הפתעה לא נעימה, כך ניתן לתאר את מה שעבר על המערכת המדינית בישראל כשהבינה שהאמריקנים לא יטילו וטו על ההחלטה שעלתה במועצת הביטחון של האו"ם. ההחלטה קראה להפסקת אש מיידית בעזה בתקופת הרמדאן, ולשחרור מיידי וללא תנאי של כל החטופים שבידי חמאס בעזה.
שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן והמשלחת שלו פעלו, לצד אנשי משרד החוץ וגורמים נוספים, מול האמריקנים, אך הבינו, פחות מיממה לפני ההצבעה, שהאמריקנים הולכים למהלך כזה. ראש הממשלה נתניהו קיבל עדכון שעות לפני ההצבעה ושלח איום פומבי כלפי האמריקנים שגם בוצע הלכה למעשה, אבל האמריקנים לא התרשמו ונמנעו מלהטיל וטו על ההחלטה במועצת הביטחון.
יש לציין שהשגרירה האמריקנית לאו"ם כן הטילה וטו על הצעת רוסיה, שדרשה לקרוא להפסקת אש קבועה ברצועת עזה.
מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, שמוביל קו אנטי־ישראלי מובהק מתחילת המלחמה, בירך על ההצבעה וטען כי יש ליישם את ההחלטה באופן מיידי, אבל איש לא התעניין בדבריו - אלא בפרק החדש ביחסי ישראל וארצות הברית שמביא איתו עוד עימות עם ממשל ביידן.
לשכת ראש הממשלה הגיבה בתקיפות והדגישה כי "ארצות הברית נסוגה מעמדתה העקבית במועצת הביטחון, שבה קשרה רק לפני כמה ימים בין הפסקת אש לשחרור החטופים. בהחלטה הקודמת סין ורוסיה הטילו וטו בין השאר משום שהן תמכו בהפסקת אש בלי שחרור החטופים. בהחלטה הנוכחית רוסיה וסין תמכו, יחד עם אלג׳יריה ומדינות אחרות. ארצות הברית לא הטילה היום וטו על הנוסח החדש שקורא להפסקת אש ללא התניה בשחרור החטופים".
בסביבת נתניהו הדגישו כי "זוהי נסיגה ברורה מעמדתה העקבית של ארצות הברית במועצת הביטחון מאז תחילת המלחמה. נסיגה זו פוגעת גם במאמץ המלחמתי וגם במאמץ לשחרור החטופים, משום שהיא נותנת לחמאס תקווה שהלחץ הבין־לאומי יאפשר להם לקבל הפסקת אש ללא שחרור חטופינו".
בתוך כך הודיע ראש הממשלה כי המשלחת המדינית, בראשות השר רון דרמר וראש המטה לביטחון לאומי צחי הנגבי, שהייתה אמורה לצאת לוושינגטון לשיחות הנוגעות לפעולה הצבאית ברפיח - תישאר בארץ.
האמריקנים השיבו בתקיפות. ג'ון קירבי, דובר המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית, היתמם ואמר שאין מדובר בחידוש כלל, והאמריקנים לא תמכו בהצעה אלא פשוט נמנעו. "ההצבעה שלנו במועצת הביטחון אינה משקפת שינוי במדיניות שלנו. אנו עקביים בתמיכתנו בהפסקת אש ושחרור חטופים. הנוסח לא כולל גינוי חמאס, ולכן לא תמכנו, אבל ההחלטה משקפת את דעתנו שהפסקת אש ושחרור חטופים כרוכים יחד, ולכן נמנענו". קירבי שכח לציין כי ההחלטה לא קושרת כלל בין הפסקת אש לשחרור חטופים - ועל כך נסב, בין היתר, הזעם הישראלי.
האירוע הזה התרחש בסמיכות לאירוע אחר: סירוב של חמאס לעוד הצעה שהעבירה ישראל דרך מתווכים לעסקת חטופים. בישראל טענו שאותה החלטה במועצת הביטחון היא שנתנה דלק לחמאס לדחות את ההצעה, בתקווה לקבל הצעה טובה יותר בהתאם ללחץ על ישראל. בארצות הברית דחו את הטענות והתעקשו שאינן נכונות והגיוניות - משום שהתשובה ניתנה לפני קבלת ההחלטה.
