חבר הכנסת לשעבר, ד"ר שמעון אוחיון, מנהל מרכז דהאן, רואה בהתעלמות ארוכת השנים של ישראל הרשמית מגירושם של יהודי ארצות ערב ואיראן תרומה לא מבוטלת לכשל ההסברתי שמלווה את ישראל בעולם בכלל ובפרט בתקופה זו של מלחמה.
בראיון לערוץ 7 לקראת כנס מיוחד שיתקיים היום (שני) סביב סיפור הפליטות היהודית, קובע אוחיון כי מדובר ב"מחדל שתוצאתו כפולה", כלשונו. בכך שסיפור הפליטות של יהודי ארצות ערב לא סופר "מנעת מחצי מהעם היהודי את הסיפור שלו ואת המחיר שהוא שילם למען תקומתה של מדינת ישראל. הרי קרוב למיליון יהודים גורשו ממדינות ערב ולמעשה הסיפור היהודי באותן מדינות נגמר אחרי אלפיים שנה, והסיפור הזה לא סופר. התוצאה השנייה, מעבר לפגיעה בלכידות של העם שלנו, התעמולה הפרו פלשתינית חוגגת".
"900 אלף יהודים עזבו לעומת 450 אלף ערבים שעזבו את ישראל, והיום הם כבר מדברים על ארבעה או שישה מיליון, והכול מטופח על ידי מוסדות האו"ם שמשאירים אותם בפליטותם. ישראל קלטה ושילבה את אותם יהודים בכל מערכות החיים והחברה למרות כל הקשיים ואילו הפלשתינאים נותרו כפי שהם, קורבניים ללא פרופורציה. אם היו מטפלים בסוגיה הזו מזמן היא הייתה נפתרת, אבל אנחנו, גם הנוער שלנו, לא מכירים את הסיפור. אם היו מכירים היו משיבים לתעמולה הפרו הפלשתינאים האנטישמית".
לטעמו "אם היו יודעים שמדובר בארבע מאות אלף לעומת קרוב למיליון, או אם היה ידוע שיהודי ארצות ערב השאירו אחריהם רכוש בשווי של 400 מיליארד דולר לעומת שבעה מיליארד דולר בלבד שהשאירו הערבים הפלשתינאים בישראל אחרי מלחמת העצמאות, אם היו יודעים זאת התעמולה הפרו פלשתינאית לא הייתה זוכה להצלחה גדולה כל כך", אומר אוחיון ומדגיש כי הוא אינו תמים כדי לחשוב שמכונת התעמולה הפלשתינית המשומנת היטב הייתה משתתקת, אך היא הייתה ממוזערת לאין ערוך מכפי שהיא היום.
על דבריו אלה אנחנו שואלים אם יתכן וההבדל בין גירוש היהודים לפליטות הפלשתינית נמצא בעובדה שהיהודים עזבו ועלו לארץ ישראל מרצונם, גם אם אכן הותירו מאחוריהם רכוש רב. על כך משיב ד"ר אוחיון ומציין כי אכן "תמיד הייתה משיכה לארץ ישראל, אבל כשקהילות שלמות מתקפלות בתוך 25 שנה וסיפור של אלפיים שנה נסגר צריך להיות לזה הסבר, וההסבר הוא הפוגרומים שקרו בארצות ערב, עיראק, סוריה, מצרים, הלאמת רכוש, החוקים נגד היהודים ושלילת אזרחותם. ללא כל אלה אנשים לא היו עוזבים בבת אחת. הפעילות הציונית הייתה והובילה לעלייה, אבל החיסול נבע מהליגה הערבית".
"הנציג המצרי הזהיר באו"ם את הקהילייה הבינלאומית שאם תתקבל החלטה להקמת מדינה ליהודים הקהילות ישלמו את המחיר. הנבואה הזו שלו התגשמה", אומר אוחיון וכשאנו שואלים לסיבת ההשתקה של הסיפור היהודי, הוא אומר: "זה נבע גם מזלזול, מהתעלמות ומהתנשאות. זה גרם לכך שלא סיפרנו את הסיפור, ומי ששיכתב את היסטוריה ביטא התעלמות מוחלטת מהמורשת ההיסטורית, מה שהשפיע אחר כך על המורשת התרבותית".
"אנחנו אמנם לא רוצים להראות שהעם היהודי הוא פליטים, למרות שהאו"ם הכיר ביהודי ערב כפליטים, אבל מדינת ישראל לא שימרה אותנו כפליטים כפי שעשו מוסדות האו"ם וארצות ערב לפלשתינים. היה גם פחד מחוסר ידיעה ובורות מסוימת כי לא הכירו את הרכוש שהיהודים השאירו בארצות ערב, היה חשש שאם יזכירו את הרכוש היהודי יהיו מי שידברו על הרכוש הפלשתיני כי לא הכירו את הפרופורציות, 400 מיליארד מול שבעה מיליארד. זאת מתוך טעות בורות וזלזול ואנחנו משלמים במחיר התעמולה האנטישמית הפרו פלשתינאית, מה שגורם ליהודים בעולם וביקר בארה"ב שהם מוצפים בתעמולה הזו וחוששים לגורלם".
ד"ר אוחיון משוכנע שהרכבת לא פוספסה ועדיין ניתן לפעול על מנת לתקן, ולשם כך צריכים לחבור גורמים רלוונטיים כדוגמת שרי החינוך, השוויון החברתי והתפוצות ו"להטמיע את הנושא הזה. להקדיש תשומת לב מירבית כדי שילמדו את הנושא בארץ ובעולם היהודי", הוא אומר ומאמין כי בעקבות ההיכרות הזו ייוולדו המסבירנים של הדור הבא, בין השאר דרך הרשתות החברתיות והפלטפורמות העדכניות.