ניהול נגר עילי ממשק חקלאי במעלה נחל גחר.
ניהול נגר עילי ממשק חקלאי במעלה נחל גחר.צילום: כאמל עליאן, קק"ל.

מונחים חשובים כמו סחף קרקע ונסיגת ראשי ערוצים אינם מוכרים מספיק לציבור הרחב - אך חשוב להבין כי בקרן קימת לישראל מתקיימת פעילות ענפה של שיקום קרקעות המתבססת על מונחים אלה ונועדה להביא למיקסום השטחים ותועלת המטיילים במדינה - במגוון השטחים הפתוחים מחד ושמירה על הטבע מאידך.

שוחחנו עם מיטב המומחים שמובילים את תחום שימור הקרקעות בקק"ל כדי ללמוד על הנושא החשוב והשלכותיו עבור הציבור הרחב.

ירון אוחיון, מנהל מפ"ק (מינהל פיתוח הקרקע) בקק"ל, מסביר כי הסוגייה של שימור קרקע תפסה תאוצה גדולה בשנים האחרונות: "היה חוסר הבנה בסיסי בנושא והתברר ששימור קרקע מהווה נדבך חשוב בשיקום וניהול השטחים הפתוחים. הממשק בין הנחלים לשטחים החקלאיים, לבין הדרכים של קק"ל והפעילות ביערות מחייב טיפול בהיבטי שימור קרקע. זה כולל טיפול בנגר העילי בצורה מקצועית ומסודרת, טיפול בממשק בין השטחים החקלאיים לאלה של קק"ל, בחיבור בין הנחלים לשטחים שקק"ל מנהלת ועוד". לדבריו, "היום נעשית עבודה מצוינת של שימור קרקע בכל האזורים".

אוחיון מסביר כי במרחב דרום היחידה הפכה להיות מקצועית ביותר תוך יישום הדברים בעזרת אנשי מקצוע משני המרחבים הנוספים – מרכז וצפון. "מדובר במהלך בעל משמעות ארוכת טווח הנוגע בכל הקשת הרחבה של סוגי הפעילות של קק"ל, בדרכי נוף, שבילי אופניים, פארקים ושאר אתרי קליטת קהל. כל זאת תוך שיקום אזורים סחופים וממודברים, לצד ויסות שיטפונות בסמוך לאזורים חקלאיים ובנויים".

מוטי שריקי, מנהל אזור הר הנגב והערבה ומחלקת שימור קרקע במרחב דרום קק"ל, עוסק בנושא מאז 1987 ומתמחה בנושא של שיקום קרקעות. הוא מסביר כי "הקרקע היא הבסיס לקיום האדם, הצומח ובעלי החיים. כתוצאה מפעילות של האדם לאורך כל ההיסטוריה בצפון הנגב - בוואדיות ובשטחים חקלאיים, נוצרו ערוצים עמוקים ופעילים ונסיגה של גדות בתוך הנחלים. האדם גם כרת עצים וצמחים וגרם להגברת תהליכי היווצרות הנגר וסחיפת הקרקע. לאורך הוואדיות ישנה תופעה של יצירת מזבלות פיראטיות. במקרים רבים הנחלים הסובלים מתהליכי סחיפת קרקע הופכים להיות 'החצר האחורית' של הישובים. תופעות של השלכת פסולת ויצירת מזבלות מגבירות את הסחף, הקרקע נסחפת וחוסמת את תנועת המטיילים שאנו רוצים להביא לשטחים אלה".

שריקי מציין כי נדרשת שורה של פעולות כדי לשמר את הקרקע: הפסקת העיבודים החקלאיים ברצועת הנחל, טיפול בכל מפגעי האשפה וטיפול בנזקי סחף שהתפתחו עם השנים. "אנחנו מטפלים במפגעי האשפה, נוקטים בפעולות הסברה וחינוך, נוטעים את השטח בשיתוף הקהילה המקומית, ומאפשרים שיקום של הצומח הטבעי".

נחל זדה בשנת 2010 לפני הטיפול
נחל זדה בשנת 2010 לפני הטיפולצילום: אלבטרוס.
נחל זדה אחרי הטיפול.
נחל זדה אחרי הטיפול.צילום: אלבטרוס.

שיקום הקרקע והצומח מסייע למעשה בחזרת בעלי החיים לרצועות הנחלים. כמו כן, דרכי נוף, חניונים ושילוט מתאים לאורך הנחלים - מאפשרים את השימוש וההנאה של תושבי הקהילות המקומיות ומטיילים מרחבי המדינה, מרצועות הנחלים המשוקמות.

אחת הדוגמאות המוצלחות במרחב דרום היא "פרויקט שיקום נחל זדה" ו"פרויקט שיקום נחל חנון", הצמודים למושבים שדה צבי, קלחים וזרועה. בשיתוף פעולה של קק"ל עם המועצות האזוריות מרחבים ושדות נגב ומזכירויות היישוביים הסמוכים לנחל, הופסקו העיבודים החקלאיים באפיקי הזרימה, וטופלו מפגעי האשפה רחבי ההיקף לאורך הוודיות. בשולי האפיקים נערכו נטיעות בשיתוף ילדי היישוביים ונסללו דרכי נוף לאורך הוודיות. שריקי אומר כי במהלך כל השנה וביתר שאת בעת פריחת הכלניות בתקופת "דרום אדום" מיזמי התיירות בישובים הפכו מוקד משיכה למטיילים מכל רחבי הארץ. "פעילות תיירותית זו בעלת תרומה חברתית וכלכלית לתושבי האזור. המטרה שלי שמשפחות מטיילים יוכלו לנסוע עם רכבם הפרטי לצדי הנחלים וליהנות ממראה המים הזורמים בעת שיטפון בעונת החורף", הוא מדגיש.