דובר מחלקת המדינה, מת'יו מילר, אמר כי "ההצהרה של ראש הממשלה נתניהו כי יש קשר בין ההחלטה במועצת הביטחון לבין תשובת חמאס לא מדויקת כמעט מכל בחינה ופוגעת בחטופים ובבני משפחותיהם". גורם מדיני הגיב לדברים ואמר כי "חמאס בירך על ההחלטה במועצת הביטחון והמשא ומתן לשחרור החטופים נתקע - זה אומר הכול".
מילר גם ניסה להסביר את המהלך האמריקני. "הדרך הנכונה מבחינתנו להפסקת אש ושחרור בני ערובה היא למצות מגעים בין ישראל וחמאס דרך מתווכים ולא באמצעות לחצים של האו"ם. ההחלטה של מועצת הביטחון אינה מחייבת, והיא לא מטילה שום סנקציות או קובעת צעדים. עם זאת, יש לה משקל וצריך לחתור ליישם אותה".
"אז למה פשוט לא תמכתם בהצעה?", תהה אחד הכתבים בפני הדובר, והלה השיב: "החלטת מועצת הביטחון כפי שהייתה חסרה מאוד - בעיקר גינוי לחמאס - אבל תומכת בהפסקת אש ובשחרור חטופים, ולכן נמנענו בהצבעה".
ומה באשר להשלכה של המהלך על יחסי ישראל וארצות הברית? מילר ציין כי "החלטות לא יתקבלו על סמך ביטול משלחת - אלא על פי האינטרסים הביטחוניים הלאומיים הטובים ביותר של ארצות הברית. רצינו לקיים את הפגישה הזאת עם ישראל, כדי להציג בפניהם דרך חלופית לטיפול בחמאס ברפיח, משום שלדעתנו מבצע רחב היקף יפגע בסופו של דבר באינטרס הישראלי ויותיר אותה מבודדת בעולם. אנחנו לא מכתיבים לישראל מה לעשות, ולא מנסים לנהל במקום ישראל את המלחמה, אלא מציעים הצעות לגבי תזמונים ורמת עוצמה. את ההחלטות תקבל ההנהגה בישראל".
לחץ גורר לחץ
שגריר ישראל באו"ם לשעבר, חבר הכנסת דני דנון מהליכוד, שוחח איתנו השבוע מז'נבה, שם השתתף בכנס הפרלמנטים הבין־לאומי ונאלץ להדוף החלטות אנטי־ישראליות שהרוח שלהן מגיעה בין היתר מבניין האו"ם בניו יורק. ההחלטה של ארצות הברית שלא להטיל וטו, לדבריו, עלולה להסב לישראל נזק מדיני רב.
"מדינות אירופה, ברגע שירגישו שארצות הברית לא מגבה אותנו, יחריפו את האמירות ואת הצעדים בזירה הבין־לאומית. בכנס הפרלמנטים שבו השתתפתי בלמנו החלטות הזויות וקיצוניות נגד ישראל. דרום אפריקה העלתה הצעה שכרכה שחרור חטופים בשחרור מחבלים מחמאס שרצחו יהודים. הכוחות הקיצוניים קיבלו רוח גבית", מדגיש דנון.
החלטת מועצת הביטחון, שמשמעותה בעיקר הצהרתית, עלולה לגרור החלטות נוספות ובעייתיות יותר?
"זה יכול להוביל להחלטות נוספות נגד ישראל. אנחנו כבר רואים את חמאס מוציא הודעת תמיכה, והנציג הפלשתיני אמר שיגיש הצעה לגבי עצירת הפעולה ברפיח, וכך הסכר נפרץ. נכון שאין פה צעד של סנקציות - אבל זה מהלך שעלול להביא למקומות לא טובים".
למה לדעתך האמריקנים החליטו שלא להטיל וטו על ההחלטה?
"יש כאן ניגוד אינטרסים מובהק. ארצות הברית רוצה לסיים את המלחמה ולחזור להתמקד בבחירות, ואנחנו לא יכולים לסיים את המלחמה לפני שהחטופים יחזרו לביתם וחמאס יוכרע. אנחנו כרגע על מסלול שמוביל לעימות, וצריך לנהל אותו בצורה מכובדת, לעמוד על העקרונות, ולעשות את מה שטוב לנו. גם בעבר היו חילוקי דעות עם האמריקנים, אבל המנהיגות נבחנת בדיוק ברגעים כאלה, וראש הממשלה עשה נכון כשבחר להעביר מסר חריף לאחר ההצבעה באו"ם.
