'בימים ההם - סיפורה של אסתר' הוא שם ספרו החדש של הרצל לקס, הרפתקן וחובב תנ"ך ובעברו עיתונאי ואיש עסקים שעוסק בחקר מגילת אסתר וההיסטוריה של ממלכת פרס. באולפן ערוץ 7 הוא מספר על כמה מהגילויים הנחשפים בלימוד המחודש שלו בנבכי המגילה.
הספר הוא רומן תנ"כי, מגדיר אותו הרצל ומציין עד כמה שמח לשמוע מקוראים רבים שעלילת הרומן שלו ממשיכה לרתק על אף שסופו של הסיפור ידוע. הוא עצמו עוסק מזה כעשרים שנה בלימוד חוזר ונשנה במגילה, ובכל פעם הוא מגלה אותה מחדש. "זה הקסם של מגילת אסתר והוא קשור אצלי לקסם של חג פורים, והקסם הוא שבכל שנה גיליתי לפחות חידוש אחד ענק. זה מעיין נובע של סודות, רמזים וחשיפות ללא סוף".
בכתיבתו של הספר כמו גם בחקר המגילה מקפיד לקס לשמר על נאמנות למסורת חז"ל, גם כאשר עמדתם מנוגדת להיסטוריונים וחוקרים כאלה ואחרים. "באתי לספר את סיפורה של אסתר כפי שחז"ל רצו שנבין אותו, ואם הייתי יוצא מהמסגרת של חז"ל הייתי חוטא למטרה ששמתי לעצמי", הוא אומר.
אחת המחלוקות המוכרות היא שאלת עיתוי אירועי המגילה, האם לפני או אחרי בניית בית המקדש השני. את המחלוקת הזו הוא רואה כחשובה ביותר על מנת להבין את האירועים בהקשרם. בעוד המחקר טוען שהאירועים התרחשו הרבה אחרי הקמת בית המקדש השני, מסורת חז"ל קובעת שהאירועים התרחשו לפני בניין הבית, "ויותר מזה, מי שעומדת מאחורי בניין בית שני היא אסתר. בית המקדש השני נבנה בשנה שבה פורים נקבע כחג לדורות. יש קשר הדוק בין סיפור פורים לסיפור שיבת ציון", קובע לקס.
סיפורה של המגילה כרוך בסיפוריהם של הנביאים וקורותיהם, והדברים באים לידי ביטוי בספרו של לקס. נבואת ירמיה, היציאה לגלות, סיפורו של דניאל ועוד הם למעשה סיפורה של שיבת ציון שכמעט קרסה לחלוטין כאשר אחשורוש, ביוזמת המן ובניו, עצר את בניין המקדש, עצירה שהביאה לירידה חזרה לגלות של חלק מהשבים ולמגמות התבוללות של אלו שנותרו בארץ. "מי שבלם את זה זוהי אסתר בהצלה הפיזית שלה עם ביטול גזירת המן ובהצלה הרוחנית של בבניין בית המקדש שהפסיקה את ההתבוללות והחזירה את ארץ ישראל למרכז החיים היהודים. בזכותה אנחנו יושבים כאן היום".
על עילת חגיגות הפורים מציין ומזכיר לקס את אותם הטוענים כי הם מתקשים לחגוג את היום בשל הרג שונאי היהודים ורודפיהם. "חברים, מה שקרה בפורים, וזה אחד הדברים שאני מחדש בספר הזה, הוא שצריך לשאול איך קורה שהשונא הכי גדול של ישראל ביום י"ג באדר בשנת הגזירה יודע שהמלך התהפך, שהמלכה יהודייה, שמרדכי משנה למלך ושמעו יוצא בכל המדינות ושאנשים מתגיירים מפחד היהודים, אז מיהו אותו אדם שיוצא ביום כזה נגד היהודים בראש חוצות? התשובה היא שאף אחד לא יצא. הם התחבאו. אמרו לעצמם אותם אנטישמים שרצו להרוג אותנו: יום אחד נתחבא כי יש שלטון ליהודים, ביום הזה נהיה "בלתי מעורבים". אבל מרדכי ואסתר לא ויתרו, הוציאו אותם מהתת קרקע ומהמנהרות, תפסו את אותם שבעים וחמישה אלף השונאים הראשיים וחיסלו אותם בראש חוצות. זה היה בלי התגרות ועם ידיים למעלה. מרדכי ואסתר אמרו שברור לנו שהיום אתה מתחבא ומחר תבוא להרוג אותי. יש לנו רישיון לעמוד על נפשנו והמשמעות היא לחסל אותך גם כשהחרב לא שלופה וגם כשאתה מתחבא. זו גדולת חג הפורים שעליו אמרו חז"ל שלעתיד לבוא כל החגים מתבטלים והוא לא מתבטל".
