רבים מלינים על הפוליטיקאים שלנו. "הציבור מצוין, אבל הפוליטיקאים שלנו מחרחרי ריב". צריך להודות, התרבות הפוליטית שלנו הידרדרה, הריסון העצמי נחלש.
פרופסור גבעתי ואהרון גרבר פרסמו מחקר המעיד כי אזהרת נשיא בית המשפט העליון לשעבר, משה לנדוי, התממשה. האמון ברשות השופטת בישראל ירד בדור האחרון, כפי שלא ירד בשום מדינה. יחד עם ירידת האמון בשופטים, ירד האמון בשרים ובמחוקקים. והמאבק בין הרשות השופטת למחוקקת והמבצעת לא חיזק אותנו לקראת המלחמה הנוראית.
בדמוקרטיה גדול הסיכוי שהציבור יקבל את מה שהוא בוחר. אנו בחרנו בפוליטיקאים שלנו. כמוהם כמונו התברכו ביתרונות, אך אינם נעדרי חסרונות. במלחמה הנוכחית הראה הציבור רוח גדולה. 'משיב הרוח' הציע בני לקרוא למלחמה, ואכן. גם הפוליטיקאים שלנו, חובבי החרמות בשנים האחרונות, התעשתו והקימו ממשלת חרום לאומית. הממשלה נהנתה מאמון של 76 ח"כים, והצליחה להוביל אותנו מאוחדים עד לאחרונה. בסקרים נהנו סיעות ממשלת החרום בתמיכה גדולה עוד יותר.
אלא שהחריקות הלכו וגברו. הסגנון הבוטה הולך ופושה, תוך שיסוי כלפי ציבורים מסוימים. הריסון המבורך הולך ונמוג, ממשלת החרום הולכת ומתפרקת. גדעון סער היה הראשון אשר פרש ובני גנץ נראה כצועד אחריו. אם לא הספיקו לנו חמש מערכות בחירות בחמש השנים האחרונות, אנו נראים כצועדים לקראת השישית. אנשים תמימים המבקשים הסכמה חברתית בתוך השקיעה, נתלים בקש הבחירות, בתקווה שייצור אחדות. נער הייתי וכמעט זקנתי.
בחירות מתחייבות בדמוקרטיה, בדמוקרטיות קורסות הן הולכות ונעשות תכופות יותר ויותר. אך תמיד, ללא יוצא מן הכלל, הן טומנות בחובן העמקת השסעים החברתיים. מערכת בחירות היא רע הכרחי בדמוקרטיה, אך בעיתוי הנוכחי תהיה הרסנית. בשמונת החודשים הקרובים ניקלע לתוך חידוד המחלוקות וליבוי היצרים. לא. לא אחרי החודשים האחרונים, לא אחרי שנות הבחירות האחרונות, לא בעיצומה של המלחמה.
כאשר ממשלה מתפרקת הפרלמנט יכול להכריע בין שתי חלופות – בחירות או ממשלה חלופית. אכן, ממשלת נתניהו הגיעה לסוף דרכה. אך בכנסת הנוכחית יכול ח"כ אחר, בוודאי מהליכוד, להקים קואליציה רחבה. יאיר לפיד הודיע כי איננו פוסל שותפות בקואליציה בראשות ח"כ אחר בליכוד. משמעות הודעתו כי יש למרכיב ממשלה מהליכוד פוטנציאל לבנות קואליציה עם סיעות המונות 106 ח"כים. מתוך מיצר המחלוקות הפנימיות, נוכל להתאושש בהנהגת ממשלה חדשה ורחבה. ממשלה אשר תוכל להתמודד בצורה המיטבית עם המשך המלחמה אשר אנו בתוכה.
יש לקוות, וניתן להאמין, כי ישראל תלך בדרכה של בריטניה. עם פתיחת המלחמה ברור היה כי ראש הממשלה צ'מברליין נכשל במדיניותו. לנוכח החמרת המצב וערעור האמון הציבורי והפרלמנטארי בו התפטר צ'מברליין מתפקידו לאחר כשמונה חודשים. זו הייתה תרומתו הפוליטית האחרונה והחשובה של צ'מברליין. הפרלמנט הבריטי הקים ממשלת אחדות עד תום המלחמה.
אין סיבה שהכנסת שלנו לא תלמד מהמודל הבריטי המוצלח. בנימין נתניהו, הצ'מברליין שלנו, נדרש להתפטר. חבריו בליכוד בלמו בשבועות האחרונים כמה ניסיונות ציניים ובוטים. כעת חובתם להבהיר לנתניהו. כי הגיעה שעתו לפרוש. הם חייבים לגלות מנהיגות אשר תמנע הידרדרות לבחירות, ולהקים ממשלת אחדות. בחירות כעת הרסניות לעם וללוחמים, אך גם למפלגתם מנהיגי הליכוד, אם החרש תחרישו בעת הזאת, רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר.