באולפן ערוץ 7 מתארח האלוף במיל' יצחק בריק, מי שבעברו שורה ארוכה של תפקידים בהם גם נציב קבילות חיילים לאורך שנים בהן עבר מבסיס לבסיס והתחקה אחר ליקויים וכשלים במערכת הצבאית.
כבר בפתח דבריו מציין בריק כי הוא מסכים להגדרה 'מדשדשת' ביחס להתנהלות המלחמה בדרום. "אנחנו לא רק שלא מתקדמים לפתרון של מיטוט החמאס באופן מוחלט ושחרור החטופים, אלא שאנחנו הולכים וטובעים בביצה בכל יום שעובר בדרך שבה מתנהלת המלחמה", אומר בריק ומסביר:
"צה"ל נכנס ללחימה בטור. זה התחיל בעיר עזה, עבר לג'באליה, עבר לזייתון, עבר לסג'עייה, לאחר מכן עבר לחאן יונס שבה הוא נמצא כבר חודשיים וחצי, ודווקא את המקום הכי חשוב שהיה צריך להיות נקודת הפתיחה, רפיח, הוא עוד לא התחיל. אם צה"ל היה מבין איך עושים מלחמה ומסתכל בראייה אסטרטגית כשהיו לו ארבע אוגדות ברצועת עזה הוא לא היה עושה את זה בטור, אלא במקביל. מתחיל מול עזה ובמקביל מול רפיח".
"ברפיח יש היום מיליון וארבע מאות אלף פליטים שברחו מהצפון, אבל לפני שהמלחמה התחילה היו שם רק מאתיים וחמישים אלף תושבים, ואפשר היה להיכנס בקלות יחסית ולהתמודד עם ארבעת הגדודים, כמו שהתמודדנו בעזה ואפילו להתחיל לשלוט על ציר פילדלפי שמתחתיו מנהרות שדרכן מוברחים במשך שנים אמצעי הלחימה לחמאס, וזה נמשך עד היום. חיכו עד הרגע הזה וכיום יש שם מיליון וארבע מאות אלף פליטים, מתוכם עשרות אלפי אנשי חמאס ואתה לא יודע לזהות מי כן ומי לא. מי שחושב שהכניסה היום לרפיח תביא ישועה וחיסול החמאס, גם אם היא תמוטט את ארבעת הגדודים, זורה חול בעיניים".
בריק משוכנע שלשטחים שצה"ל ניקה ופינה נכנסים כיום אלפי אנשי חמאס יחד עם אזרחים דרך המנהרות, בעוד צה"ל לא נמצא במקום אלא רק מבצע פשיטות ומשלם מחיר כבד בנפילת לוחמים. "אנחנו לא מצליחים להתמודד עם החבורה ששולטת על הפן האזרחי וההומניטארי. הם משקמים את היכולות שלהם והכול דרך המנהרות", הוא אומר ומזכיר את דבריו של שר הביטחון לפני כחודשיים ולפיהן צה"ל שולט שליטה מלאה בערים ובמנהרות, "הכול כלאם פאדי", הוא קובע.
בדבריו מתריע בריק מהסתננותם של עשרות אלפי מחבלי חמאס אל תוככי האוכלוסיה האזרחית שתפונה מרפיח בלי שיש יכולת לזהות מי אזרח ומי מחבל. התגובה הישראלית תהיה הרג נורא, כהגדרתו, כזה שיקומם על ישראל את העולם כולו עד כדי חרם כלכלי ואמברגו צבאי. זאת בשעה שבה יתכן ונצטרך תגבור כוחות כי חמאס יגביר את האש על כוחות צה"ל.
"היום, בזמן הרמאדן, כשרוצים לשמור מהתפרצות כוללת ביהודה ושומרון, לקחנו כוחות מעזה כי אין לנו אחרים. אם הכניסה הזו לרפיח מביאה את הפיצוץ הכולל לא תהיה לישראל שום יכולת להתמודד", מזהיר האלוף במיל' בריק, המשוכנע שישראל איבדה את ההזדמנות להכות ברפיח וכעת אין לה מה לחפש שם.
