מאיר בן שבת
מאיר בן שבתצילום: לירון מולדובן

קצת יותר מיממה לאחר המתקפה של איראן נגד ישראל מאיר בן שבת, ראש המל"ל לשעבר וכיום ראש מכון 'משגב' לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית, מסכם את האירוע.

האם אפשר לומר שהסבב הזה מול איראן כבר מאחורינו?

"מבחינתה של איראן היא הייתה רוצה לסיים בכך. היא חצתה את הרוביקון, התעלמה מאזהרתו המפורשת של הנשיא ביידן וביצעה ישירות משטחה נגד ישראל את התקפת הטילים והכטב"מים הגדולה ביותר שמדינה כלשהי ביצעה נגד מדינה אחרת. בכך, לשיטתה, היא תגרום למקבלי ההחלטות בישראל לחשוב היטב בטרם יאשרו בעתיד תקיפה של גורמים איראניים וכך היא סבורה שתעצב מחדש את כללי המשחק. זה מה שאיראן רוצה. כמובן, מבחינתה של ישראל החשבון עדיין פתוח".

לתקיפה של איראן קדמו ימי הכנה הן במישור הצבאי והן במישור האזרחי. בתחילה הצהיר דובר צה"ל כי אין כל שינוי בהנחיות לעורף, אך בסוף השבוע מערכת הביטחון נדרכה ביתר שאת, וניתנו הנחיות מיוחדות לעורף, ביניהן איסור על התקהלות רבת משתתפים וביטול הפעילות במוסדות החינוך וההשכלה הגבוהה.

האם לדעתך היה נכון למתוח את הציבור כל כך הרבה ימים בכוננות ספיגה?

"אין בידי את המידע והנתונים שהיו בפני מקבלי ההחלטות בישראל בבסיס החלטתם על אופן ההתנהלות ולכן לא אוכל לחוות דעה על כך".

האם יכול להיות שמתקפה זו, שרמטכ"ל איראן סיכם אותה כתגובה הרשמית, תסכם את המלחמה בחזית הצפונית בלבנון ובסוריה?

"לא", אומר בן שבת בהחלטיות וקובע: "ישראל תמשיך לפעול למניעת התבססות איראנית בסוריה ונגד איומים עליה מלבנון. למעשה, ההתגוששות הנוכחית הציבה את איראן בפני מצב שאותו היא ביקשה למנוע כשיצרה את המודל המתוחכם של הפעלת כוחות הפרוקסי שלה. שיטה זו אפשרה לה ליהנות מההצלחות שלהם, בלי לשלם מחיר, או לכאוב את כישלונותיהם. במקרה הנוכחי אחרי כל ההשקעה שלה בכוחות אלה, היא נגררה לעימות ישיר עם ישראל".

"ההתקפה שלה היתה רחבה במימדיה אך נתקלה במערך ההגנה האווירית היעיל שעמד נגדה ובפועל לא הסבה נזקים חמורים. לעומת זאת, היא גרמה להתלכדות מדינות האזור וסיפקה להם חוויית הצלחה באשר לשיתוף הפעולה האזורי נגד איראן – מה שיכול לעודד מגמה כזו, בניגוד לרצונה. היא סיפקה לגיטימציה לתקוף אותה ישירות ובניגוד לישראל היא פחות מוגנת".

לדבריו, "היא נתנה לישראל מנוף לחץ מול ארה"ב – כך שגם אם לא תתקוף היא תוכל לחלץ עבור זאת תמורות שיקשו על איראן. רוסיה וסין – בנות הברית שלה – עמדו מנגד. היא החמירה את המצב הפנימי באיראן, יצרה תחושת מתח וחרדה, והשפיעה על ערך הריאל - המטבע הרשמי באיראן".

בן שבת מוסיף וטוען כי "איראן – כבר מזמן איננה בעיה מקומית או אזורית, אלא עולמית. ארה"ב צריכה להוביל את הטיפול בה, בשותפות עם בנות בריתה, לא רק בהיבטי גרעין, אלא גם בכל הקשור להפצת נשק, לחתרנות, להפעלת גורמי חזית, ולמימון והנעת טרור. העולם ראה פעם נוספת את הסכנות שאיראן מייצרת לשלום וליציבות והוא ראה גם את יתרונות ההתייצבות המשותפת מולה".

אחד מהמוטיבים המרכזיים של מנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר בפרט ובאג'נדה של ארגון הטרור באופן כללי הוא "אחדות הזירות". משמעות ביטוי זה מקפל בתוכו את השאיפה למתקפה רב זירתית נגד ישראל, במקביל, מחמאס שבעזה, שלוחותיו של חמאס ביו"ש (לצד ארגוני טרור נוספים), חיזבאללה בלבנון והמיליציות השיעיות המבוססות היטב בגזרת סוריה ועיראק.

האם ניתן לומר כי ׳אחדות הזירות׳ עולה שלב?

"הצטרפותה של איראן למערכה באופן ישיר מוסיפה למורכבות, אבל היא גם מאפשרת לראשונה להתמודד עם ראש הנחש ולא רק עם שלוחיו או בני חסותו. עד כה איראן נהנתה לעמוד מנגד ולתת לכוחות הפרוקסי שלה לעשות את מלאכתה. במודל – ׳הצלחתם היא הצלחתנו, כישלונם הוא כישלונם׳. איראן הרגילה את העולם למצב שבו השולח לא נושא באחריות למעשיו של השליח. ההתפתחויות האחרונות ממקדות את העולם בבעיית השורש".

אם איראן ידעה שרוב המתקפה תיבלם - מה היא הרוויחה ממנה?

"לא נכון לבחון את הדברים רק לפי התוצאה. מדובר בהתקפה פושעת, חסרת תקדים במימדיה, שכוונה לעומק ישראל וכללה גם טילים בליסטיים בעלי ראשי קרב במשקל חצי טון. פוטנציאל הנזק בהתקפה כזו הוא עצום. ברוך ה' ותודה לאנשי מערכת הביטחון ולשותפיה של ישראל על שהכשילו זאת. אך בשום אופן אין להקל ראש בכך".

בן שבת התבקש גם להתייחס למצב עסקת החטופים ולתשובה השלילית של חמאס למתווה נוסף שבו ישראל הלכה כברת דרך והתפשרה.

לאור התשובה השלילית של חמאס בעסקת החטופים, מה יש לעשות עתה?

"התשובה לכך היא פשוטה: הגברה משמעותית של הלחץ: פעולה צבאית עוצמתית ברפיח ובשאר האזורים שטרם טופלו, שליטה ביטחונית על רצועת הגבול – ציר פילדלפי, מניעת חזרתם של תושבי עזה וצפון הרצועה לבתיהם, פגיעה באנשי ממשל חמאס, שליטה בערוצי האספקה לרצועה כך שחמאס לא תהנה מהם וסיכול ממוקד שיטתי של כל בכירי החמאס בחו"ל – מהנייה ומשעל ועד לאחרון הפעילים שלצידם. בלי זאת – הלחץ על חמאס לא יספיק".