העיתון האמריקני וול סטריט ג'ורנל פרסם היום (חמישי) כתבה נרחבת על נופלים במלחמה והקדיש חלק ניכר לישיבת ירוחם שאיבדה תשעה מתלמידיה.
"באנו לתפילת שחרית ולא יכולנו לומר דבר. התלמידים ציפו שנאמר להם משהו אבל לא הצלחנו", סיפר ראש הישיבה הרב חיים וולפסון על היום בו גילו ששני תלמידים נוספים נפלו בקרב.
בעיתון נכתב כי "הבולטות של חיילים ציונים מייצגת שינוי מהשנים בהן צה"ל התבסס על החלק החילוני, לעיתים השמאלי של החברה הישראלית".
עוד נכתב כי אותה בולטות "מקשה על הצדקת הפטור משירות חובה של יהודים חרדים, פריבילגיה שנויה במחלוקת עוד מימי הקמתה של ישראל".
תלמיד הישיבה, יהודה קורן, אמר לעיתון כי הגיוס במלחמה מלחיץ מחד, אך מאידך מעורר מוטיבציה.
"אנחנו רוצים ללמוד את התורה ולבנות את מערכת היחסים שלנו עם ה'. אנחנו גם רוצים לשרת את המדינה שלנו, לעבור את מה שכולם כאן עוברים", אמר.
בעיתון הובא סיפורו של סמ"ר אפרים יכמן ז"ל, בוגר הישיבה ועל כך שפנה לצבא בכדי להתייצב למילואים.
"היה לו כל כך הרבה מוטיבציה", סיפרה לעיתון ליאת, אימו של יכמן.
בנוסף הובא גם סיפורו של סמ"ר איתן רוזנצוויג ז"ל, חברו של יכמן. בעיתון צוין כי הוא היה אומן מוכשר שצייר בעבר "מגילה" באורך 11 מטרים המספרת את ההיסטוריה של העם היהודי.
לאחר ה-7 באוקטובר שירת יחד עם פרמדיקית בצוות הרכב המשוריין; "שמו אותנו עם אישה, זה לא בסדר", ציטטו הוריו בריאיון וסיפרו כי לאותה פרמדיקית קראו מעיין והיא גם הגיעה ללוויה. "הם נהיו חברים", סיפרה האם חגית.
בכתבה הוזכר גם בית הספר החילוני מטרווסט ש-7 מבוגריו נפלו במלחמה ובוגרת אחת, נעמה לוי, חטופה בעזה.
מנהל התיכון אמנון בר נתן סיפר לעיתון כי השתתף בכל הלוויות; "זה היה לי מאוד קשה ברמה האישית", סיפר.
בכתבה הובא סיפורו של אחמד אבו לטיף, שנהרג יחד עם 20 לוחמים נוספים בקריסת המבנה. אחיו קאיד סיפר לעיתון: "אחמד היה גאה בהיותו מוסלמי. אחמד היה גאה בהיותו בדואי. אחמד היה גאה במקום שהוא גר בו".
עוד אמר: "הצעירים האלו שילמו בחייהם. זה חור שנפער ולא נסגר. זה כאב אין-סופי".