ד"ר שוקי פרידמן, סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי, מרצה למשפטים במרכז האקדמי פרס, מודאג מאוד מהסנקציות שהטילה ארה"ב על מתיישבים ביהודה ושומרון ובעיקר מחוסר ההבנה למשמעות העמוקה של המהלך.

"זו קטסטרופה עם פוטנציאל לנזק חסר תקדים להתיישבות ביהודה ושומרון. אם הסנקציות האלה יימשכו ויתעצמו, וכרגע אנחנו רואים גל של סנקציות שהולך ומתגבר, ההתיישבות ביהודה ושומרון תעמוד בפני אתגר שכמוהו לא עמדה מאז הקמתה. זה יכול לפגוע קשות ביכולת של ישראל לפתח ואפילו לקיים את ההתיישבות", מזהיר פרידמן בראיון באולפן ערוץ 7.

הוא מציין שהשיח על מתיישבים בודדים שספגו סנקציות - לא משקף את משמעותן האמיתית. "זו טעות אופטית. אנחנו מסתכלים לעצמנו ואומרים שמדובר בשני חבר'ה שיחטפו סנקציות ויעקלו להם את חשבון הבנק - וזה הכל. זה לא כך. הצו שהנשיא האמריקאי חתם עליו אומר, שלמעשה, הסנקציות כרגע מוטלות על אותם שלושה או ארבעה מתיישבים ושתי גבעות בשומרון, אבל זה מאפשר לו להטיל סנקציות נגד כל מי 'שפוגע באינטרס האמריקאי בקידום חזון שתי המדינות'".

"כלומר, למעשה, כל מי שגר ביהודה ושומרון, כל מי שבונה באזור וכל מי שלא אוכף את החוק יכול להיות נשוא הסנקציות. אם מחר בבוקר הנשיא יחליט שחיילים ושוטרים לא אכפו את החוק ביהודה ושומרון הוא יכול להטיל עליה סנקציות. הוא גם יכול להחליט שגבעה שבונה ברשות ובסמכות של הממשלה בישראל פוגעת באינטרס האמריקאי ולהטיל עליה סנקציות", מוסיף פרידמן.

לדבריו, יש גם משמעות רחבה הרבה יותר, למהלך של הטלת עיצומים. "ברגע שמטילים סנקציות, כל המערכת הפיננסית הבינלאומית מתחילה לראות בכל פעילות כלכלית שמתקיימת ביהודה ושומרון, כפעילות עם פוטנציאל להפר סנקציות, וכולם לוקחים צעד אחורה כדי לא להסתבך".

"המערכת הפיננסית הבינלאומית קשורה בטבורה למערכת אמריקאית", מסביר פרידמן. "כל בנק בעולם, כל מוסד פיננסי בעולם כולל בישראל, חייב קשר עם האמריקאים אחרת הוא לא יכול לעבוד בדולרים. לכן, ברגע שהאמריקאים אמרו לעולם במפורש, 'תיזהרו מיהודה ושומרון', כל המוסדות הפיננסיים בעולם לוקחים צד אחורה ואומרים לעצמם 'אם זה קשור בישראל אני צריך להיזהר, אם זה קשור ביהודה ושמרון, נצור את ההעברה ונראה מי זה'. מדובר בפגיעה משמעותית ביכולת לקיים את היום יום".

בשל כך, הוא מבין את הצעד בו נקט בנק לאומי בהקפאת חשבונות בעקבות הסנקציות. "אם בנק לאומי לא היה מקפיא את אותם חשבונות של מי שהוטלו עליהם סנקציות, למרות הביקורת הציבורית שספג, האמריקאים היו מטילים עליו קנסות עצומים - ובמקרה הגרוע מנתקים אותו מהמערכת האמריקאית".

"צריך להבין שהחברות בעולם, הבנקים בעולם, כל הגופים האלה מסתכלים ואומרים לעצמם, למה לנו להסתבך? זה האיום הגדול ביותר מאז ומעולם על מפעל ההתיישבות - כי הוא יכול לפגוע ביכולת היום היום לעבוד", הוא מוסיף.

לשאלה האם עיתוי הטלת הסנקציות היה מקרי הוא עונה "הסנקציות האלה מתרחשות מכמה כיוונים וקרו עכשיו בגלל צירוף של נסיבות שהוא לרעתנו. זה מתחיל בפוליטיקה הפנים האמריקנים. ביידן תמך בישראל בצורה מסיבית וממשיך לתמוך בישראל צריך להכיר לו תודה על כך. הוא גם ספג על זה ביקורת מבית. פוליטית, הוא זקוק לקיצונים ולשמאל הפרוגרסיבי אצלו במפלגה והוא קורץ להם באופן הזה. הסנקציות הן מחיר פוליטי".

"לצד זאת, היה קמפיין שקרי לגבי 'אלימות המתנחלים'. היו מקרים בודדים כאלה אבל הקמפיין היה מוגזם ושקרי ונעשה מצד אויבי ישראל מבית ומחוץ. הסנקציות האמריקניות הן ההצלחה הכי גדולה של ה-BDS אי פעם. בעיה נוספת היא שבעיני הממשל הנוכחי ממשלת ישראל היא קיצונית ומי שאחראי מטעמה על האכיפה ביהודה ושומרון אלו שני האנשים הכי קיצוניים בממשלה בעיניים אמריקאיות".

פרידמן מתאר גם את השוני במבט הבינלאומי על האזור. "להתיישבות ביהודה ושומרון אף פעם לא היתה לגיטמציה בינלאומית רחבה. רוב מוחלט של מדינות העולם רואה בהתיישבות הזו כבלתי חוקית - וכך קבעו גם האו"ם ומועצת הביטחון. במרוצת השנים הצלחנו, בעצימת עין של האמריקאים ובשכל ובעדינות, לפתח אותה ולקדם אותה. ברגע שהמדיניות הפכה להיות פומבית ורעשנית, זה גדש את הסאה בעיני האמריקאים".

"בהטלת הסנקציות האמריקאים אומרים לנו 'תעצרו, תשנו את הטון, את המדיניות'. הם גם אומרים 'תשנו פרסונלית את האנשים' שזו התערבות בענייני פנים של ישראל. בסופו של דבר אנחנו אמנם מעצמה אזורית עם יכולות, צבא חזק וכלכלה חזקה, אך זקוקים לאמריקאים כמטריה מדינית ולשם אספקה צבאית".

"האיום הוא מאוד משמעותי - האמריקאים נותנים כאן קריאת כיוון ואומרים - היו כאן סנקציות על פעילות ביו"ש ויכולות להיות סנקציות קשות יותר אם לא תיישרו קו עם המדיניות שלנו לאכיפה ביהודה ושומרון. לכן צריך לפעול בשכל, גם כדי להגן על ההתיישבות וגם כדי ולשמור על הלגיטימציה שלה עד כמה שניתן כדי לשמור יחסים טובים עם בת בריתנו שבלעדיה יהיה לנו מאוד קשה להתקיים כאן", הוא מסכם.