פעילות צה"ל בבית החולים שיפא זוכה לתשומת לב תקשורתית בינלאומית רבה ואזהרות בינלאומית מפגיעה בחפים מפשע, אולם מה אומר הדין הבינלאומי על הפיכתו של בית חולים למוצב בשימוש מחבלים? על כך שוחחנו עם עו"ד מוריס הירש, סא"ל במיל' ומומחה לדיני מלחמה.
"הכלל בדין הבינלאומי הוא שבית חולים נהנה מהגנה מיוחדת ולא תוקפים בית חולים, אבל הצד השני של המטבע הוא שלא עושים שימוש צבאי בבית חולים, ולכן ברגע שהמחבלים עושים שימוש בבית חולים הם מורידים מבית החולים כמוסד את ההגנה שלו. כאשר יש מקום שמשמש לצורך לצבאי הוא הופך על פי ייעודו למטרה צבאית לכל דבר ועניין", אומר הירש ומוסיף כי למרות זאת ישנן מספר מגבלות ורגישויות באשר לבתי חולים.
הסיבה לאותן מגבלות היא "כי יכול להיות שלצד הפעילות הצבאית טרוריסטית יש גם חולים של ממש, אנשים שלא מעורבים בלחימה עצמה והם ממשיכים ליהנות מההגנה המיוחדת, ובנוסף הצוות רפואי ככל שהם לא מעורבים בפעולות הטרור, לכן צריך לפעול באופן כירורגי, לאתר את המחבלים, לנטר אותם משאר האנשים, בוודאי מהחולים והצוותים הרפואיים ולפעול נגדם באופן ספציפי".
"היו מקרים כאלה בעבר. זה לא חדש שארגון טרור מנצל את ההגנה של בית חולים כדי לפעול. היו דברים גם בעיראק ובאפגניסטאן וראינו איך התנהל צבא ארה"ב, לעיתים בפעילות כירורגית ובמקרים מסוימים בתקיפת בית החולים בטילים. הכול תלוי בנסיבות העניין. ככל שהשימוש בבית החולים הופך למאסיבי יותר ויש שם פחות צוות רפואי ופחות חולים, לפעמים אין מנוס אלא לתקוף מהאוויר".
ומה באשר לסיכון של החיילים? האם הפרט הזה נלקח בחשבון מבחינת הדין הבינלאומי? "אני לא מאמין שמישהו לוקח בחשבון אפשרות שחיילים לא יפגעו. כלומר, חיילים בהכרח ייפגעו במסגרת הפעילות המלחמתית. זה חלק מהפעילות עצמה. השאלה היא איפה עובר האיזון בין פגיעה אפשרית בחיילים לבין פגיעה באנשים שאינם יכולים לעזוב את המקום כי לפעמים הם מרותקים למיטה. לכן הפעילות צריכה להיות ברגישות גדולה יותר ככל הניתן בלי לפגוע במי שלא יכולים לברוח למקום אחר".
האיזון בין ריבוי הפעילות הטרוריסטית מבית החולים לצד כמות החולים האמיתיים וצוותי הרפואה מחייב למעשה את הכרעתו של המפקד בשטח על פי הנתונים הנמצאים לפניו. הדין הבינלאומי, אומר הירש, מציב בפני המפקד בשטח את שאלת היתרון המבצעי שאליו הוא רוצה להגיע אל מול תוצאות הפגיעה האגבית בחפים מפשע שצפויה להיגרם מאותה תקיפה. "זה מבחן מורכב, אבל המפקדים בשטח יודעים להפעיל אותו טוב מאוד, ככל שהם יודעים מה מספר המחבלים הבכירים במתחם בית החולים ושהאמל"ח שאותו הם נושאים גדול יותר ומספר מי שאינם מעורבים מצומצם יותר, כך קל יותר להפעיל את המבחן הזה שהוא מבחן המפקד בשטח ששוקל את הדרך הצבאית הנכונה לפעול".
וכאן עולה שאלת הפוליטיקה. האם אכן השיקול מבצעי צבאי נקי, או משא הפוליטיקה גוברת ומה שמותר למדינות אחרות בעיני העולם ייאסר על ישראל שזוכה ליחס מיוחד וקפדני? "לצערי הרב, יש בוודאי פוליטיקה", משיב עו"ד הירש וקובע כי "דברים שארה"ב איפשרה לעצמה לעשות היא מתנגדת שנעשה אנחנו מול חמאס. אחד המקרים המוכרים ביותר היה כאשר חייל אמריקאי נלקח בשבי והוחזק בתוך בית החולים, ושם הצבא האמריקאי תקף באופן נרחב ביותר את בית החולים בעיראק, והתוצאה הייתה הרס נרחב בבית החולים, ובדומה למצב אצלנו נחשפו מצבורי נשק ומחבלים רבים שהתבססו בבית החולים. לכאורה מה שנכון לאמריקאים אמור להיות רלוונטי גם לגבינו, אלמלא העובדה שהם לא מתירים לנו לפעול כפי שהם פועלים בעצמם".