מזל שיש אותם

הרב חגי לונדין, ראש ישיבת ההסדר בחולון, נוהג להגיע לבקו"ם כדי ללוות את תלמידיו בהגיע מועד גיוסם לצה"ל. השבוע בפעם הראשונה הוא ליווה לבקו"ם בן.

"הבן הבכור שלנו יצחק למד בישיבת ההסדר מצפה רמון והתגייס השבוע. במשך שנים כמו כל בחורי ישיבות הוא התלבט מתי התאריך הנכון להתגייס. כעת הוא הגיע לרגע שבו הוא מרגיש מבחינתו שהתמלא ברוח ותורה גדולה", מספר הרב לונדין בשיחה עם העיתון 'בשבע'.

לדבריו, בנו הבכור מצטרף למעגל רחב של בני משפחת לונדין המגויסים למען ביטחון המדינה. "כל המשפחה והמעגלים שלה, לרבות הדודים, נמצאים כעת בזרועות הביטחון. בירכתי אותו בתפילה והדגשתי שיש מי שנוהגים לברך 'העיקר שתשובו הביתה בשלום', ואני טוען שזו לא ברכה מדויקת, כי אם זו המטרה העליונה – עדיף שלא יתגייסו. אלא יש לברך שיבצעו את המשימה שלהם למען ישראל, ומתוך כך מתפללים שישובו בשלום". הרב לונדין מספר שבנו יצחק התגייס לחיל השריון. "דור שני. הגענו איתו ללשכת הגיוס, והיו שם ריקודים עוצמתיים מאוד עם ארגונים שמלווים את החייל הדתי, כמו צל"ש. היה מרגש גם לראות את ההורים שמברכים זה אחרי זה את הילדים לפני שיוצאים לדרך. רואים מה זה עם ישראל בשיא תפארתו".

לעיני הרב לונדין בלטה במיוחד הנוכחות הדומיננטית של בני הציונות הדתית בצבא. "אני חושב שהמלחמה הזאת הציפה תהליך שקיים עשרות שנים והולך ומתגבר, היום הוא סוג של שיטפון מבורך ששוטף את הצבא. בסופו של דבר, כיום הציבור הדתי־לאומי הוא עמוד השדרה של כוחות הביטחון של מדינת ישראל, בפרט בצבא היבשה. הגיוס הנוכחי של צה"ל הוא היסטורי - שליש מהלוחמים, כאלפיים, הם בוגרי ישיבות ומכינות.

בנוסף לכך, גם בשאר הצבא אפשר לומר שחובשי הכיפה והמסורתיים הם הרוב. לצערנו אנחנו רואים זאת במספר החללים והנופלים. זה לא בא מתוך רצון להתנשא ולהמעיט בתרומה של אחרים, אלא להבהיר ולחדד שחינוך של תורה גדולה, תורת ארץ ישראל, יורד לשטח ומנצח. לא מקרי מה שקורה פה עכשיו, ובימים של מלחמה זה הפך להיות משהו קיומי. החינוך האמוני – מסתבר שהוא זה שמציל את מדינת ישראל. לפני שנים רבות נזרעו הזרעים והציבור הציוני־דתי שילם מחירים גדולים על הזריעה – הרבה שנפלו בדרך. אבל בסופו של דבר המציאות הצבאית ותמונת המראה של כל המהלך במדינת ישראל מראים שהציבור המסורתי־לאומי הולך וגדל, תופס את עמדות השטח, ההנהגה והפיקוד - ואנו שמחים מאוד על כך".

מוטיבציה לשירות קרבי

בין המתגייסים הטריים לחיל השריון יש מי שכבר מגויסים לצבא, אך בחרו לעבור מתפקיד עורפי לתפקיד קרבי. "בני יהושע שטרן למד בישיבת ההסדר בעכו. בהתחלה הוא היה עם הפרופיל הכי גבוה, 97, אלא שלפני שנה וחצי שיחק כדורגל וקרע את הגידים בתוך הקרסול", מספרת ג'ניפר שטרן, תושבת חשמונאים. "הוא עבר ניתוח, ומיד הורידו את הפרופיל שלו לכמעט הכי נמוך, ולכן כשהוא התגייס, הוא שובץ כג'ובניק". אלא שיהושע לא אמר את המילה האחרונה. "הוא היה במחו"ה אלון בלוגיסטיקה במשך שנה, ולאחר שנה מתאריך הניתוח הייתה לו אפשרות להעלות את הפרופיל. הוא עבד קשה ופנה לרופאים. בתחילה מאוד מאוד התלבט, כי מצד אחד רצה באמת לשרת את המדינה, ומצד שני פחד מפוסט־טראומה. להיות לוחם זה לא פשוט. הוא התלבט עם עצמו והתייעץ עם כמה אנשים ושמע את חוות דעתם, בהם הרב שלו והרב עמיחי סכר. בסופו של דבר אמר שהוא רוצה לנסות, למרות שהקרסול שלו לא מיליון אחוז. הוא רוצה לשרת את המדינה כמה שיוכל.