אצבע מאשימה ישירה מפנה בריק לארבעה אישים מרכזיים: "ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל ובני גנץ זורים חול בעיניים על מיטוט חמאס באופן מוחלט. זו אשליה שמובילה אותנו לאסון נורא עוד יותר, כי הם לא עוסקים בבעיות האמיתיות ובמציאות שנוצרה. הם מחפשים מקום שהם לא יגיעו אליו בשלום וכך נמצא את עצמנו במצב חמור בהרבה מעכשיו, ואולי גם מלחמה אזורית. הם תלויים זה בזה במקום שהם יהיו תלויים זה לצד זה. זו חבורה לא אחראית שלא מבינה את הסיפור ורוצה לשכנע את העם שאפשר למוטט את החמאס באופן פיזי אחרי שכולנו כבר הבנו שזה לא יוכל להיות. תתחילו להיות רציונאליים ותפעלו כמו שצריך כדי להציל את מה שכבר השגנו", קורא בריק.
לדבריו, במצב שנוצר כעת אין להיכנס לרפיח, מה שעלול "להביא את המסמר האחרון בארון הקבורה של מדינת ישראל", לא פחות, שכן גם התקוממות פנימית, חרמות בינלאומיות לצד מתקפת חיזבאללה וחמאס בגזרות השונות יכולות לנבוע מתוך הכניסה המאוחרת לרפיח. "בואו נשמר את מה שהשגנו ואסביר איך: צה"ל החליט על שלב ג' כשהבין שאין לו די כוחות להחזיק בתוך עזה. אחרי כיבוש צפון הרצועה, אבדן אנשים רבים והרס של גדודי חמאס הוא הוציא את כוחותיו החוצה וכל צפון הרצועה לא נמצא בידי כוחות שלנו. צה"ל הוביל שמונים אחוז מהכוחות החוצה. נותרו עשרים אחוז, והתפיסה בשלב ג' הוא ישיבה שלנו כחגורה על הגבול וכניסה של קילומטר או חצי קילומטר פנימה ופעולה מבחוץ על ידי פשיטות וירי כירורגי ממטוסים כדי שלא לאפשר להם לצמוח מחדש. אבל עצם זה שאנחנו צריכים לחזור לאותם מקומות ולהמשיך לפשוט, להיהרג ולהרוג, זה מלמד שהם חזרו לשם, הם שולטים אזרחית והומניטארית, משקמים את עצמם דרך המנהרות מסיני שחוזרות לפעול ומזרימות להם ציוד ותחמושת. כך נמצא את עצמנו במצב כרוני שלא ייגמר לעולם, כמו ביהודה ושומרון".
בריק סבור כי על מנת לשלוט עם כוח קטן יש להשיב את עשרים האחוזים שנמצאים בפנים, לשחרר את מי שצריך לשחרר, להחזיר כוחות מדוללים שכל תפקידם הוא למנוע הרמת ראש מחדש של החמאס מבלי להיכנס לחאן יונס, "אבל ליצור הפוגה עם החמאס, מה שיאפשר את שחרור החטופים ובנייה מחדש של הצבא".
האלוף במיל' בריק מספר על חמישה צוותי מומחים שהקים על מנת לאתר את הבעיות המרכזיות והמהותיות של הצבא לרבדיו השונים ולהציג יעדים ופתרונות. אחרי עבודה של שנה הושג דו"ח שהוצג לראשי ממשלות, לראשי מל"ל וראשי ועדות חוץ וביטחון. "ולפני שמונה חודשים ישבנו מול גלנט, שהביא קצינים ופקידים בכירים סביבו. הצגנו לו את הבעיות המרכזיות ואת הפתרונות. הסיכום של גלנט היה שהעבודה מצוינת והוא מקבל אותה כלשונה, מכיר בבעיות ובפתרונות ומורה למשרד הביטחון להתחיל בעבודה ולתת את הפתרונות שאתם מציעים כדי לשקם את היכולות שלנו להתמודד עם מלחמה אזורית. הוא קיבל ואמר שיבצע. הייתי אצל הרצי הלוי והצגתי לו את הדברים. הוא הגיב באותן מילים, הוא מקבל את העבודה, את ההמלצות ונכנס לעבודת מטה וכבר הורה לסגן הרמטכ"ל להתחיל בעבודה ולממש את הפתרונות. הגעתי למנכ"ל משרד הביטחון, אייל זמיר, שאמר שזו תכנית העבודה שלו לשנים הבאות. כלומר שהצבא הבין את הבעיות והפתרונות, אלא שבתקופה הזו היה הכאוס של ימין ושמאל, רפורמה משפטית, דתיים חילוניים, סרבנות וכו' וגלנט והרמטכ"ל מצאו את עצמם מתעסקים בכיבוי שריפות ולא בהכנת הצבא למלחמה כפי שהם הבינו ואמרו שיעשו".