בין הסודות הנוספים שחושף לקס בספרו ניתן למצוא את הקשר של דניאל למגילה: לקס מרחיב ומפתח פרט לא מוכר לפיו דניאל הוא התך, הסריס של אסתר שנרצח על ידי המן. גם קביעת שושן פורים כיום מיוחד שאת קורותיו הוא מביא בספר כמינוף שביצעה אסתר להקמת בית המקדש הוא חידוש שלו בספר. בין פרקי הספר תמצאו גם את תולדותיו האישיים של המן ככוהן דת מרכזי בממלכה ועוד ועוד.
כותרתו של הפרק האחרון בספר הוא 'מקדש', ובו אסתר עומדת מול כל גדולי אותו הדור ומשכנעת אותם להוסיף את חג הפורים כחג חדש עם מצוות מיוחדות, על אף האיסור של 'בל תוסיף', מה שחייב אומץ מיוחד מצידה של אסתר הספר מסתיים בנבואת חגי שהביאה לבניין בית המקדש השני ממש לאחר אותה פעולה של אסתר המלכה.
בהמשך השיחה איתו מספר הרצל לקס על מה שהוביל אותו ברמה האישית לחקר ולימוד מעמיק ומיוחד כל כך של המגילה. הוא מספר על התפנית האישית והמקצועית שהוא עבר במקביל לשינוי שעשתה גם רעייתו. הוא התכנס אז אל הבית פנימה לאחר שנים בעולם העסקים, ולאחר תקופה שבה ישב בבית עם הילדים חש שהגיעה העת להגשים את חלומו ולכתוב ספר. וכך מצא את עצמו מול המחשב וכותב מבלי שיש לו צל צילו של מושג שהדרך מובילה לספר על מגילת אסתר.
בתחילה לא יצאו ממנו המילים ולא עלו הרעיונות. לקס מספר שנשא עיניו לשמים וביקש עזרה, "ופתאום כאילו נפתחה אלומת אור מלמעלה והספר התחיל לנבוע ממני בשבועות ספורים של שעות אל תוך הלילה. כנראה שזה ישב אצלי עמוק בלב ובנשמה", הוא אומר ומספר על החיבור האישי והנפשי למגילה ולחג הפורים.
ובאשר לשאלה המעסיקה רבים בימים אלה אודות החיבור בין התקופה הקשה העוברת על העם בישראל לבין חגיגות הפורים, הוא מציין פרק קשה לקריאה מתוך הספר ובו מתוארים מעשי עמלק בישראל ברפידים. את הפרק הזה, הוא מספר, היו מי שהמליצו לו שלא לפרסם, אך לאחר השבעה באוקטובר טענו שהפרק חייב להיכלל בספר על אף הקושי שבו. מהמלחמה ההיא נובעת המצווה לזכור את אשר עשה עמלק. "הסיפור של פורים, סיפור שנאת ישראל ושפיכת דם היהודים לאורך כל הדורות מתחיל בעמלק הזה ופורים הוא סמל הניצחון. אם נתחבר לפורים ולניצחון על עמלק נתחבר טוב יותר גם לניצחון על העמלק העזתי, העמלק האיראני והעמלק הלבנוני. הם מחוברים לשורש הרוע הזה ואנחנו מחוברים לשורש הטהור שלנו, ודווקא בחג הזה שמברר את הדברים, השמחה תחבר אותנו לניצחון".
לרכישת הספר יש לחפש בגוגל "בימים ההם - סיפורה של אסתר"