר כי אמנם ניתן ללכת אחורה בזמן עד אין קץ ולקבוע שהכול קשור להכול, אבל גישה כזו משמעה שאיש אינו אשם אם כולם אשמים. "את השאלה כמה נלך אחורה בחקירה תצטרך הוועדה להחליט". לעומת זאת ברור ש"יש ראש ממשלה אחד שמינה או לא מינה ויש לו אחריות, יש מי שלא העיר את ראש הממשלה, ויש מזכיר שלא עשה וכו'. אני מתנצל בפני "הכנסיות" אבל מי שחושב שצדקתו הוכחה בשבעה לאוקטובר ובו לא דבק רבב, מבחינתי לא מבין מה קרה כאן בשבעה באוקטובר".
"הציפייה שלי היא שאנשים יעמדו בתור לוועדה הזו, לא כדי לקבל חסינות אלא כדי לנקות את המצפון, אם הם אוהבי ישראל. הבעיה היא שיש לנו אנשים שהם שונאי הצד השני בתוך המדינה יותר מאשר הם אוהבי ישראל", דברי אלבשן שבאותה שיחה עם הבכיר המדובר אמר לו שתמימות תהיה לחשוב שמישהו מההנהגה יישאר על מקומו, והוא מדגיש "לא מישהו מכם אלא מישהו מאיתנו, גם לי יש קצת כוח, כתבתי ואמרתי ואם דבק בי רבב קטן, למרות שאני לא ראש ממשלה ולא ארגנתי סרבנות ולא צעקתי, אני צריך לזוז הצידה".