המלחמה החלה ו"כאן קורה דבר מוזר לגלנט", אומר בריק המזכיר את קריאתו גם לגלנט וגם לראש הממשלה להמתין ולא להכניס כוחות לרצועה לפני אימון של עוד שבועיים, "נתניהו עצר לשבועיים, אבל גלנט ממליץ להתקיף את עזה ואת חיזבאללה במקביל. זה אותו גלנט שמבין שאם נתקוף את חיזבאללה כשאנחנו לא מוכנים בעורף אין לנו צבא שיוכל לתת תשובה בכמה זירות, אין לנו יכולת לעצור אלפי טילים מדי יום על מרכזי האוכלוסייה, אותו גלנט מציע לתקוף את חיזבאללה, כלומר שמשהו כאן קרה. הרציונאל נפגע קשות. איך אתה מהמר על מדינה?".
להערכתו של בריק לאחר המכה הקשה של השבעה באוקטובר, מכה שלגלנט יש בה אשמה רבה כמו גם הלוי ולנתניהו, "הם רוצים להראות שהם מנצחים והם מוכנים למכור לשם כך את ההיגיון. הם מדברים על מיטוט מוחלט של חמאס. תוך כדי לחימה גלנט איים על חיזבאללה שיתקוף אחרי שיסיים בעזה, איים שישטח את ביירות אבל מה זה יעזור לי אם הם ישטחו את גוש דן. הוא מאיים ואומר שבעוד שבועיים נתפוס את סינוו'אר ושהוא בורח במנהרות ושהדרג המדיני של חמאס רוצה להחליף אותו. לא היה ולא נברא. אחרי שכבשנו את עזה הוא אמר שאנחנו שולטים בעזה ובמנהרות באופן מוחלט, והנה הם חוזרים בהמוניהם. משהו לא רציונאלי קרה לו. אולי כדי להציל את השם שלו, אולי כדי לנקום, הוא עובד בצורה לא רציונאלית".
בריק משוכנע שארבעת מנהיגי המערכה פועלים מתוך שיקולים בלתי רציונאליים וככל שחולף הזמן העם מתחיל לעכל ולהכיל את האירוע. במקביל, הוא אומר, הרמטכ"ל בונה את המטכ"ל הבא עם אותם קצינים שהובילו את ישראל אל פי תהום ואת הצבא להתפוררות. לתפיסתו, אותה קצונה בכירה אסור שתוביל את הצבא בעתיד, ומינויים של אלה הוא צעד בלתי מוסרי שאסור שיקרה ולמרות זאת הלוי עושה זאת ומקבל גיבוי מאותה חבורה שמובילה את המלחמה ואת המדינה כולה.
"זה אסון לאומי", מגדיר בריק את סבב המינויים אליו יוצא הרמטכ"ל בימים אלה. "יש כאן זריקה לפח של הנורמות הבסיסיות ביותר, של מוסריות, של הוגנות, ערכים ונורמות של הרמטכ"ל ואלה שסביבו".
בדבריו מתייחס בריק לדיון הקבינט המורחב ובו השר בצלאל סמוטריץ' שאל כיצד יתכן שהרמטכ"ל ואלופיו שהובילו לאסון הם אלה שבוחרים את מחליפיהם. "אחרי שהוא אמר זאת, גלנט קפץ ואמר לו 'אתה פוגע בלגיטימיות של צה"ל. תראה איך צה"ל עושה עבודה מצוינת ויצא מהמצב הקשה שהוא היה בו. הצבא מצוין ואתה משחיר את הצבא ופוגע בו'. בני גנץ קפץ גם הוא ואמר פחות או יותר את אותם דברים, מי אתה, כמה זמן שירת, הצבא מצוין. קפץ גם דיכטר, ראש השב"כ לשעבר, ואומר את אותם הדברים, וראש הממשלה מסכם ואומר שהוא סומך על המינויים של הרצי. כך אתה רואה את החבורה שכולה שייכת לאשמה הנוראה, שכל מה שהם עושים זה ניסיון לחלץ את עצמם, ולכן הם מוכנים להתקיף כל ערך וכל נורמה שעליהם גדלנו דורות של בנים, מפקדים וחיילים כדי להציל את עצמם. הם שונאים אחד את השני שנאה אדירה בתוך החבורה הזו, אבל ההישרדות שלהם חשובה יותר".