"התרגשתי מהתהליך שהבן שלי עבר. הוא היה באכזבה קשה מאוד כשאמרו לו שלא יוכל להתגייס כלוחם, עשה תהליך כשקיבל את הבשורה ולמד לחיות עם זה. הוא אפילו התחיל ליהנות מהתפקיד, אך אמר שרוצה לאתגר את עצמו, האמין שהוא חייב לנסות לעשות הכי טוב שהוא יכול. אני גאה בו מאוד".

בכך הצטרף שטרן לבני משפחה נוספים. "היה לי ילד בעזה במשך חודשיים, ויש לי בן נוסף שהוא רב בקומנדו, שמתמודד עם הפגיעות הנפשיות של החיילים אחרי שאיבדו ארבעה לוחמים בשבת האחרונה, וכעת יהושע הוא השלישי שבצבא. אני רואה בהתגייסות שלנו חלק מהאחריות שלנו כמי שגרים כאן. יש לילדים שלנו ערכים ועומק שאין לילדים בארצות הברית. חלק מזה קשור להבנה שאנחנו חייבים לעשות דברים שלא נעימים לנו".

הרב אליעזר שנוולד, ראש ישיבת ההסדר במודיעין ואלוף משנה במילואים, הגיע ללוות את תלמידיו לבקו"ם כמה חודשים לאחר שבנו מרדכי נפצע קשה במלחמה. "השבוע התגייסו חלק מבני הישיבה, המחזור התשע עשרה של הישיבה. כדרכנו מיום הקמת הישיבה, הגעתי ללוות את התלמידים והוריהם לגיוס. ההתרגשות הייתה גדולה. המחשבות מתרוצצות. זהו מחזור שמתגייס בשעת מלחמה. בני הישיבה, בוגריה ורבניה התגייסו למלחמה מרגע שפרצה. רובם עדיין לא שוחררו. כמה מהבוגרים נפצעו במלחמה. פגשתי חלק גדול מהם בשעת המלחמה", מספר הרב ומפרט בעניין בנו: "בני היקר מרדכי נ"י נפצע במהלך המלחמה. התמונות מתחברות בדמיון. תמונת הבקו"ם עם התמונה עם בני וחבריו לפני היציאה לקרב בעזה. ומצד שני - מחשבות מעצימות על הזכות הגדולה שנפלה בחלקנו, להיות ממגיני הארץ ולהילחם על ביטחונה. את העלייה לאוטובוס של התלמידים שהתגייסו השבוע ליוותה התפילה שהתפללתי עם בני לפני שיצא לקרב - שהקב"ה יצליח ידי חיילינו, יעטרם בגבורה ועטרת ניצחון וישיבם לשלום: ה' ישמורך מכל רע, ישמור את נפשך; ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם".

הגיוס הגדול בהיסטוריה

הגיוס הנוכחי הוא גיוס ההסדר הגדול בהיסטוריה: כ־1,100 בני ישיבות הסדר מתגייסים בימים אלו ליחידות הקרביות של צה"ל, ועוד כ־200 ליחידות עורפיות. מדובר בשיעור גבוה מאוד של גיוס ליחידות קרביות מקרב תלמידי ההסדר - כמעט 100 אחוז מהפוטנציאל הקרבי, למעט מי שאין לו פרופיל מתאים. ישיבות ההסדר נעתרו לבקשת צה"ל עקב הצרכים הביטחוניים הבוערים, והקדימו את גיוס התלמידים שהיו אמורים להתגייס באוגוסט למרץ, וכך התאפשרה תוספת ניכרת של מאות חיילים קרביים לגיוס זה. תלמידי הישיבות יגויסו כמיטב המסורת למחלקות בני ישיבות (בני"ש), שם יוכלו לשרת יחד עם חבריהם ולחזק זה את זה בחיל וברוח, עם ליווי רוחני ואישי של הרבנים מהישיבות ושל איגוד ישיבות ההסדר. ואם נדבר במספרים: 4 מחלקות של הסדרניקים לגולני, 4 לגבעתי, 3 לנח"ל, 7 לחטיבת כפיר, 6 להנדסה, 5 לשריון, 2 לצנחנים ומחלקה אחת לחיל הים. אורי פינסקי, ראש מטה איגוד ישיבות ההסדר, מסכם: "בימים אלו, שגיבורי עמנו נלחמים ומכים באויב השפל, אנחנו שמחים להצדיע ליותר מ־1,300 תלמידי ישיבות ההסדר שמתגייסים לצה"ל לקיים מצוות עזרת ישראל מיד צר. גיוס זה הוא הגיוס הגדול ביותר בהיסטוריה של ישיבות ההסדר, וגם הפעם כמעט 100 אחוזים מפוטנציאל הגיוס הקרבי אכן מתגייס לגיוס קרבי. זוהי תעודת כבוד לראשי ישיבות ההסדר, שמגדלים תלמידים מלאים בתורה וברצון לתרום לצה"ל ולעם ישראל. נאחל לתלמידינו ולכל חיילי צה"ל הצלחה גדולה במלאכת הקודש, ה' ישמור צאתם ובואם מעתה ועד עולם".