"עימות בעת הזאת הוא לא טוב לנו ולא טוב לארצות הברית. לפני כמה ימים אמרה השגרירה האמריקנית על אותה החלטה שאושרה שהיא 'לא תוסיף ולא תתרום למשא ומתן'. אז מתעוררת תהייה - מה השתנה מאז? הלחצים על הממשל גברו, והם רצו לתת משהו לגורמים שלחצו עליהם. מניסיוני המהלך הזה לא ירגיע, אלא רק יגביר את הלחץ והדרישות מצד מי שפועלים נגד ישראל".
וכיצד על ישראל לנהוג כעת?
"אנחנו צריכים לעשות בשטח מה שנכון לישראל, וזה להאיץ את הפעולה ברפיח ולחזור לשיטת הפעולה ולקצב שהתחלנו בהם את המלחמה. צריך לעבוד בשיטה של פינוי אוכלוסייה, הפעלת כוח רב ומיטוט החטיבות של חמאס. אם היינו ממשיכים באותו קצב שהתחלנו בו - היינו כבר אחרי רפיח, והעימות עם האמריקנים היה נמנע".
תקווה בעולם הערבי
רות פינס־פלדמן, עמיתת מחקר במכון משגב לביטחון לאומי ואסטרטגיה ציונית ודוקטורנטית בבית הספר למדע המדינה, יחסים בין־לאומיים וממשל באוניברסיטת תל אביב, חושבת שארצות הברית קלטה היטב את המסר ששלח נתניהו בתגובתו הנחרצת ובביטול יציאת המשלחת שהייתה אמורה לדון בפעולה ברפיח.
"בעיניי מה שראינו לאחר ההחלטה הייתה קצת חשיבה מחדש מצידה של ארצות הברית על המהלך - שזה בדיוק מה שרצינו להשיג", מסבירה פינס־פלדמן. "דווקא עצם זה שהגבנו לממשל ביידן בצורה תקיפה ומיידית וביטלנו את הנסיעה של המשלחת - יצר את האפקט שרצינו וגרם להם לחשיבה מחודשת על המדיניות הזאת. ייתכן שהם לא ציפו שנגיב באופן כה קשה, וזה מצוין בעבור ישראל, כי זה מעביר את המסר הנכון לאמריקנים שלא יעשו מהלכים כאלה שוב, כי ישראל לא תשתוק. ביטול הנסיעה אולי גרם לעליית מתיחות בטווח המיידי - אבל יכול להיות שזה יביא רגיעה ביחסים בהמשך".
לדבריה, "בישראל צריכים להבין שגם אם המתיחות תגבר, לא יהיה פיצוץ ביחסים. אנחנו יכולים לעמוד במתח הזה אם המחיר שלו הוא יציאה לפעולה צבאית ברפיח".
נשמע שהאמריקנים היו מעדיפים שלא נפעל ברפיח כלל.
"ארצות הברית לא בדיוק אומרת לנו לא לפעול ברפיח, אלא למעשה אומרת שאפשר לפעול שם אבל עם פגיעה במינימום בלתי מעורבים. הם שחררו הודעה שלפיה 'יש עוד דרכים לפעול ברפיח', והם מבינים את הצורך בפעולה צבאית שתוביל למיטוט חמאס, אבל רוצים שזה ייעשה בדרך שלהם. אם זה באמת יהיה הקו שלהם - ישראל יכולה לקחת אותו למקום שלה ולומר שבניגוד למה שאמרה סגנית הנשיא קמלה האריס, יש מספיק מקומות בטוחים להעביר אליהם את תושבי רפיח, וצריך להתחיל כבר עכשיו להקים בעבורם עיר אוהלים ולהזרים לשם את האוכלוסייה. להבהיר לאמריקנים - אנחנו חייבים לפעול ברפיח, אחרת לא ננצח במלחמה.
