אימו של הקטין בן ה-14 שקיבל צו מנהלי חתום על ידי אלוף פיקוד המרכז האוסר עליו לצאת מיישובו, יצהר, ומחייב אותו להישאר במעצר בית בשעות הלילה, מספרת על מה שעובר על המשפחה מאז הגיע הצו בעוד בנה בכיתתו, כיתה ח'.
"אתמול בצהרים הגיעה כמות גדולה של בלשים ואנשי יחידות שיטור גבוהות למיניהם. הם הגיעו עם כמה דפים ואמרו לבעלי 'איפה הבן שלכם'. הוא אמר ש'הוא בבית הספר, הוא בכיתה ח' '. הבלש היה בשוק", מספרת האם. "הם היו בטוחים ששולחים אותם למשימות ביטחון, משימות חירום נצרכות כדי לשמור על מדינת ישראל, ויוצא מצב שבו הבלשים עצמם היו צריכים לרגע לעכל למה הם נשלחו, שמדובר בילד קטן שעדיין משחק בכדורגל במגרש ולומד בבית ספר".
"מבחינתנו זה היה שוק אדיר. לא העליתי על דעתי שיש כיוון כזה. בחיים לא ראינו דבר כזה. זה היה מאוד יוצא דופן ונפל עלינו כרעם ביום בהיר", היא אומרת ומוסיפה: "אחת השאלות שאני שואלת את עצמי היא למה בכל הזמן הזה אף אחד לא פנה אלינו כהורים. האלוף הנכבד לא פנה לשאול מה קורה עם הילד, לא דובר עם המחנך, עם בית הספר שלו, עם הרב שלו. הרי מדובר בילד. נותנים צו כזה?".
בסוף יום הלימודים הגיע הילד לביתו ושם התבשר שצו אלוף הגיע לביתו, מה שלא הוא ולא ההורים האמינו שיקרה. "ביצהר יש לנו הרבה אנשים שסובלים רבות מהצווים הדרקוניים הללו, שמחלקים אותם על ימין ועל שמאל. לכן הילד הבין במה מדובר. הוא ילד עדין שלא אוהב רעש המולה וצלצולים והוא אמר מיד שעכשיו יגידו לו 'איזה מגניב אתה...'. זה לא מה שהוא רצה ולא אנחנו. לא מתאים לילד לחוות שהוא "גיבור", דמות ציבורית שמדברים עליה בחדשות. לא סתם יש צו איסור פרסום תמונה של קטין. יש בילדים מקום תמים וטהור שאין לנו זכות להרוס. כשהאלוף נתן את הצו הוא רמס את הזכויות של הילד המתוק הזה".
העילה למסירת הצו היא השתתפותו של הילד במחאות על ציר התנועה הסמוך לישוב, ואימו מבהירה שאין בכך כל חדש או חריג. "גם אנחנו שם. אצלנו ולא רק אצלנו יש נוהל קבוע שיורדים לצומת כשיש פיגוע, ולא מאפשרים תנועה של הערבים. זה מונע סיכון. מדובר בפיגועי ירי, דריסה, אבנים ובקבוקי תבערה". עוד היא מציינת כי "יש כאן עוד אנשים שקיבלו צווים. נער נוסף כבר קיבל צו וידוע לנו שהם מסתובבים כאן והם בדרך לאחרים".
על ההנחיות המגבילות מעתה את הילד ומתוך כך את המשפחה, מספרת האם בהתייחס למגבלה שלא לצאת מהבית בשעות הלילה כי "הילד ממילא היה בבית בלילה. זה המקום הטבעי שלו, אבל כשמישהו שלא מכיר אותו מכריח אותו להיות בבית זה חבל בגיל הזה". תוקפן של המגבלות יחול החל מ-72 שעות אחרי מסירת הצו ולגביה מדובר ב"עילה נוספת להתעללות, כי כשמישהו מקבל צו כזה מגיעה אליו משטרה בכל לילה, והם לא מגיעים בתשע בלילה וגם לא ב-12 בלילה, אלא בשלוש בלילה ודופקים בכוח על הדלת כאילו אנחנו מחבלים. משפחה כזו עוברת מסכת התעללות של המערכת".
"לגבי איסור היציאה מהישוב, זה מונע מהילד ומאיתנו ללכת לקרובי משפחה, לצאת לטיולים וכל דבר טריוויאלי. זה חוסם את כל אלה מאיתנו. אם נרצה לצאת לחג לסבא וסבתא לשבת או לחג נצטרך לקבל אישור מיוחד, ולא תמיד הם נותנים אישור, גם כשמדובר בסבא וסבתא. יש כאן משפחות שלא קיבלו אישור גם כשביקשו ללכת לרופא שיניים וכו'. זו מערכת נוקשה, לא ידידותי שאין עליה אפשרות לערער", היא אומרת ומדגישה כי המשמעות היא שהמשפחה לא תותיר את הילד לבדו ותיאלץ גם היא להישאר תחת מגבלות.
לבד מכך, היא מוסיפה ואומרת, "זה פוגע בכל שכבת הגיל הזו. יש כאן מערכת מתוחה בין השלטון לתושבים סביב ההתמודדות עם טרור ונפגעים, וכשנותנים לילד קטן צו הם מתסיסים את השטח מלמטה. יש מגמה לגרום לתסיסה של האנשים שיכעסו על המערכת, במקום לבנות אמון וקשר, במקום להרגיש שאנחנו חלק מהמדינה נותנים לנו הגבלות מתוקף חוק ירדני, ואין אפשרות לערער על כך. כל ערעור מגיע לבית משפט צבאי, כלומר מי שנתן את הצו".
גורם בטחוני הסביר כי "הצו המנהלי לנער בן ה 14 הוצא על פי המלצת כלל הגורמי הביטחון ואחרי שהניסיונות למנוע את פעילותו האלימה כנגד חפים מפשע כשלו".