הרב פרופ' יצחק כהן, המנהל האקדמי של הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו ומרצה במרכז אקדמי לב, התארח בתוכניתו הקבועה בכאן מורשת, ועמד על כמה עניינים בפרשות השבוע המתכתבים עם חיינו.
"פורסם השבוע בכאן חדשות כי ראש אמ"ן הודיע כי הוא ילך לביתו לאחר המלחמה. לא ברור מדוע להצהרה הפשוטה והמתבקשת הזו לוקח כל כך הרבה זמן לצאת לאוויר העולם, למעלה מחמישה חודשים של מלחמה קשה והמון נופלים ופצועים – מי ישיבם ומי ירפאם.
לא ברור מדוע מי שהכיר את המצגת 'חומת יריחו', לפני למעלה משנה וחצי, את התרחישים סביבה, ואת העדכונים שלה בחודשי הקיץ האחרונים (לפי פרסומים זרים), עדיין בוחר להישאר בתפקידו. לא ברור מדוע בכל התייחסות של ראש אמ"ן למחדל הוא נוקט לשון רבים. כאילו מבקש הוא לחלק את האחריות עם אחרים ולהקטין את חלקו: 'אמ"ן בראשותי כשל', 'אנחנו אחראים, אנחנו אשמים – אלך הביתה לאחר המלחמה'.
למה לא אמירה פשוטה ואמיצה: "סליחה. אני מבקש מעם ישראל סליחה. כשלתי. כשלתי בעיקר ביוהרה ובגבהות הלב, כשלתי כשלא הקשבתי לתצפיתניות שהצבתי בתפקידן. אין לי עם מי לחלוק את הכישלון. ואין לי אלא לומר זאת כדי שהבאים אחריי לא ייכשלו באותו הכשל שבו נכשלתי אני".
"פורסם בזמנו כי עם הפעלת כרטיסי הסים בעזה בליל שמחת תורה, אלוף הפיקוד קיבל את הידיעה וקטע חופשה. לא ברור מדוע ראש אמ"ן לא ראה לנכון לקטוע חופשה בהתקבל הערכות מודיעיניות עוד בליל שמחת תורה. כוננות קלה של הכוחות הנמצאים ממילא שם הייתה משנה לחלוטין את המצב. לא ברור כיצד ראש אמ"ן רואה לנכון להמשיך להביע דעתו בפומבי כיצד חשוב לנהל את הקרב, ולהתפאר בשילוב של הכוחות בשטח עם יכולות אמ"ן.
נאום הפרישה שלו, המוצע בחלקו לעיל, צריך להתנוסס מעל בסיסי אמ"ן ברחבי הארץ, כדי שתדע כל אם תצפיתנית כי בתה רואה טוב יותר ממפקדים שאינם ראויים לכך. איננו מעוניינים בנקמה ובחיפוש אשמים. כל מה שאנו מבקשים הוא שראש אמ"ן ילמד את הדורות הבאים, כיצד לא נכון להתנהל, מקצועית ומידותית".
פרופ' כהן המשיך וקשר זאת לפרשיות השבוע: "אם נביט אל מקורות שורשנו נראה באיזו חרדת קודש מנהיג צריך לשרת את עמו. על אחת כמה וכמה מנהיג האחראי על חיי אדם. משה, מנהיג כל הדורות, היה מורם מעם. עליו העיד ה' בעצמו "לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא". משה בהחלט יכל היה להרשות לעצמו שלא למסור דיווח לעם ביחס לפעולותיו והתנהלותו עם הכספים שאסף מהם לטובת המשכן.
הוא יכל בהחלט להתנהל ביוהרא והיה לו על מה. אך המדרש הבא מספר כך: "ולמה עשה עמהם חשבון? … ולמה אמר להם משה בואו ונעסוק במשכן ונחשב לפניכם? אלא ששמע משה ליצני ישראל מדברים מאחריו… ומה היו אומרים?… ר' חמא אמר, היו אומרים, חמי קדל דבריה דעמרם (=ראה עורפו השמן של בן עמרם), וחברו אומר לו, אדם ששלט על מלאכת המשכן אין אתה מבקש שיהא עשיר? כששמע משה כך, אמר להם משה – חייכם! נגמר המשכן אתן לכם חשבון, אמר להם בואו ונעשה חשבון. הוי אלה פקודי המשכן" (שמות רבה נא, ו)".
לדבריו: "משה לא המתין לוועדת חקירה. לא המתין שהציבור יתבע ממנו תשובות. משה שאף להגיע לסוף דרכו עם האמירה המרעידה: "לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם". נאום דומה נשא גם שמואל שהיה נוסע ממקום למקום לשפוט את העם במקום שהם יבואו אליו: "הִנְנִי עֲנוּ בִי נֶגֶד ה' וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ אֶת שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי וְאֶת מִי עָשַׁקְתִּי אֶת מִי רַצּוֹתִי וּמִיַּד מִי לָקַחְתִּי כֹפֶר וְאַעְלִים עֵינַי בּוֹ וְאָשִׁיב לָכֶם: וַיֹּאמְרוּ לֹא עֲשַׁקְתָּנוּ וְלֹא רַצּוֹתָנוּ וְלֹא לָקַחְתָּ מִיַּד אִישׁ מְאוּמָה".
זהו מודל למנהיגות. הוא הוטבע בראשית דרכו של העם. הוא מתנוסס ומלווה אותנו מדור דור, לא מחמת שנכתב בספר הספרים, אלא מחמת שהוא פשוט נכון ומתבקש. והגם שאנו חיים היום בחברה כל כך שונה, תרבותית, חברתית ואינדיבידואליסטית, יש אמיתיות שהם נכונות לכל זמן ועת. ראש אמ"ן, צא ולמד.