האם ראש השב"כ לשעבר יורם כהן בדרך לפוליטיקה? חדשות 12 דאגו לפמפם כמה משפטים שאמר בעניין בראיון ל'פגוש את העיתונות' לאחרונה.
כאילו עם ישראל כולו ממתין בצפייה דרוכה למוצא פיו של כהן, ל'בשורה' שתצא על הצטרפותו למערכת הפוליטית, לשינוי הבין גושי שיביא עמו, לסחף של רבבות מצביעים ממפלגה א' למפלגה או למסגרת פוליטית חדשה שכהן יהיה שותף לה.
לא נעים לי לקלקל מעט את האווירה, אבל אם אכן יחליט ראש השב"כ לשעבר להצטרף למערכת הפוליטית, זה יהיה עוד מאותו דבר. שום בשורה, שום תקווה, עוד בכיר ביטחוני שהחליט לרכב על הגל.
אגב, אם תהיתם מדוע היה חשוב כל כך לחדשות 12 להדהד את העניין ואת המשפט שאמר יורם כהן "קרוב מאי פעם" להצטרף לפוליטיקה, אולי זה קשור לעמדתו של ראש השב"כ לשעבר בסוגיית הרפורמה המשפטית ואת המחנה שבחר להתייצב לצדו, ב'מלחמה' שהעסיקה את מדינת ישראל לפני מלחמת ה-7 באוקטובר.
אז, כהן בחר להתייצב עם המחנה שהתנגד לרפורמה המשפטית ואף הזהיר כי "הרפורמה תהפוך את ישראל ללא דמוקרטית" והזהיר כי "האיזונים והבלמים הנדרשים לדמוקרטיה - ייעלמו". לאור הדברים הללו, אפשר להבין מדוע ערוץ תעמולה כמו חדשות 12 ימהר כ'מוצא שלל רב' להדהד כמה משפטים סתומים שאמר כהן ב'פגוש את העיתונות'. "אני אראה, אני עוד לא יודע, לא החלטתי עדיין... אני חושב שפוליטיקה זה דבר חשוב, אנשים שבאים, צריך להעריך אותם מאוד... אבל אנחנו רואים גם את המחירים שאנשים משלמים.. פוליטיקה היום היא ביצה לא פשוטה, לכן צריך לקבל החלטה. אפשר להגיד שאני יותר קרוב מאי פעם".
כאמור, לא נעים לקלקל את האווירה, אבל אם יורם כהן יחליט להצטרף לפוליטיקה זה יהיה עוד מאותו דבר.
משום מה, ולמרות מצעד לא ממש מרשים של כישלונות מהדהדים, בישראל גנרל בדימוס או 'בכיר ביטחוני' לשעבר' עדיין נחשב ל'קלף מנצח' עם הצטרפותו לפוליטיקה, לא משנה אם זה למפלגת ימין או דווקא למפלגת שמאל או מרכז. אמנם עם השנים חל פיחות ב'הילה' סביב האלופים בדימוס או ב'ראשים לשעבר' שהחליפו את מדי הצבא בחליפות ועניבות אבל עדיין כל הצטרפות של רמטכ"ל לשעבר, אלוף במיל' או ראש שב"כ/מוסד לחיים הפוליטיים מלווה ברחש בחש שהנה הנה מגיע המושיע הלאומי התורן.
ובכן, לא נעים כל כך לקלקל את ההילה והתהילה אבל אם יש משהו שרחוק יותר ממדבר סהרה לאנטרטיקה, זה שאותם אלופים, רבי אלופים במיל' ו'ראשים לשעבר' מצטיינים ככל שהיו עם מדים ודרגות, יהפכו לפוליטיקאים מצטיינים שיעמדו ברף הציפיות הגבוה ואכן יובילו מהלכים שוברי שוויון שיהיו לטובת האזרח והמדינה. זה נכון שלאורך השנים היו גנרלים בדימוס שכן השאירו חותם פוליטי ציבורי אבל רוב המוחלט של בעלי הדרגות הבכירות הותירו בעיקר אכזבה ותסכול.
כאשר שומעים את הדברים המטורללים שהשמיעו הגנרלים לשעבר סביב הרפורמה המשפטית מעל לכל במה וחוזרים ומשמיעים כיום, בגרסה יותר מטורללת, תוך כדי המלחמה (למשל, רא"ל במיל' דן חלוץ והאלוף במיל' מתן וילנאי על ה- 7 באוקטובר 'טבח נתניהו') רק מחזקים את אלה הטוענים שלגנרלים בדימוס אין מה לחפש בחיים הפוליטיים. אחרי הכל, אותם גנרלים בדימוס גדלו במערכת נוקשה עם סמכויות ברורות שבעיקר מתנהלת סביב הורדת פקודות וביצוען, בלי לשאול יותר מדי שאלות. שחור ולבן. לעומת זאת, הפוליטיקה, במיוחד הישראלית, בנויה על אומנות ה'תן וקח', ערמומיות, תחכום, חשיבה מחוץ לקופסא, דילים במזנון הכנסת או בחניון, ההליכה כל הזמן בתחום האפור, מסחר של סוחרים בשוק.
מרבית הגנרלים בדימוס לא יצליחו בגילם המתבגר לשנות חשיבה או תפיסה, להתאים עצמם לתנאי השטח החדשים ולכן רובם ימצאו עצמם בשלב כזה או אחר מחוץ למשחק, מחוץ לחיים הפוליטיים, מתוסכלים וכועסים, ואף חלילה מובילים מהלכים קיצוניים ומסוכנים כפי שראינו וחווינו בשנה האחרונה.
כל מי שמסתכל מהצד על ההתנהלות של אהוד ברק, דן חלוץ, בוגי יעלון ושאר הקצינים בדימוס רואה חבורה מתוסכלת שלא הצליחה בפוליטיקה ולכן חזרה למי שהיא יודעת לעשות הכי טוב- לנהוג בכוחנות ואם זה לא מספיק אז עוד יותר בכוחנות. יש מי שקוראים למה שקורה בשנה החולפת וגם בימים אלה ממש ברחובות ישראל- ניסיון הפיכה.
מצד שני, גם הגנרלים הטרמפיסטים שמצאו אכסנייה נוחה במפלגות הימין ובמיוחד במפלגת שלטון כמו הליכוד לא ממש מבינים את כללי המשחק ונקרעים בין הרצון לשמור על מעמדם במפלגה רוויות עסקנים כמו הליכוד לבין 'אחוות הלוחמים' והקודים הצבאיים על פיהם התנהלו מרבית שנות חייהם. למשל, יואב גלנט.
לכן, אם יורם כהן אכן יחליט להצטרף לפוליטיקה, תהיו בטוחים שהצטרפותו של ראש השב"כ לשעבר, סרוג הכיפה, תלווה בקמפיין תקשורתי מאסיבי בסגנון 'הנה הנה משיח בא', וזה בדיוק הזמן לצרף לאותו קמפיין, אם יגיע, כוכבית אזהרה בצידה עם הכיתוב - עוד מאותו דבר.