במהלך השנים שיקמה קק"ל עשרות קילומטרים של ואדיות בצפון הנגב. כל הוואדיות ממוקמים באזור חקלאי או בחצר האחורית של מושבים. "שיקמנו את הנחלים, הפכנו אותם לרצועות יער התורמות לתושבים ולסביבה. למעשה רצועות הנחל המשוקמות הופכות לאזורים היחידים שאינם מופרים, בלב שטחי חקלאות פעילים. יש עוד הרבה מאוד ואדיות שעדיין לא הגענו אליהם ונגיע בהמשך. אנו פועלים באופן מסודר, בהתאם לתוכניות מאושרות ובשיתוף עם הקהילות המקומיות, מטפלים במפגעי האשפה וסחיפת הקרקע ומשקמים באופן מיטבי את הנחלים, המספקים מגוון שירותים אקולוגיים לתושבים", מציין שריקי.

נחל צידה לפני הטיפול
נחל צידה לפני הטיפולצילום: איציק משה, קק"ל.
ראש ערוץ שטופל בנחל צידה
ראש ערוץ שטופל בנחל צידהצילום: איציק משה, קק"ל.

חיים סהר, מתכנן שימור קרקע וניקוז במרחב מרכז קק"ל, מסביר כיצד הוא וחבריו פועלים למעשה בשטח. "מתכנן שימור קרקע פועל באופן מאוד מגוון. נוגע בכל נושא כמעט שקק"ל עוסקת בו; נטיעות, דילול וכריתה, שיקום יערות שרופים, מרעה, דרכי יער, שבילי אופניים, קהל וקהילה, חניוני נופש פעיל, מעיינות, נחלים, תשתיות, ממשקים עם חקלאות, השטחים האורבאניים ועוד. בכל התחומים המגוונים הללו יש היבטי שימור קרקע. למעשה כל פעילות שנעשית בקרקע - הופכת אותה לזמינה לסחף". לדבריו משתדלים למנוע את התהליכים הללו שנגרמים כמובן גם בדרך הטבע, אך גם לאדם יש בהם חלק נכבד ומשמעותי.

סהר מספק דוגמה מהשטח לפרויקט הייחודי. "הייתי בסיור באזור רמת מנשה ועין השופט בו הצגתי את הממשקים של קק"ל עם החקלאות. באזור זה נעלמו בין 60 ל-70 סנטימטרים מהקרקע העידית (המובחרת) בשדות ובמטעים. במטרה לצמצם את בעיות סחף הקרקע קק"ל משתפת פעולה עם גורמים רבים כגון רשות ניקוז קישון ומשרד החקלאות - אגף שימור קרקע. עשינו פעולות מדהימות ואנו רואים התייצבות בדלדול הקרקעות. האטנו את התהליך משמעותית, וכעת אנו נתקלים בעיקר בבעיות שנגרמות מגורמים אורבניים, תעשייתיים או חקלאיים". כמו כן סהר מציין כי הרחבת ישובים ותשתיות פיזיות פוגעות ביערות ויוצרות בעיות קשות בהיבטי שימור הקרקע.

מבחינת סהר המשפט המוביל בעבודתו הוא: "להפוך את המפגע למשאב". אחת הדוגמאות המרכזיות שהוא מציג מגיעה מהעיר מעלה אדומים. מזה שנים רבות קיים שיתוף פעולה פורה ומוצלח מאוד בין העיריה לבין קק"ל : "יצרנו ביחד פרויקט ייחודי בנושא של ניהול נגר עילי אורבני – המבטא את הממשק בין העיר ליער והנגר בכל הקשור לריכוז של מי גשמים שעלולים לגרום לנזקים. כידוע מעלה אדומים שוכנת בספר המדבר עם ממוצע גשם רב שנתי של כ- 300 מ"מ ובעזרת פעולות של 'קציר נגר עילי' אנו מכפילים או משלשים ואף יותר את כמות המים להשקיית הנטיעות. כמו כן יש שם פרויקט של נווה מדבר על בסיס נגר עילי אורבני – אשר הפך ממש ממפגע למשאב. אנחנו מנהלים את כל הנגר העילי במעלה אדומים, יצרנו אקו-סיסטם חדש, והמקום הפך לבית גידול מדהים". כידוע השטחים האורבאניים הם מפעלים לייצור מים: יורד גשם מפוזר על העיר ומערכות הניקוז מוציאות כמויות עצומות של מים (נגר עילי).

ערוץ שבעת המינים במעלה אדומים, לאחר השיקום.
ערוץ שבעת המינים במעלה אדומים, לאחר השיקום.צילום: חיים סהר - קק"ל

בקרן קימת לישראל עובדים על פרויקטים רבים נוספים של שיקום קרקע ומניעת ניזקי סחף הקרקע ומקדישים לסוגיה מחשבה רבה כדי שבסופו של דבר הציבור יוכל ליהנות ממגוון רחב יותר של אתרים, שבילים וחניונים ברחבי הארץ.

מידע נוסף בנושא - באתר קק"ל, לחצו כאן