בדיון שהתקיים בכנסת על פועלים פלשתינאים בענף הבנייה העלה יו"ר מרכז הבנייה הישראלי, ערן רולס, סוגיה מושתקת של פגיעה שיטתית של פועלים פלשתינים באתרי בנייה כחלק מהמאבק הלאומני טרוריסטי נגד ישראל. בראיון לערוץ 7 מרחיב רולס על התופעה.
"הדיון עסק בהכנסת טכנולוגיות מתקדמות לאתרי בניה. הדיון התקיים ביוזמת ח"כ קלנר. הטכנולוגיות יתנו פתרון לצמצום הצורך בכוח אדם", אומר רולס וכשהוא נשאל מדוע בכלל יש צורך בקיומו של דיון שכזה על נושא שהוא לכאורה אינטרס של כולם, משיב רולס ואומר כי ענף הבנייה התמכר למעשה לפועלים פלשתינים וכעת קשה לו להשתחרר מאותה התמכרות.
"במשך מאה שנה התמכרנו לכוח אדם פלשתיני בענף הבניה, כמו התמכרות לסמים. חשוב להגיד שכמובן לא כולם פועלים מרגשות לאומניים, אבל מצד שני אנחנו יודעים שתופעה שמתומחרת בכל אתר בניה שבו עובדים פלשתינאים היא שצריך לקחת בחשבון שיהיו הוצאות כתוצאה מליקויים שהם תוצאה מחבלה מכוונת, אם זה סתימה של שפיכת זפת רותחת למרזבים, נזק שכאשר הוא מתגלה אחרי יומיים שלושה מדובר בנזק שמגיע לעשרות אלפי שקלים לכל מרזב, אם זה החדרת מים למערכות חשמל, סתימת מערכות הביוב, חבלה בצנרת שמתחת לריצוף, חבלה באיטומים, מדובר בנזקים של מיליארדים בשנה".
רולס מדגיש כי פועלים יודעים שהם אינם נתונים במעקב תמידי במהלך העבודה ושמנהל עבודה לא יוכל להתקין מצלמה בכל מקום והם מנצלים זאת על מנת לבצע את אותם מעשי חבלה ממניעים לאומניים. בדבריו הוא שב ומדגיש כי לא מדובר בכל פועל, אך מאחר ומדובר במאה אלף פעלים הרי ששני אחוז מהם משמעותם אלפיים פועלים שבאים לחבל ולבצע את אותם נזקים הנאמדים במיליארדי שקלים.
"ישראל צריכה לנצל את המשבר הזה. ראינו את אזהרות ראשי מערכת הביטחון שממשיכים את הקונספציה של 'ניתן להם כסף והם ישבו בשקט' והקונספציה הזו כבר לא עובדת יותר. כמו שהעסקנו אלפי פועלים מעזה שחלקם היו מהנאצים וחלקם סימנו להם לאן ללכת, כך גם ביהודה ושומרון, ששם התמיכה היא של שמונים אחוז בחמאס למרות שהם יודעים שאם חמאס יהיה שם הם ירדו לרמת החיים של עזה. יש כאן הזדמנות היסטורית להתנתק מהעובדים הפלשתינאים, אנחנו לא צריכים לקחת אחריות עליהם, להכניס פועלים זרים ולהכשיר עובדים ישראלים יהודים שישמחו להשתלב בהם. לא עבודות כמו ריצוף טיח ובנאות אבל במיזוג אוויר, חשמל, מכאניקה, מעליות וכו' כן. מרוויחים הרבה מאוד כסף בענף הבנייה ומרכז הבניה הישראלי מקדם מאוד הכשרת פועלים ישראלים לענף הבנייה שמרוויחים בו הרבה מאוד כסף".
בדבריו מציין רולס כי ישנם המפיצים סיפורי חשש מהתבוללות וכיוצא באלה כעילה להמשך העסקת הפלשתינים. הוא עצמו מגדיר זאת כצ'יזבטים בלבד ומוסיף כי מאכרים רבים מרוויחים מהעסקת הפועלים הפלשתינאים, העסקה המחייבת אישורים ורגולציה רבה. את התופעה הזו ניתן וצריך לעצור "ולהגיד להם שלום ולא להתראות".
"צריך לדעת שהתפוקה של פועל זר היא פי 2 מפועל פלשתינאי. מדובר ב-150 אלף פועלים זרים לא רק לבניה, אלא גם לחקלאות ומלונאות. בעניין ההלנה של הפועלים הזרים, לעומת החזרה של הפלשתינאים לבתים שלהם בכפר, האמירטים הראו לנו איך הם בונים כפרים ברמת עיר הבה"דים, שיכולים להכיל אלפי פועלים עם סופרמרקטים, קולנוע, חדרי כושר מרפאה וכו' כך שיקבלו את כל השירותים בסוף יום עבודה. אלה אנשים שבאים לעבוד".
ומה באשר לדיווחים לפיהם האמריקאים מונעים מישראל הבאת עובדים זרים על מנת שלא לסגור את האופציות בפני הכלכלה הפלשתינית? את הסוגיה הזו משאיר רולס לטיפולם של המדינאים. כעת, הוא אומר "זו הזדמנות היסטורית להיגמל מהסמים האלה", וכמו בגמילה מסמים יצטרכו להיות שלבי ביניים ובשלב ביניים שכזה נצטרך להעסיק פועלים פלשתינאים במגבלת גיל מסוימת.
עוד הוא מעריך כי לנוכח לקחי הטבח בשבעה באוקטובר ראשי ערים מבינים את רמת הסיכון שבקיומם של פרויקטים לבנייה ליד אתרי מגורים ומוסדות חינוך, וכעת הם יהיו אמיצים יותר לחולל את השינוי. דוגמא לכך הוא מוצא בכרמל שאמה הכהן, ראש עיריית רמת גן האוסר כניסת פועלים פלשתינים לעירו.
לבד מהכנסת פועלים זרים מזכיר רולס את שילובן של טכנולוגיות מתקדמות שבכוחן לצמצם את כוח האדם הנצרך בשורה ארוכה של מקצועות בענף הבנייה. את זאת יש לבצע בהטבות מס והקלות נוספות לקבלנים שיעשו שימוש בטכנולוגיות שכאלה. "כשמתמכרים לסם מסוים קשה להחליף אותו. הפועלים הפלשתינים הם הסם", שב רולס ואומר.