לפני 13 שנה הלחין אברהם גבריאלי את השיר 'רווח והצלה'. לאור המלחמה הוא החליט להוציא את השיר בגרסה מחודשת.
"לפני כחודש אשתי היקרה אמרה לי שהיא חושבת שהשנה, לאור המצב הנשגב והמאתגר של עם ישראל, זו העת להוציא את השיר מחדש ולהשיבו למקור., שהרי מהמגילה למדנו שהאומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם. הבנתי שאני לא יכול יותר להחריש, ולמרות שאני באמת לא זמר ולא מוסיקאי מקצועי, אני מבין שאני הצינור של השיר הזה והוא צריך לצאת בקולי לעולם", מספר גבריאלי בשיחה עם ערוץ 7.
הוא מוסיף "חשבתי להחריש בתירוצי אין לי זמן ואין לי כוח ואין לי כסף. נזכרתי במורי ורבי הרב יהושע ויצמן שליט"א ששיתף אותי בענוותנותו וקדושתו, שהוא מתחילת המלחמה בצו 8 בלימוד והפצת התורה הפנימית והזוהר הקדוש. התנערתי לרגע, הבנתי שזה יהיה עכשיו הצו 8 הקטן שלי, לעשות את המאמץ הזה ולהוציא את השיר שנוגע בכל כך הרבה אנשים – לעולם, שילך ויגע בעוד ועוד נשמות".
שירו של גבריאלי תפס תאוצה לאורך השנים. "יש ברחבי האינטרנט כ-15 ביצועים לשיר הזה, בזכות כל מי שהקליט השיר הלך ותפס בהמון מקומות, כולל חופות, אזכרות, הרקדות, סעודה שלישית ועוד. ותמיד היה חסר לי ואולי יותר מכך לסובבים אותי – שהשיר עוד לא הוקלט על ידי המקור. היה גם עניין מיוחד שכל המקומות האחרים שהקליטו את השיר החליטו להוסיף לו את המילים 'ממקום אחר', כי הייתה טעות שהשתרשה, אבל בלחן המקורי לא שרנו את המילים האלה וזה לא סתם".
איך השיר הזה נולד מלכתחילה? גבריאלי מספר סיפור ילדות עם אביו הרב דוד גבריאלי, ראש ישיבת נווה דקלים, כיום באשדוד. "הסיפור שלי מתחיל בילדות מתוקה בגוש קטיף. אני זוכר שנסעתי שנה אחת עם אבא, אחרי קריאת המגילה המיוחדת שלו בישיבת נווה דקלים – לקרוא את המגילה ליישוב מורג הסמוך לרפיח. אני זוכר את אבא מגיע למילים לפסוק: 'ויאמר מרדכי להשיב אל אסתר, אל תדמי בנפשך להימלט בית המלך מכל היהודים'.. ואז היה שקט של כמה שניות.. אבא נחנק, ממש כמו בתפילת 'ונתנה תוקף' ביום הכיפורים. וממשיך בקול סדוק 'כי, אם החרש תחרישי בעת הזאת... רוח והצלה יעמוד ליהודים..", מספר גבריאלי את הפתיח.
הולדת השיר עצמו, שייכת לחודש אדר תשע"א. "בכיתה י"ב, בזמן ההכנות להכתרה, אני יושב עם יהונתן ברקוביץ' חברי היקר בחדר המוסיקה ואומר לו: אחי, אין שיר שקט לפורים, בוא נלחין.. ופתאום נזרק בי כמו ברק של צמרמורת המילים המהדהדות בליבי מאז ילדותי מבית אבא 'אם החרש תחרישי'. באופן פלאי בתוך כמה דקות נולד השיר המיוחד הזה".
"למחרת הציעו לנו להעלות אותו לערב כישרונות צעירים בישיבה, זרמנו וזכינו במקום גבוה. ואז הגיעה שבת שביציאתה התבשרנו על הפיגוע הנורא שהיה ביישוב איתמר בו נרצחו בני משפחת פוגל. ביום רביעי באותו שבוע הייתה צריכה להתקיים ההכתרה וראש הישיבה חשב לבטל אותה בגלל האווירה הקשה שהייתה תוך כדי השבעה", הוא מוסיף ומספר. "ראש הישיבה החליט שהחיים צריכים להימשך אבל אנחנו נפתח את הערב עם השיר הטרי והמתאים כל כך. יחיעם ואך, חברנו למחזור, בן הדוד של רותי פוגל הי"ד ניגן איתנו, לא לפני שהוא נשא דברים מעומק הלב על הכוח של עם ישראל".
"'השיר צבר תאוצה עוד לפני שהוא יצא', כך דייק לי חבר השבוע, ואכן בלי להקליט באולפן ובלי לנסות לפרסם, הוא פשוט התגלגל לעוד ישיבות, אולפנות, מכינות, מדרשות ומשפחות. כל שנה מחדש בימי הפורים קיבלנו המון תגובות, סרטונים, הודעות מכל מיני מקומות, שהשיר נגע באנשים והיה מרכזי באווירת הפורים", מספר גבריאלי.
גם שנים לאחר מכן המשוב החיובי נמשך. "יום אחד התקשר אלי הרב איתן שנרב שאיבד מול עיניו את בתו היקרה רינה הי"ד בפיגוע קשה במעין בבנימין. הרב איתן שואל אותי אם אני הלחנתי את השיר 'רווח והצלה' ואמרתי שאכן זכיתי. הוא סיפר לי כמה שהשיר הזה הולך איתו מאז הפיגוע הקשה וכמה שהמילים האלה מחזקות אותו ואת משפחתו. בזכותו התחלתי כמה חודשים אחר כך להופיע ברחבי הארץ ולספר את הסיפור של השיר בהתוועדויות ומופעים. אסתי יניב, אמא של הלל ויגל הי"ד שזכיתי להיות שכן של ההורים שלהם בגוש קטיף, כתבה פוסט על ההוצאה של השיר המתחדש ועל כמה ששרו את השיר בישיבה בקרית שמונה לאורך כל התקופה מאז הפיגוע הנורא. המנגינה אפילו נכנסה לתפילות של הימים הנוראים".