"זה חשוב, כי מסתכלים עלינו גם מצפון כדי לראות מה מתפתח. כל המתיחות ביחסים עם ארצות הברית גורמת לציר הרדיקלי לבוא ולחשוב שאם ימתין עוד קצת, היחסים יתפרקו, ואז הם יוכלו להגביר את הלחץ עלינו מצפון. המהלך של ארצות הברית גרם לשמחה בעולם הערבי. הם ראו בזה סדק ביחסים בין ישראל לארצות הברית ותקווה שחמאס לא יצטרך להתגמש, כי אם הם יחכו עוד קצת - העולם יגביר עוד את הלחץ עלינו להפסיק את הלחימה - ואז אין להם עניין לקדם את שחרור החטופים".
הממשל האמריקני עושה את החשבון שהתנהלותו הנוכחית בסופו של דבר מחלישה את ישראל?
"ארצות הברית בעיניי רואה בצורה לא נכונה את מאזן הכוחות. הממשל טועה אם הוא חושב שלאמירות ולפעולות שלה, שעומדות בסתירה למדיניות הישראלית, אין השלכה על האופן שבו חמאס מגיב במשא ומתן לשחרור החטופים. כלומר גם אם זה לא השפיע באופן ישיר על המגעים, חמאס הקשיב וזה חלחל. גם אם הטענה האמריקנית שהתשובה של חמאס ניתנה לפני החלטת מועצת הביטחון נכונה - אין ספק שהוא קיבל רוח גבית לעמדתו.
"המטרה שלנו היא להסביר לאמריקנים כיצד אנחנו מתכוונים לפעול ברפיח, והם יקבלו את זה וייתנו לנו גב. אם זה לא יצלח, ייתכן שהם שוב יימנעו מלהטיל וטו על החלטות במועצת הביטחון נגד ישראל".
ישראל צריכה להיות מוכנה לצעדים קשים שיופנו כלפיה?
"העולם רוצה לראות את המלחמה הזאת נגמרת עכשיו. ייתכן שאנחנו הולכים למקום קשה יותר, ועל ישראל להיות ערוכה לכך שהאו"ם ינסה להטיל עלינו סנקציות עקב כניסה לפעולה ברפיח, או שיכריזו באופן חד צדדי על מדינה פלשתינית. ישראל צריכה שתהיה לה תוכנית מגירה להגיב לכל מצב כזה. מבחינה ציבורית צריך להכין את הקרקע ואת דעת הקהל הישראלית לשני התרחישים האלה - במיוחד לסנקציות - שיכולות להשפיע על כולנו בכיס ולעורר מחאה בציבור הישראלי".
ברפיח ניבחן
אשר פרדמן, עמית מנהל בכיר במכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית, חושב שהמהלך האמריקני הפתיע את המערכת המדינית הישראלית. "המהלך הזה הפתיע את ישראל. ברור שהייתה החרפה של היחסים, אך אני לא חושב שלפני שבוע אם היו שואלים את מי שפועל מול האמריקנים בישראל אם צפוי שהם לא יטילו וטו על החלטה כזו - הוא היה עונה שזה אפשרי".
האמריקנים מסבירים שההחלטה הגיונית מבחינתם.
"ברגע שההחלטה מזכירה גם דרישה לשחרור של החטופים וגם הפסקת אש - הם פירשו זאת כדבר שתלוי בדבר, אף שאין לכך שום אזכור בכתובים. הם רואים בצעד שלהם פגיעה קלה בישראל, לא כמו נניח עצירת משלוחי נשק שתהווה פגיעה קשה. מבחינתם זו 'בסך הכול' דרך לאותת לישראל שהם לא מרוצים. סביר שגם הם יודעים שהדבר לא ישיג אף אחת ממטרות ההחלטה.
"ההחלטה הזאת גורמת לחמאס להבין שהוא יכול לקבל שרידות והמשך שליטה בעזה בלי לשחרר חטופים, וזה הרבה יותר מעניין אותם משחרור מחבלים בתמורה. האמריקנים לא מבינים את זה, וגם ישראלים רבים לא מבינים את המצב ומדברים על שחרור של יותר מחבלים או כאלה שרצחו יותר - וזה לא באמת משנה לחמאס. הם רוצים לשמר לעצמם את השליטה ברצועה, וכל מכה בכנף לישראל היא הישג מבחינתם".
להערכתך אנחנו לפני החרפה של ממש ביחסים?
