בראיון ערוץ 7 מתייחס רס"ן במיל' דוידי בן ציון, סגן ראש מועצת שומרון, לדבריו של מפקד אוגדה 98, תא"ל גולדפוס, ולסערה שחולל בפנייתו לדרג המדיני והפוליטי.
בן ציון מציין בפתח דבריו כי מדובר ב"מפקד אמיץ מאוד שמדינת ישראל חייבת לו הרבה מאוד חיי ישראלים, גם בשבעה לעשירי וגם בכל פועלו מאז".
לדבריו, "את גולדפוס פגשנו לראשונה בכניסה לכפר עזה בשביעי לעשירי. הוא עמד מול הגדוד שלנו, גדוד 71 של חטיבה 55 ואמר לנו בשיחה קצרה לפני הכניסה ללחימה בכפר עזה נגד מחבלי הנוח'בה, אחד, הם רבים, יש להם RPG ונשקים, תעבדו לאט נכון ותישארו בטוחים ותנצחו אותם, ושנית, אתם ברגע היסטורי לעם היהודי. תזכרו את זה, זכיתם. עם הדברים האלה נכנסנו".
"פגשנו אותו חודשיים לאחר מכן בחאן יונס. במהלך אמיץ מאוד שצה"ל פועל בהובלתו של תא"ל גולדפוס בתוך עומק השטח בלחימה קשוחה וחיסול הרבה מחבלים, תשתיות אמל"ח ומנהרות. אין ספק שעסקאות כאלה ואחרות, אם יבואו, יהיו בין היתר בזכות העבודה האמיצה והקשוחה שגולדפוס מוביל", אומר בן ציון.
הוא מדגיש כי "הכרעת חמאס היא בזכות העבודה שלו. זו החטיבה הקשה ביותר של החמאס, הא הכי אידיאולוגית, הכי מבוצרת והכי איתנה והעבודה שלו היא זו שעושה את הפלא של כיבוש והכרעת חאן יונס".
באשר לתוכן דבריו של גולדפוס אומר בן ציון כי "כל מילה נכונה. צה"ל חייב לקבל גיבוי מהדרג המדיני, צה"ל חייב להמשיך עד שיחזור אחרון החטופים. זה אומר שצריך להמשיך לפעולה ברפיח גם אם יש לחץ אמריקאי וגם אם ביידן מוטרד מהקרב שלו מול טראמפ. עם כל ההערכה לידידנו מעבר לים מה שחשוב הוא שננצח את המלחמה, גם במבצע ברפיח, וזה הדבר הראשון שגולדפוס אומר לדרג המדיני. תנו את הגיבוי ותהיו ראויים".
"הדבר השני שהוא אומר הוא דבר חשוב מאוד, להיות ביחד. בשישי באוקטובר היינו מפולגים ומשוסעים הקרעים בעם היו קשים. בשביעי באוקטובר חטפנו מכה, כמובן בגלל שהאויב הוא נאצי ואנטישמי וחמאס הם אנשים אכזריים ורעים שרצו להשמיד את כל היהודים, אבל גם כי הם ניצלו הזדמנות. הם זיהו אצלנו חולשה, זיהו שאנחנו מפורדים ותקפו. אסור לנו לחזור למקום הזה. חמאס הוא רק האויב הראשון בשורה ארוכה של פרוקסי שאיראן מפעילה מסוריה לבנון ועוד מקומות. האיראנים וכל העולם מסתכלים עלינו וכשאנחנו ביחד ננצח וזה מה שאומר גולדפוס. אל תחזרו אחורה בנקודה הזו של האחדות".
לזאת מסיף בן ציון ושואל אם נכון לומר את הדברים באופן הזה לחברה הישראלית דרך האולפנים והתקשורת. "עד השישה באוקטובר ההיררכיה הייתה מאוד ברורה. צה"ל היה כפוף לדרג המדיני בצורה מאוד ברורה והיה אסור לשבור כללים, אבל בשביעי לעשירי נשברו כמה כללים, חטפנו את הטבח הקשה ביותר שהיה לחברה הישראלית ולעם היהודי ב-75 השנים האחרונות ומקרים קיצוניים מצדיקים שימוש בכלים חריגים. הוא בוודאי לא עשה את זה כדי להתריס וכדי לייצר לעצמו גל פוליטי, אלא כלוחם שמרגיש שהוא צריך את הגיבוי הזה שאנחנו כחברה והמנהיגים צריכים להעניק לו את הגיבוי".
בן ציון מציין כי הוא עצמו חש מוטרד מהשיח ברשתות החברתיות שמחזיר אותנו לעידן שלפני המלחמה, השיח של השחור ולבן שאסור שישוב לזירה הציבורית. "כחברה וכעם אנחנו צריכים לומר שאנחנו רוצים להיות מכונה של טוב ואחדות, והדבר הזה לא יקרה כשהאלגוריתם של הרשתות החברתיות מייצר את הקיטוב וכולנו שם למרות שהיינו אולי מעדיפים לקרוא ספר. אסור לנו לחזור לשם".