בריק משוכנע שהרמטכ"ל היה "צריך לשים את המפתחות מזמן" גם בשלב זה של לחימה. "יש כאן לחימה כרונית שבה כל עוד לא תסתיים מול עזה היא לא תסתיים מול חיזבאללה שיכול להעצים ולעשות לנו הרבה יותר חמור, כי יש לנו מאות אלפי עקורים מביתם ללא פרנסה שהופכים לעניים מרודים בארצם, הכלכלה מתרסקת, העולם נגדנו, אנחנו מאבדים את הביטחון של המדינה".
בריק מחריף את דבריו כלפי הרמטכ"ל אותו הוא מגדיר כ"המנהיג של הברוך". בדבריו הוא מציין כי ארבע שעות לפני הטבח הוא קיבל את כל האינפורמציה על הסימים שהתווספה למידע שנאסף בכל השנה האחרונה כולל דיווחי התצפיתניות, "הכול לנגד עיניו, הוא מקבל אינפורמציה על שני תרחישים שקורים במקביל, שהם מתקרבים דרך המנהרות לחומה, והוא בניגוד לכל אדם רציונאלי מקבל החלטה שכנראה זה עוד תרגיל, אבל מחליט לקיים דיון בשמונה בבוקר, וכל העניין קורה. זה לא ייסלח לעולמים. חליוו'ה היה באילת, לא היה בדיון, גם מפקד חיל האוויר לא נמצא בדיון. החמור ביותר הוא שבשש וחצי לא הקימו את הכוחות לכוננות עם שחר, פקודה שלא קשורה כלל להתראות. גם את זה לא עשו. הרגו את החבר'ה של גולני במיטות".
"אתה, הרצי הלוי, יש לך בראש שפרומיל אחד יכול לקרות ואתה החלטת שזה לא יקרה ובכל זאת פרצה מלחמה, איך אתה מסביר ששמונה שעות חיל האוויר לא מגיע? איך אתה מסביר שצבא היבשה לא מגיע? כי אתה הרצי יודע שיש בעיה ולא מנהל את הצבא. איפה היית שמונה שעות, אדוני הנכבד? איך לא נתת פקודות? איפה המפקדים שלך? אדם במקומו היה שם את המפתחות. אז הוא לוקח אחריות, אבל זו אחריות פיקטיבית. הרבה יותר מכובד לא לקחת אחריות מאשר לקחת אחריות ולא לבצע אותה. אז נגיד שחודשיים אתה נלחם ולא היה מי שיחליף אותך, אבל היום? אתה צריך להתחלף ובתוך חודשיים יהיה מפקד חדש שיקים את הדור הבא וימנה אנשים שיטפלו בצבא".
בריק נשאל אודות עופר וינטר וכשירותו להיות ממובילי הדור הבא של צה"ל, ואומר כי אכן יש בצבא כמה קצינים מצטיינים שוינטר הוא אחד מהם. "ליוויתי את עופר וינטר שנים. בכל תפקיד שהוא עשה הוא עשה בהצטיינות. בתפקיד האחרון הוא היה מפקד הגזרה הצפונית של אוגדת עזה כמה שנים לפני המלחמה. עשיתי סיור אז בכל הקווים כדי ללמוד מהשטח. הגעתי אליו ליום שלם, שמעתי איך הוא מפעיל את האנשים. אחרי זה אמרתי לו שיישאר במשרד ואני ארד לאנשים בלעדיו כדי לשמוע איך הם מרגישים עם המח"ט שלהם. עוד לא שמעתי מילים כאלה של מפקדים, מג"דים, סמח"ט, מ"פים, חיילים וכולם אומרים שזה המפקד הקרבי הכי טוב שיש. כל יום הוא נמצא איתנו, מדבר איתנו, מקשיב לבעיות שאנחנו מעלים ומטפל בהן. הוא לא יודע את הכול. וינטר הזה, כל רשרוש, כל רחש שהיה חשוב שיש סיכון בפרומיל שמשהו יקרה, הוא היה מעמיד אנשים בעמדות במוכנות. אם הוא היה אלוף פיקוד דרום לא הייתה מלחמה. אם הוא היה שומע על מה שהתצפיתניות אומרות ושומע את כל התרחישים של אותו יום וההתקרבות של החמאס לגדר, כל הצבא היה עומד על הרגליים. הם לא היו חודרים".
