מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם אחר הצהריים (שלישי) דו"ח מעקב על הטיפול במשבר האקלים ודו"חות נוספים בנושאי סביבה.
הוא מתריע כי "לצד תשומת הלב הביטחונית, על ראש הממשלה והשרים לפעול להתמודדות עם הסיכונים הסביבתיים. הדוחות הסביבתיים שאנו מפרסמים היום הושלמו ברובם לפני המלחמה. אני רואה חשיבות בפרסומם בעת הזו".
אנגלמן טוען כי "הממשלה מדשדשת. זו הרמת דגל נוספת עבור ראש הממשלה והשרים; מרבית הליקויים שהתרענו עליהם ב-2021 לא תוקנו; מדינת ישראל נותרה עם הצהרות רבות ושורה ארוכה של החלטות ממשלה בדבר מחויבותה לפעול בתחום האקלים, אבל לא נקטה בכל הפעולות הדרושות; היעדר פעולת תיקון ממשית מעמידה את המדינה בפני סיכונים רבים; פעולות האוצר עיכבו ואף בלמו בנושאים מסוימים את היערכות המדינה לטיפול במשבר האקלים"
הוא התייחס לזיהום האוויר מיהודה ושומרון וטען כי "זהו כשל רב-שנים של המנהל האזרחי והמשרד להגנת הסביבה. מפגעי זיהום האוויר מהשריפות החמירו במהלך מלחמת חרבות ברזל, יותר מ-50,000 תלונות מתושבים הגיעו למשרד להגנת הסביבה - אבל הוא לא עדכן את משרד הבריאות. מדובר בנזקי בריאות וסביבה של למעלה מ-9 מיליארד ש"ח עד 2030"
על זיהום האוויר במפרץ חיפה אמר המבקר: "המשרד להגנת הסביבה לא דיווח לממשלה במשך 3 שנים (2021-2019) כיצד מיושמות התוכניות לצמצום זיהום האוויר - ולא פרסם נתונים על 60% מהחריגות החמורות בפליטת מזהמים ממפעלים במפרץ (2022-2021)".
דו"ח המעקב של אנגלמן חושף, באמצעות מעקב פרטני אחר הטיפול ביותר מ-100 ממצאי ביקורת שעלו במסמך קודם שהוגש ב-2021, תמונה מדאיגה: מרבית הליקויים לא תוקנו כלל או לא תוקנו במלואם; מדינת ישראל נותרה עם הצהרות רבות שהוטמעו בעיקרן בשורה ארוכה של החלטות ממשלה בדבר מחויבותה לפעול בתחום האקלים, אך כל זאת ללא הובלת תהליכים וללא נקיטת פעולות שיאפשרו התקדמות של ממש. ניתן על כן לאפיין את ההתנהלות הממשלתית בנושא כ"דשדוש תפקודי".
"יש לראות אם כן בממצאיה של ביקורת מעקב זו משום הנפת דגל נוסף עבור הממשלה וראש הממשלה. קיימת חשיבות מיוחדת לפעולה בין-לאומית משולבת לשם התמודדות עם משבר האקלים, ועל מדינת ישראל לקחת חלק פעיל בהתמודדות זו עם יתר מדינות העולם. היעדר פעולת תיקון ממשית בעניין התנהלות המדינה בנושא משבר האקלים בהובלת הממשלה והעומד בראשה מעמידה את המדינה בפני סיכון עתידי שרלוונטי לדור הנוכחי ולדורות הבאים", סיכם אנגלמן.