במבט מבחוץ זה אולי נראה שולי, אך בחלק גדול מהישיבות ויתרו התלמידים על גיוס ליחידות מבוקשות כמו גולני לטובת יחידות פחות נחשקות, אך כאלה שהתעורר צורך מיוחד לגייס אליהן חיילים מובחרים ובעלי מוטיבציה. אחת מהן היא ישיבת ההסדר בראשון לציון, שתלמידיה גויסו לחיל ההנדסה. "ברוך השם 25 בחורי חמד התגייסו השבוע", מספר הרב שלמה לוי, ראש ישיבת ראשון לציון. "לפי הסבב הנהוג בין הישיבות, היינו אמורים לקבל הפעם גולני, אבל התלמידים הבינו שצורך השעה הוא הדבר החשוב ביותר, וכיוון שכך התגייסו להנדסה קרבית, בלי להעלות בדעתם להגיש ערעור. הלכתחילה הוא לשרת בצבא, ובשליחות הגדולה הזאת זכו השנה להיות בהנדסה קרבית. כידוע במלחמה הנדסה עבדו קשה מאוד, פתחו את הדרך ללוחמי חי"ר וליחידות המיוחדות. שילכו לשלום ויחזרו לשלום חזקים ואמיצים, בריאים בגופם, נפשם וממונם". הרב לוי מגלה כי בתחילה הכוונה הייתה ללמוד שנתיים ברצף, קרי להתגייס רק בחודש אוגוסט, אולם המלחמה טרפה את הקלפים. "התלמידים רצו להשלים שנתיים בישיבה, וזה היה חשוב להם מאוד, אבל התכנסנו והחלטנו שאין אפשרות לעשות זאת, כי צה"ל צריך אותנו. נערכו סיומי מסכתות לכבוד הגיוס, והיה טקס מרגש מאוד של סיום תקופת הלימודים הראשונה. אחד מהחבר'ה שלנו המשרת בהנדסה קרבית, שלחם באזור חוף הים של עזה, חיזק את החבר'ה שהנדסה היא הצורך הגדול. מבחינתנו זה הלכתחילה של הלכתחילה. חיזקנו ועודדנו אותם שבהנדסה קרבית יהיה מתאים להם לשרת, ואפילו להמשיך לקצונה למי שמתאים לכך".

גם הישיבות הגבוהות

לא רק ישיבות ההסדר, גם הישיבות הגבוהות הציוניות היו שותפות באופן מלא לגיוס הנוכחי עם נתוני גיוס גבוהים מהרגיל. גיוסם של תלמידי הישיבות הגבוהות יצא לדרך השבוע, כאשר 40 תלמידים מכלל הישיבות הגבוהות הציוניות ברחבי הארץ, שנענו לבקשת הצבא להקדים את גיוסם, החלו השבוע את שירותם הצבאי בחיל השריון. כ־25 תלמידים נוספים התגייסו לחיל ההנדסה. בהמשך צפוי גיוס של מאות תלמידים נוספים מהישיבות הגבוהות הציוניות, במאמץ לסייע לצבא למלא את שורותיו בעקבות המלחמה. "סדר הגודל הכולל של הגיוס הנוכחי הוא יותר מ־300 מתגייסים. יותר מ־200 ללחימה, כולל מספר לא מבוטל של מתגייסים לשירות מלא, ועוד רבים לתפקידי עורף ורבנות צבאית, פי שישה מהגיוס הקודם, כאשר הפעם חלק גדול מהתלמידים הקדימו את גיוסם מאוגוסט וחלקם אף מנובמבר", מספר משה גוטמן, מנכ"ל איגוד הישיבות הגבוהות. לדבריו, מדובר במאמץ גדול בעבור הישיבות הגבוהות. "מדובר על מאמץ לא פשוט, כי אנו מופקדים על התורה, ולצערנו אין 150 אחוז התייצבות בבתי המדרש, מקום שבו נמצאת התורה שנותנת את הכוח והחוסן. תשאל חמאסניק על מה הוא נלחם, ותוך שנייה הוא יגיד לך את התשובה - על ירושלים, ואילו ליהודי ייקח יותר זמן לענות.

"הרוח - זה מה שנותן את הכוח", מדגיש גוטמן, "הישיבות מופקדות על נכס המורשת החשוב ביותר של העם היהודי ושל העולם כולו, שמותנה בלימוד התורה איש מפי איש ממש, משה ליהושע ויהושע לזקנים.

"מצוות הגיוס היא מצווה שהזמן גרמה, ולכן ראשי הישיבות עשו מאמץ גדול מאוד, בגלל הבנה של גודל השעה ומצוות עזרת ישראל מיד צר, להטות את הכף לכיוון שירות צבאי ואחר כך חזרה לישיבה. זה לא פוטר מלימוד תורה, שהוא חיוב לכל החיים. העיצוב שעושים בישיבה הוא לכל החיים - תורמים לעם ישראל ומגדלים אנשי ערכים ואנשי תורה. נרתמנו לעבודה יחד עם צה"ל במשך כמה חודשים, והצלחנו לעמוד בבקשה שצה"ל ביקש. לרגע אחד לא הכריחו אף אחד".