על מהלכי הקרבות מספר בן ציון ומתאר לחימה יומיומית על שטחים המסומנים על ידי גורמי המודיעין, השמדת מחבלים, איתור האמל"ח בשיתוף פעולה נדיר של כוחות אוויר וכוחות קרקעיים. בן ציון מציין את אלפי הבתים שהחטיבה שלו השמידה והם כמקום מסתור לטרור אינם קיימים היום, וזאת כמובן לבד מעבודתן של חטיבות אחרות במקביל. "צה"ל מנצח. יכול להיות שזה ייקח שנה או שנה וחצי. עם ישראל צריך אורך רוח ולתת גיבוי חזק ללוחמים ולמילואימניקים שחזרו עכשיו. בחלק מהמקומות הם מקבלים חיבוק אבל בחלק אחר הם מקבלים אפילו קנס ושואלים למה אתה נשאר אחרון ולמה אתה הפראייר... אנחנו צריכים כחברה לחבק אותם ולהצדיע להם".
מכאן נסובה השיחה עם בן ציון לשאלת השוויון בנטל, אותה הוא פותח בדגש על הקושי האישי מול המינוח 'נטל' בעוד מדובר בזכות ובשירות קדוש. "חייב להיות שינוי תפיסה. במבט למאי ולאוגוסט אני עומד לעשות ארבעים ימי מילואים, ולא הגיוני שיש קבוצה גדולה מאוד של מי שיכולים להיות לוחמים. אין מי שמעריך לימוד תורה יותר מאיתנו. אנחנו מצדיעים ללומדי התורה ומחבקים אותם. התורה היא הזהות שלנו והדגל שלנו ואלפי בני הציונות הדתית לומדים תורה ברצינות ומתגייסים, ואנחנו צריכים לשכנע ולהסביר לחברה החרדית שאנחנו חייבים אותם. במשך הרבה שנים יכולנו להכיל את זה, אבל היום המצב השתנה ויש אויב שמאיים גם על לימוד התורה. בית המדרש שוקק חיים בזכות האנשים שנלחמים ואנחנו חייבים אנשים איכותיים ובלי לפגוע בלימוד תורה יש רבים שיכלים לסגור את הגמרא ולהצטרף לצבא, ללוחמים ולתומכי הלחימה כי יש אויב שמאיים להשמיד לאבד ולהרוג את כולנו".
ואולי הדרך הנכונה היא כפייה? אולי תם עידן ניסיונות השכנוע וההסברים? בן ציון לא מאמין שניתן ונכון לכפות על עשרים אלף בחורי ישיבות. "אנחנו אנשים ריאליים. צריך לבנות תכנית עבודה של גזרים ומקלות. צריך להתאים את הצבא לזה. גם ארגונים ליבראליים ופמיניסטיים יצטרכו להבין שכאשר אומרים לחברה החרדית שיבואו לשרת איתנו, יש לזה משמעויות של התאמת מסגרות ייעודיות, בלי נשים, עם כשרות ושמירת הלכה. למגזר הכללי הדברים האלה פחות ברורים".
ובחזרה לבוקר שמחת תורה, היום בו הגיע דוידי בן ציון לשטח בשלב מוקדם של היום ונכנס ללחימה. "אני מודה לה' שהייתה לנו הזכות. המג"ד שלנו, סא"ל גדי כרמי, קיבל החלט בשמונה בבוקר להקפיץ את הגדוד. זו הייתה החלטה אמיצה על דעת עצמו ובלי שיצא צו 8. אני מודה על הזכות להגיע לשם ולחלץ משפחות, הורים וילדים מבתיהם בכפר עזה. זו זכות גדולה שעליה אני מודה לה'. מעבר לכך, ראינו מראות מאוד קשים דרך לכפר עזה ובכפר עזה. לא אשכח את הגופות השרופות בצידי הדרכים. לא האמנתי שיכולה להיות סיטואציה כזו במדינה מתוקנת כמו שלנו, שגופות ישכבו כל כך הרבה שעות ברחובה של עיר".
"הביחד שהיינו בו צרוב מאוד. רואים את כולם עוזבים הכול ומגיעים כדי להילחם, ובכל מפגש עם האויב ניצחנו. גם בכפר עזה כל מחבל, גם אלה שהגיעו לתגבר במהלך הלילה לתגבר את החברים הצוררים שלהם, גם אותם חיסלנו. בכל מפגש עם האויב היינו חזקים יותר. גם בחאן יונס הגדוד עשה עבודה מדהימה. אמנם נהרג לנו לוחם, ניצן שסלר ז"ל הי"ד, אבל הגדוד עשה עבודה בלתי רגילה", אומר בן ציון וקושר בין אירועי הימים האלה שבהם מנסה המנהיג האיראני לנצל את הפירוד בעם ישראל כדי לתקוף אותו, לאירועי מגילת אסתר כאשר המנהיג הפרסי ראה עם מפורד וחשב שניתן יהיה להכריעו, עד שבאה תגובת אסתר ב'לך כנוס'. "אנחנו צריכים את המרדכי של היום", הוא אומר.
בן ציון מספר על פער אדיר בין התחושות בשדה הקרב לתחושות באזרחות, מחזק את ידיה של רעייתו שנותרה עם ששת ילדיהם לבדה בבית ומצדיע לכלל נשות אנשי המילואים, וכעת הוא חוזר לשגרה היומיומית שכוללת הדחת כלים וכביסות "וזה כיף גדול". ברמה האישית הוא אומר אין לו תחושה של שריטה מהקרבות ומהמראות, אולי בזכות אותה אחדות לוחמים. עם זאת הוא מציין את הקושי לתכנן דברים לחודשים הקרובים כאשר החשש למערכה בצפון מקנן בכל רגע והתחושה היא שיש לנצל כל רגע לעשייה, למשפחה וגם להנאה. "בפורים נשמח ונחגוג כי הלוחמים עושים זאת בשבילנו".