"אם האמריקנים רוצים לעכב או לעצור את משלוחי הנשק, אין הרבה כלים לעקוף את זה, וזה גם יזכה לתמיכה של חלק מחברי הקונגרס. ייתכן שמועצת הביטחון תנסה להעביר החלטות אנטי־ישראליות נוספות, והאמריקנים לא יטילו עליהן וטו. האם נגיע לשם? יש הרבה שיקולים אצל ג'ו ביידן. ככל שהוא מרצה את האגף הפרוגרסיבי במפלגתו, הוא עלול לפגוע בתמיכה מצד הקהילות היהודיות בפילדלפיה, שחשובות לו כדי לזכות בבחירות בפנסילבניה.
"יש סלע מחלוקת עקרוני מאוד בינינו לבין האמריקנים בנוגע לפעולה צבאית אינטנסיבית ברפיח. אבל צריך לזכור שכבר היינו בהתנגשויות חריפות עם הממשל - כמו בתקופת חתימת הסכם הגרעין - ואז רמת המתיחות הייתה גבוהה יותר משמעותית".
ייתכן שהממשל בארצות הברית פשוט לא מבין את מטרות הפעולה ברפיח?
"ללא ספק. האמריקנים חושבים שהמטרה של חיסול חמאס נובעת מהעובדה שיש ארגון טרור מטריד וחייבים לטפל בו. הם לא מבינים שזה הרבה מעבר לכך. שאם אנחנו לא נחסל את חמאס - אז כל ארגוני הטרור מסביבנו יחד עם איראן ימשיכו לראות את 7 באוקטובר כניצחון גדול, ונתמודד עם הרבה מאוד התקפות בשנים הקרובות. מבחינת ארצות הברית חמאס הוא כבר לא איום קיומי, כי פגענו בו די חזק עד עתה. הם לא מבינים שאם לא נלך עד הסוף במלחמה, יישאר מעל ראשנו איום קיומי. הם לא מבינים שישראל חייבת לנצח את חמאס, אחרת כל גופי הטרור בסביבה שלנו יחשבו שישראל חלשה, מדברת באוויר ולא יודעת למגר טרור".
אי אפשר לומר שבמחלקת המדינה האמריקנית מנסים להנמיך את הלהבות יותר מדי, אבל הדובר, מת'יו מילר, חזר כמה פעמים בימים האחרונים על העובדה שארצות הברית תומכת תמיכה מלאה בישראל ביעד של השמדה ומיגור של חמאס. הוא הדגיש כי אסור שחמאס יהיה מעורב בשום צורה ביום שאחרי המלחמה בעזה, אבל פתח צוהר נרחב לעמדה האמריקנית הרואה ברשות הפלשתינית שותפה עיקרית לשיקום עזה - ויותר מכך - את כוחות הביטחון הפלשתיניים (שבקושי מצליחים להשליט סדר בשטחי הרשות הפלשתינית) כמי שיכולים לנהל את האופרציה הביטחונית לאחר שישראל תצא מהרצועה.
ניתן להסיק מכך שגם בצד האמריקני אין עניין להביא למשבר עמוק ביחסים. אם נתעלם מקולות הרקע של פוליטיקאים שחפצים בהפלת הממשלה ויתבטאו נגדה בכל דרך אפשרית - כולל בדרכים שפוגעות באינטרסים של ישראל - גם בנימין נתניהו לא שבר את הכלים השבוע. הוא עשה צעד מתבקש, הפגנת כוח, אל מול מהלך דומה, כדי לשמור על יחסי הכוחות בין ישראל לארצות הברית.
המטרה הישראלית העליונה היא לשמור על האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל, גם אם הם סותרים את העמדה האמריקנית, שמסתכלת על הכול במבט־על ולא כמי שחיים כאן ונאבקים מאבק קיומי. המשבר הנוכחי ביחסי ישראל וארצות הברית קשור גם קשר הדוק לבחירות בארצות הברית ולפוליטיקה הפנימית שם. לא מחלקת המדינה האמריקנית ולא המערכת המדינית בישראל מעוניינות לגרור את הוויכוח הנוכחי לשבירת כל הכלים, ולכן ייתכן מאוד שכשהרוחות יירגעו נגלה שהעמידה הישראלית הנחושה מול מהלך של אי־הטלת וטו יביא בעתיד ליותר הערכה מצד הממשל. במחלקת המדינה עשויים להבין בקרוב שלא הכול קשור לפוליטיקה - אלא לשורש סוגיית הביטחון הלאומי של מדינת ישראל.
***