המילים שיוצאות לנו מהפה, יותר משהן יוצרות מציאות, הן מגלות את העולם הפנימי שלנו.
זה ברור אבל כדי שיהיה עוד יותר ברור, אפשר לדעת שמי ששונא חרדים אומר שהם "טפילים", ומי שאוהב את חמאס אומר שהם "לוחמי חופש". אפשר גם לדעת מי פרוגרסיבי אם מכירים את אוצר המילים הפרוגרסיביות ואת המשמעות שלהן. מי שמדבר בהתלהבות על 'צדק חברתי', 'מגדר' הוא פרוגרסיבי.
פרוגרסיבי הוא מי שמדבר בחיוב על 'גיוון', 'הכללה' ו'הַשְׁוָיָה' (diversity, inclusion, equity). מכאן שככל הנראה יש לנו רמטכ"ל פרוגרסיבי. גם אם הוא לא ער לכך, אז לפחות הערים צריכים לדעת ש'גיוון' זה אנטי-גיוון, בדיוק כמו שהילד האנטי-גזעני של איבּרם X קנְדי הוא ילד גזעני למהדרין.
בכל אופן, בסיום קורס קצינים לפני כשלושה שבועות אמר הרמטכ"ל לקול תשואות הקהל ש"בעת הזו לא די לשבח את הגיוון הקיים בצה"ל, אלא לקרוא להרחיבו ולהוסיף אליו משרתים מכל קצוות החברה. זהו צו השעה, לא רק כי צה"ל זקוק למלא את השורות החסרות ולהרחיב גיסותיו, אלא בעיקר לשם חיזוק הלכידות החברתית, מקור חוסננו ועוצמתנו ומרכיב חשוב באנטי-שבירות הישראלית".
ספק אם אלה שמחאו כפיים ידעו שה'גיוון' שעליו דיבר הרמטכ"ל, זה בכלל "ערך" פרוגרסיבי שלא מדבר על גיוס חובה לבעלי מוגבלויות למשל. ספק אם המשפחות ידעו ש'גיוון' זאת בכלל מילת קוד לפירוק החברה, העם המדינה, ולא משהו שנועד ליצור "אי-שבירות" – מושג חדש שלא ברור בשביל מה הוא טוב.
מחיאות כפיים לחוד, אפשר לדעת שהרמטכ"ל דיבר על 'גיוון' פרוגרסיבי, בין היתר מכותרת של גל"צ מאוגוסט 2019, שאומרת ש"גיוון הוא חלק קריטי בהישגינו: צה''ל מרחיב את שילוב הטרנסג'נדרים". אפשר לדעת שמדובר ב'גיוון' פרוגרסיבי בגלל יוהל"ן שהפכה ליוהל"ם – מיועצת הרמטכ"ל לענייני נשים ליועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר. באתר של יחידת יוהל"ם נאמר באופן ברור ש"מהות עיסוקה של היחידה – קידום שוויון הזדמנויות מגדרי, ככלי לשיפור היעילות, האפקטיביות המבצעית והארגונית של צה"ל, וכביטוי למחויבות הערכית של צה"ל כלפי משרתיו". בספר החשוב שלה 'פרחים בקנה', נוה דרומי מפרסמת את דבריה של קצינה בכירה עוד בזמן שיוהל"ם הייתה יוהל"ן, שאומרת במפורש ש"מתחת לאפם (של אייזנקוט וקציני המטכ"ל) עשינו מהפכה".
מטרת המהפכה בהובלת יחידת יוהל"ם, זה אמור להיות ברור, לוודא שצה"ל יחליף את ערכי הציונות בערכי הפרוגרס, כך שבמקום 'כור היתוך', צה"ל יכיר בזכותו של כל אדם להגדרה עצמית של זהותו. 'גיוון' פרוגרסיבי, אמרנו, נועד מלכתחילה לפרק את הלכידות, ליצור שבירות ולא אנטי-שבירות.
זה לא אומר שהרמטכ"ל לא מדבר גם על גיוון במובן המקובל של המילה – למשל שילוב מתגייסי פריפריה ביחידות העלית של צה"ל. אנחנו נדע אם גם על גיוון הוא מדבר אם וכאשר יהיה במטכ"ל גנרל עם גזומבות; מפקדת טייסת שלא מונתה לתפקידה בגלל אפליה מתקנת; תחנת רדיו צבאית שהיא לא הגרסה הרדיופונית של 'הארץ'. נדע שגיוון לא פרוגרסיבי הגיע ביום שבו יפסיקו להתייחס לצעירים מ"עיירות הפיתוח" ומושבי הספר כאל שואבי המים, חוטבי העצים ובשר התותחים של הצבא.