אז למה וינטר אינו מקודם? לבריק תשובה ברורה: "הבעיה שלהם איתו היא שהוא "קוץ". הוא אומר את האמת. הם לא אוהבים לשמוע את האמת. הם קליקה שהולכת ביחד, אחד מחזיק את היד של השני והוא מחוץ לקליקה, אומר את האמת, בכל תפקיד זוטר הוא היה מצטיין, אז למה מפקד בכיר אומר עליו שהוא קיבל ציון נמוך? ממי הוא קיבל את הציון הזה? מהחבר'ה שלא רוצים שיהיו להם בעיות, כי הם רוצים לחיות בשקט. בעיניהם החמאס מורתע ואל תבלבל לנו את המוח, והוא הציג בעיות".
"היום יש מפקדי אוגדות שהיו תחתיו והם אומרים לי שזה המפקד הקרבי הטוב ביותר שהיה להם והלוואי שהוא יחזור, כי אחריו הולכים בעיניים עצומות באש ובמים. זהו וינטר", אומר בריק המזכיר את הביקורת של מבקר המדינה בעבר, מיכה לינדנשטראוס המנוח, על אופן מינוי רמטכ"לים ואלופים בצה"ל. המבקר קבע אז שהמינויים מתבצעים בחשיכה, מתחת לרדאר בתרבות של חבר מביא חבר, תרבות של קליקות ללא קריטריונים. "מאז מלחמת יום כיפורים ועד היום היו 14 רמטכ"לים. 11 מהם היו עם כומתה אדומה, סיירת מטכ"ל או צנחנים. איך זה קרה שדווקא הם שנבחרו? כי הם מביאים אחד את השני, תופרים כיוון ומביאים את הממשיכים שלהם. הדוגמא הקלאסית הייתה עם בני גנץ והרצי הלוי. אמרו אז שנכון לחכות כי אנחנו אחרי בחירות. נחכה שתתחלף הממשלה. כוכבי הסכים להיות עוד חצי שנה, אבל בני גנץ נכנס בכול הכוח ובניגוד למה שקרה במשטרה כופף את המערכת והביא את החבר שלו, הרצי הלוי. זו הסיבה שהוא מגן עליו. זה האיש שלו".
בהקשר זה נשאל בריק כיצד הוא מסביר את היעדרם של חובשי כיפות במטכ"ל, והוא משיב ש"במבחן התוצאה הטענה צודקת. כשרואים את כמות הדתיים שמסתובבת היום בפרונט הם מעטים מדי לעומת היכולות שלהם, ועופר וינטר הוא אחד מהם. ברגע שאתה מצטיין, אומר את שעל ליבך והולך עם האמת שלך, זה מפריע להם. זה לא במילייה שלהם, והבחירות הן לא לפי מי הכי טוב, אלא לפי מי הכי מקושר. לינדנשטראוס כתב שצריך להקים ועדה שתחליט על קריטריונים לבחירת רמטכ"לים ולא כל רמטכ"ל ושר ביטחון יביאו את החברים שלהם. אם הייתה ועדה כזו היו הרבה יותר דתיים".
עוד נשאל בריק על דברי תא"ל גולדפוס אל המנהיגות בישראל. הוא מתייחס לדברים ואומר כי מדובר ב"אחד הקצינים המצטיינים שיש לנו בצבא. הוא משדר על אותו קו כמו וינטר. הוא אמר במשך שנים את האמת לאנשים בפנים ולא חשש. יש בודדים כאלה. הוא הלך עם האמת שלו ואני מאחל לו להיות הרמטכ"ל של צה"ל. זה אדם שיכול לשנות את פני הצבא".
"כשהוא אמר את מה שהוא אמר אין לי ספק שהוא התכוון לא רק לדרג המדיני, אלא גם לדרג הצבאי הבכיר, לרמטכ"ל, לאלופים שעשו את הפגיעה הקשה כל כך וממנים היום את החברים שלהם. לדעתי הוא לא היה צריך ללכת לתקשורת. זו הייתה טעות שהוא הודה בה, אבל הוא דיבר מדם ליבו. הוא לא רצה לפגוע בממסד ולומר שהצבא משתלט, אלא תהיו ראויים לנו בהיבט שאנחנו נלחמים ונהרגים ואתם פועלים מתוך אינטרסים שלא מכוונים למקומות שצריך. בפניה שלו לתקשורת הוא הלך צעד אחד קדימה. צריך להיזהר".