שומרי הסף

מאי שומרי הסף?

א. בגתן ותרש היו שומרי הסף. כלומר ממונים על בטחון הארמון והמלך. אלא שהחלפת המלכה לא מצאה חן בעיניהם. עד לסילוקה היתה המלכה ושתי בתו של בלשאצר ונכדתו של נבוכדנצר (מגילה, י,ב).

הפרסים כבשו את בבל החזקה, אבל הם עצמם חששו לקחת את רסן השלטון, ומוקדי הכח הישנים היו עדיין חזקים. לכן הפכה ושתי לאישה החזקה בממלכה. היא נהגה מדי פעם להזכיר לאחשורוש כי היא באה משושלת מלכותית, ודם כחול זורם בעורקיה, וכינתה אותו "שומר הסוסים של אבא שלי" (מגילה יב,ב).

ושתי סרבה לבוא לבקשת בעלה שביקש להראות העמים והשרים את יפיה, כיון שהיתה זו בשבילה פחיתות כבוד. היא הרי מלכה והוא רק "שומר הסוסים". האירוע היה ביזיון בינלאומי לאחשורוש שהתבייש בפני כל שרי 127 המדינות שהיו במשתה הגדול שעשה לרגל שלש שנות מלכותו. המלך לא יכל היה לשאת את החרפה, אך כיון שהיה זה עלבון אישי לא יכל היה להעניש אותה בצורה קטנונית. לכן הביא את הנושא להתייעצות בפני המשפטנים הבכירים – כל יודעי דת ודין – שהיו מקורביו, כדי לסמן את העיגול סביב החץ שכבר נורה. הם יעצו לו להפוך את האירוע לבעיה בינלאומית של הרס התא המשפחתי, שלא לומר השפלת הגברים בכל רחבי הממלכה "להבזות בעליהן בעיניהן". זו בודאי כבר עילה להוצאה להורג. "על הדרך" – היתה זו הנקמה של עם ישראל בנבוכדנצר ומשפחתו על חורבן המקדש, שבאותם הימים החלו שבי ציון בבניינו, ברישיון מלכי פרס (מגילה, דף י,ב).

ב. המלך האלמן חיפש אישה חדשה, אבל לאחר שנכווה קשות היה זהיר במיוחד. החיפושים ארכו כארבע שנים, עד שנמצאה מלכה שמוצאה לא ידוע בשם אסתר. המלך אהב אותה, מכיון שלא בקשה בשמים מיוחדים אלא את המפרט שהוא עצמו הכתיב, ובפרק ב' של הזוגיות שלו הוא חיפש בעיקר מי שתהיה צייתנית. הוא לא יכול היה לדמיין שלאחר כחמש שנים היא תנהל אותו ותגרום לו להוציא להורג את מקורבו הגדול ביותר. בנוסף, אהב את הרעיון שלאשתו אין סיבה להתגאות בייחוס משפחתה. בחירה מושלמת. השומרים שהשתייכו לאליטה הישנה סבלו, ובטאו זאת במשפט קצר ונוטף זלזול "משבאה זו לא ראינו שינה בעינינו" (מגילה יג,ב) - היו להם נדודי שינה מחמת הצער על החלפת האליטות. לכן החליטו שיש להרוג את המלך, ולהשיב את השלטון לראויים לו.

ג. עמוק ממה שקדם (ע"פ נוסח המורה נבוכים, א,נז).

א"ר לוי למה קצף בגתן ותרש? אלא כשנכנסה אסתר למלכות אמרה לאחשורוש למה אין אתה עושה כשם שהיו המלכים הראשונים עושים שהיו מושיבין אדם צדיק בשער המלך? נבוכדנאצר הושיב דניאל על הפתח ושאם יגיע לו דבר היה אומר לו.

אמר לה, מַכֶּרֱת את יהודי כשר?

א"ל יש כאן אדם כשר וצדיק ושמו מרדכי. בגתן ותרש היו עומדים בשער. כיון שהעבירם המלך והעמיד מרדכי תחתיהם קצפו ואמרו הואיל והעבירנו המלך נלך ונהרגהו בצנעא ויהיו הכל אומרים בגתן ותרש כששמרו את המלך היו משמרים יפה ועכשיו שהעמיד שם יהודי נהרג (ילקוט שמעוני).

נחשף האלמנט האנטישמי.

ד. מִשְׁתַּלֵּחַ ממה שקדם

בַּיָּמִים הָהֵם וּמָרְדֳּכַי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ וגו' (אסתר ב, כא), מַה קִּצָּפוֹן הָיָה שָׁם, מַעֲבִיר שְׁנַיִם וּמֵשִׁיב אֶחָד, מַעֲבִיר שְׁנֵי קְלַסָרִיקִין שֶׁהֵן שׁוֹמְרֵי הַסַּף וּמוֹשִׁיב הַבַּרְבָּרִי הַזֶּה (אסתר רבה ו,יג)

הברברי. הלועז איש ריק ושפל, ובתרגום גרס בכין ואולי צ"ל ברברין (מתנת כהונה).

ועל כן אמרו כאן שקצפו איך העביר שנים מפני אחד? מעביר קלסיריקין פירושו בלשון רומי נכבדי ארץ. והושיב הברברי הזה כלומר הדיוט. ובתרגום אסתר כתוב לסלקא תרין קלוסנתרין. פירושו "קלו" בלשון יון טובים. "סנתרין" פירושו בלשון רומי אנשי עצה נכבדים (עץ יוסף).

לפי הגירסה "בכיין" – טענו בגתן ותרש שהיהודים האלה דוסים ובכיינים, לא יוצלחים, יודעים רק ליילל ולהתפלל. אין להם כישרון מנהיגותי. איך פתאום קבלו כזה תפקיד?

לפי הגירסה "ברברין", שהחליפו "קלסיקאים". הכל ברור. לא צריך לפרש.

דבר אחר -

קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ, מַה קִּצָּפוֹן הָיָה שָׁם? מַעֲבִיר שְׁנַיִם וּמֵשִׁיב אֶחָד, מַעֲבִיר שְׁנֵי קְלַסָרִיקִין שֶׁהֵן שׁוֹמְרֵי הַסַּף וּמוֹשִׁיב הַבַּרְבָּרִי הַזֶּה? (מדרש רבה, ו,יג)

ברבריים הם עם נבל כמ"ש ביבמות (ס"ג) וכן הוו קורין אז העובדי כוכבים לישראל אשר כברבריים נחשבו בעיניהם. (רד"ל, שם). מה כבר יודע היהודי הזה? שאלו רטורית. הוא לומד על שור שנגח את הפרה ומשקיע את כל הגניוס שלו בהבלים. אנחנו לעומתו, רכשנו השכלה, יודעים שפות, אפילו טרסיית.

אבל מרדכי היה מיושבי הסנהדרין וידע גם טרסיית...

כך גילה לאסתר את התכנית להתנקשות. היא גילתה למלך, וכסא מלכותו ניצל.

וליהודים יהיו אורה ושמחה וששון ויקר.