המשמעות הפרוגרסיבית של 'גיוון' מוסברת בשפה פשוטה באלף ואחד אתרי אינטרנט. האתר Builtin למשל מסביר ש'גיוון' מתייחס לזהות גזעית, מגדרית ומינית. לכן כבר במשפט הפתיחה נאמר ש'גיוון' נועד להבדיל בין בני אדם: "גיוון משמעו הכרה בתכונות והמאפיינים שמבדילים בין אדם לאדם", ולא בתכונות ובמאפיינים שמחברים בין בני אדם.
ולא מדובר רק בשלושה 'גוונים' של גזע מגדר ומין. האתר מונה לא פחות מ- 39 גוונים של פרוגרס, נכון לעכשיו. הגוון הראשון ברשימה הוא כמובן 'גזע'. אחריו 'מוצא אתני'. אחריו 'מגדר'. אחריו 'מין' במובן הפרוגרסיבי של זה. אחריו 'נטייה מינית'. בסוף הרשימה, ממש בסוף, 'גיוון' מספר 39 הוא 'כישורים', יותר מדויק כשרון, שסותר את ה"ערך" של 'הַשְׁוָיָה'.
אפשר לדעת שכשרון לא מעניין את הפרוגרסיבים (גם לא את צה"ל בהנחה שהוא פרוגרסיבי), מהמקרה של נשיאת הרווארד קלודין גיי, שאולצה להתפטר אחרי השימוע השערורייתי שלה בקונגרס, שבו סירבה לגנות ארגוני סטודנטים אנטישמים. גיי נבחרה לתפקיד בהתאם לציווי ה"ערכי" של 'גיוון' כלומר, היא נבחרה בגלל היותה שחורה (גזע) לסבית (נטייה מינית), וכמובן פרוגרסיבית, שזה היום תנאי לזכייה בתפקידים נחשקים. אחרי האירוע הזה הסתבר שגיי, שהתמנתה לעמוד בראשו של המוסד האקדמי הנחשב ביותר בעולם, לא מוכשרת במיוחד, אפילו לא בכתיבת מאמרים שעוסקים ב'תיאוריה הביקורתית של הגזע'.
בספר שלו Beyond Woke, מייקל רקטנוולד שנטש את המרקסיזם אחרי מסע 'השתקה' שעבר באוניברסיטה שבה לימד, מתייחס להשלכות של ה'גיוון' גם על הרווארד. ה"ערך" הפרוגרסיבי הזה, שהוא חלק בלתי נפרד מכל המכלול שנקרא 'צדק חברתי', אומר רקטנוולד, "שוחק את הסטנדרטים האקדמיים של האקדמיה בכלל, כולל בפקולטות למדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה". "בהצבת הייצוג בהתאם לקטגוריות של זהות חברתית והַצִווּיִים של צדק חברתי מעל לחתירה לידע", ממשיך רקטנוולד, "הרווארד הרימה את הסטנדרט של הצדק החברתי מעל לסטנדרט של האמת". מה שנכון לאקדמיה נכון גם לכל תחום אחר, כולל צבא.
לארי דיוויד יצר תמונה קומית אבל ריאליסטית של 'הגוונה' בעונה האחד עשר פרק ראשון של הסדרה 'תרגיע', שבו הוא נפגש עם הנהלת נטפליקס כדי לשכנע אותה לקנות את הסדרה שלו. בהנהלה יושבים אישה שחורה שמנה קטועת רגליים על כסא גלגלים, לסבית לבנה, הומו שחור והיו"ר, בחור לבן צעיר ופרוגרסיבי.
הרכב הנהלת נטפליקס מבטא את שלושת ערכי היסוד של הפרוגרס – 'הגוונה', 'הכללה' ו'השווייה' (שוויון מהותי). דיוויד מציג את חברי ההנהלה כאנשים שרק יודעים להנהן בראשם בזמן שהיו"ר מדבר עם דיוויד. אין להם את הכישורים שנדרשים כדי לנהל את נטפליקס, מלבד היותם שחורים, נכים, שמנים הומולסבים. זה ה"גיוון" שעליו מדבר הרמטכ"ל של צבא הגנה לישראל, ולא צריך הרבה דמיון כדי לדעת מה זה יעשה לצה"ל, מה זה יעשה למדינת ישראל.